חג הסוכות

יש לעיין טובא במשנתו של מרן זצ"ל מדוע אסר לענות לנשים, הרי השו"ע שפסק שנשים לא מברכות לא פסק כן מתורת ודאי אלא מתורת ספק, וכפי שכתב להדיא, 'דספק ברכות להקל', וא"כ נראה פשוט שכל מה שחשש זהו בספק 'ברכה לבטלה' שהוא איסור חמור [בין אם הוא דאוריתא ובין אם הוא דרבנן], אבל כאן אם תענה אמן אין בזה ברכה...

בעלון השיעור השבועי האחרון [חוקת] כתב: אמנם כבר יישב קושיא זו נפלא הרה"ג יהודה ברכה וז"ל בס"ד ו' תמוז תשפ"ד ישוב דעת הגרי"ח זצ"ל בענין הדס שיש בו שני עלין ע"ג שני עלין כתב הגרי"ח זצ"ל בשו"ת רב פעלים (ח"ד חאו"ח סי' כז) אודות מקום שלא נמצא הדס כי אם שהוא שני עלין ע"ג שני עלין, הרמ"א (סי' תרמו...

השו''ע בסי' תרמו מביא מחלוקת בנקטם ראשו של ההדס [נקטם ראשו הכוונה לעץ ולא לענפים] האם כשר או פסול ומבואר בבב''י וגם במשנ''ב שם הטעם של המכשירין כיון שאף שנקטם אבל כיון שיש ענפים ליד שמחפים עליו אין נראת הקטימה ואין בזה חיסרון של הדר ובאמת לפי''ז כתב השער הציון שם שאם נפל אחד מהעלים שכעת נכרת...

שלום! אני חדש באתר כאן. אשאל שאלה שמציקה לי שנים! שו"ע סימן תרס"ד "ונוהגים להתיר בו (ביום הושענא רבא) איגודו של לולב" מקור המנהג בראשונים והביאו השו"ע, לא ראיתי בבתי כנסת ספרדים שנוהגים כך! לתומי חשבתי שזה נובע מעמ'רצות (כמעט כל מי ששאלתי לא ידע שהשו"ע בכלל כתב דבר זה!). תשכנעו אותי שזו לא...

האם אנחנו הספרדים נהגנו לומר "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת" בברכת המזון? ראיתי ברוב הסידורים שזה לא מובא ורק בסידורים האשכנזים ראיתי שזה מובא, אז רק האשכנזים נוהגים לאומרו? (בברכון של "כוונת הלב" ובמשכן שילה זה כן הובא, אך במחזור כוונת הלב לא). מה בעצם המקור לזה ומה המשמעות של זה?

מאת הרב אושרי נמסר לכבוד האברך היקר והנעלה, כש"ת הר"ר... שליט"א אודות שאלתו בעניין ברכת 'לישב בסוכה' בבוקר של שבת ויום טוב, מאחר וראה למרן אאמו"ר זיע"א בחזון עובדיה סוכות (עמ' קעב) שכתב שבכל ימי חג הסוכות בזמן שיש קידוש יש לקדש מעומד, ולברך לישב בסוכה בסוף הקידוש ואח"כ יושב וטועם. עכ"ל. ושם...

שאלה: אדם ההולך לכותל המערבי בימי חול המועד של סוכות, וכן אדם שהולך לראות פני גדול הדור, האם הוא מחוייב בסוכה או לא. נ"מ שמותר לישון בדרך באוטובוס. ועוד נ"מ חשובה שאסור לו לברך לישב בסוכה גם אם נזדמן לו סוכה. וזה חשוב כי יש בירושלים הרבה סוכות שאנשים יושבים שם לאכול, והם באים מחוץ לעיר לכותל...

אשמח אם מי שיש תחת ידו קיצור הלכות ד' מינים בצורה ברורה מסודרת עם מקורות לבני עדות המזרח שיעלה לכאן הדבר יתרום המון עבורי ועוד דכוותי שכל שנה מסתבכים

אם אפשר לקראת סוכות להעלות נושאים שקשורים לחג פולמוסיים הלכתיים אבל בלי האריכות אלא עיקרי המו''מ בלי כל האריכות ויפלפלו חו''ר הכולל

האם יש מקום שמרן זצ"ל או להבדיל מרן הרב כתבו עליו ? האם כשר לברכה לכתחילה ?

אשמח שתלמידי חכמים דהאי פורום יעבירו את שבט בקורתם על הדברים למען הרבות כבוד שמים בס"ד.

מה הדין אדם שבירך על ד' מינים, שנמצא שהערבה שהיתה באגד באמת ללא עלים (שהעלים שם היו מנותקים ורק קשורים באגד), האם לאחר שהחליף את הערבות ובא ליטול שוב, יברך, או לא. וראיתי בחזו"ע (סוכות, עמ' של) שכתב שאדם שבירך על ערבה אחת ובא ליטול שוב כדין, לא יברך, לחוש לרמב"ן ועוד ראשונים דסגי בערבה אחת, ולכן...

https://www.doresh-tzion.co.il/QAShowAnswer.aspx?qaid=258730 לפי מרן שליט"א מברכים לישב בסוכה גם על מטוגן, לא כן?

בשעטו״מ התחלנו את חג הסוכות תשפ״ג, ואירחנו כטוב ידינו קרובי משפחה (אשכנזים, אגב) שאלה שבערך התעוררה היא כזו המקדש, שמברך לישב בסוכה מכוון את כל השומעים לצאת יד״ח אך אשה, שאינה מצווה בישיבת סוכה, לכאורה לא יוצאת יד״ח ובכ״ז, שאשה תענה אמן כדרך שעונה על כל ברכה אף שלא יוצאת יד״ח אמהמה, לפני מספר...

מדוע מרן פסק בחזון עובדיה שאשה לא תענה אמן על לישב בסוכה בקידוש שהרי אם תענה אזי עשתה הפסק ואינה יכולה לשתות מהיין הרי שתיית היין ע"י שאר האנשים הוא למצוה מן המובחר, ועניית אמן היא חובה א"כ תענה אמן ולא תשתה

בעקבות השיעור בקול תבונה של הרה"ג @הרב שמעון ללוש שליט"א על השאלה אם אפשר לעשות קפנדריא בסוכה, משום שדבר זה מצוי בהרבה סוכות בבתי כנסת או בחצרות של בתים וכד' אמרתי לא אמנע טוב ולעורר את הציבור לנושא. הרי"ץ גיאת בהלכות סוכה כתב בזה הלשון: ונשאל מרבינו האיי הא דתנן מי שהיה ראשו ורובו בסכה ושולחנו...

מה היחס של מרן לאתרוג מרוקאי? גם כזה המיובא וגם כזה הגדל בא"י?

ב"ה האם מישו יוכל להמליץ על מ"מ לספרי הלכה למעשה שנידונו בהם ענייני ארבע"ת בשמיטה ועוד לתועלת הרבים... כמובן עפ"י פסקי מרן הב"י ומרן שרכבה"ג זיע"א ולהבחל"ח מרן עמוד ההוראה שליט"א

שלום, האם מישהו יודע על איזה עניין כלשהו שיש בהדסים שנענעו בהם בחג הסוכות? למשל בערבות של החבטה יש עניין של שמירה, בלולב נהגו לשרוף עם החמץ...