חג הסוכות

מרן בחזו''ע סוכות כתבהרב בז''ל ''שבכל ימי חג הסוכות בזמן שיש קידוש יש לקדש מעומד ולברך לישב בסוכה בשעת הקידוש'' השאלה האם גם בקידוש של היום שבדרך כלל יושבים בקידוש האם גם מקדשים מעומד שמעתי במהלך החג דעות סותרות בדעת הרב נשמח לשמוע את דעת החברים כאן

ניתן לצפות גם בדרייב https://drive.google.com/file/d/1zcSIAWkZCAYuXVlhKucaRf5cGPUJg4bm/view וכן ניתן להאזין דרך הטלפון במספר: 0733641188

שמעתי מהרב ויספיש בעל מח'ס הסוכה וארבעת המינים שכהיום הסוחרים יודעים שיש זנים של לולבים שמועדים לפורענות כמו יבש נקטם וכיוב ולכן הם משאירים אותם סגורים ולכן אדם שקונה סגור יכול להיות שיש איזה חיסרון בראש הלולב כגון חסר ובכלל לא נתבאר המקור לקחת לולב סגור דאיתקרי קארע וכמדומני שהמקור זה המאמר...

כבר פסק הראשל"צ שיש חובת סוכה גם בזמן מלחמה ראה כאן...

אשמח אם יבארו לי למה המנהג להחמיר לאכול יותר מכביצה מזונות או פת הבאה בכסנין מחוץ לסוכה [לא מצד חומרא שזה אפילו במים] בשולחן ערוך אורח חיים הלכות סוכה סימן תרלט ס"ב, כתב אוכלים ושותים וישנים בסוכה כל שבעה, בין ביום בין בלילה, ואין ישנים חוץ לסוכה אפי' שינת עראי; אבל מותר לאכול אכילת עראי חוץ...

מצורף לסוכות

מישהו מכיר סרטונים של רבנים שמדריכים בקצרה איך ומה לחפש ולבחור ד' מינים?

יש עדויות ממעשי רב מרבותינו?

https://www.doresh-tzion.co.il/QAShowAnswer.aspx?qaid=235226 מדוע מטר מועיל ולא פחות (ג' טפחים)?

כידוע, הישן מתחת למיטה (הגבוהה עשרה טפחים) בסוכה, לא יצא ידי חובה. וממילא ה"ה מי שיהיה מתחת שולחן הגבוה עשרה שאינו יוצא יד"ח סוכה. לפי"ז, לכאו' מי שנפל לו דבר מה מתחת לסוכה, ומתכופף להרימו, אם הוא באמצע סעודה יהיה בעיה בדבר שממשיך לאכול כשהוא מתחת לשולחן, שכן זה כמו שיוצא מחוץ לסוכה שאסור לו...

יש לעיין טובא במשנתו של מרן זצ"ל מדוע אסר לענות לנשים, הרי השו"ע שפסק שנשים לא מברכות לא פסק כן מתורת ודאי אלא מתורת ספק, וכפי שכתב להדיא, 'דספק ברכות להקל', וא"כ נראה פשוט שכל מה שחשש זהו בספק 'ברכה לבטלה' שהוא איסור חמור [בין אם הוא דאוריתא ובין אם הוא דרבנן], אבל כאן אם תענה אמן אין בזה ברכה...

בעלון השיעור השבועי האחרון [חוקת] כתב: אמנם כבר יישב קושיא זו נפלא הרה"ג יהודה ברכה וז"ל בס"ד ו' תמוז תשפ"ד ישוב דעת הגרי"ח זצ"ל בענין הדס שיש בו שני עלין ע"ג שני עלין כתב הגרי"ח זצ"ל בשו"ת רב פעלים (ח"ד חאו"ח סי' כז) אודות מקום שלא נמצא הדס כי אם שהוא שני עלין ע"ג שני עלין, הרמ"א (סי' תרמו...

השו''ע בסי' תרמו מביא מחלוקת בנקטם ראשו של ההדס [נקטם ראשו הכוונה לעץ ולא לענפים] האם כשר או פסול ומבואר בבב''י וגם במשנ''ב שם הטעם של המכשירין כיון שאף שנקטם אבל כיון שיש ענפים ליד שמחפים עליו אין נראת הקטימה ואין בזה חיסרון של הדר ובאמת לפי''ז כתב השער הציון שם שאם נפל אחד מהעלים שכעת נכרת...

שלום! אני חדש באתר כאן. אשאל שאלה שמציקה לי שנים! שו"ע סימן תרס"ד "ונוהגים להתיר בו (ביום הושענא רבא) איגודו של לולב" מקור המנהג בראשונים והביאו השו"ע, לא ראיתי בבתי כנסת ספרדים שנוהגים כך! לתומי חשבתי שזה נובע מעמ'רצות (כמעט כל מי ששאלתי לא ידע שהשו"ע בכלל כתב דבר זה!). תשכנעו אותי שזו לא...

האם אנחנו הספרדים נהגנו לומר "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת" בברכת המזון? ראיתי ברוב הסידורים שזה לא מובא ורק בסידורים האשכנזים ראיתי שזה מובא, אז רק האשכנזים נוהגים לאומרו? (בברכון של "כוונת הלב" ובמשכן שילה זה כן הובא, אך במחזור כוונת הלב לא). מה בעצם המקור לזה ומה המשמעות של זה?

מאת הרב אושרי נמסר לכבוד האברך היקר והנעלה, כש"ת הר"ר... שליט"א אודות שאלתו בעניין ברכת 'לישב בסוכה' בבוקר של שבת ויום טוב, מאחר וראה למרן אאמו"ר זיע"א בחזון עובדיה סוכות (עמ' קעב) שכתב שבכל ימי חג הסוכות בזמן שיש קידוש יש לקדש מעומד, ולברך לישב בסוכה בסוף הקידוש ואח"כ יושב וטועם. עכ"ל. ושם...

שאלה: אדם ההולך לכותל המערבי בימי חול המועד של סוכות, וכן אדם שהולך לראות פני גדול הדור, האם הוא מחוייב בסוכה או לא. נ"מ שמותר לישון בדרך באוטובוס. ועוד נ"מ חשובה שאסור לו לברך לישב בסוכה גם אם נזדמן לו סוכה. וזה חשוב כי יש בירושלים הרבה סוכות שאנשים יושבים שם לאכול, והם באים מחוץ לעיר לכותל...