מזונות יותר מכביצה בסוכה

אלעזר אטיאס

Active member
אשמח אם יבארו לי למה המנהג להחמיר לאכול יותר מכביצה מזונות או פת הבאה בכסנין מחוץ לסוכה [לא מצד חומרא שזה אפילו במים]

בשולחן ערוך אורח חיים הלכות סוכה סימן תרלט ס"ב, כתב
אוכלים ושותים וישנים בסוכה כל שבעה, בין ביום בין בלילה, ואין ישנים חוץ לסוכה אפי' שינת עראי;
אבל מותר לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה. וכמה אכילת עראי, כביצה מפת; ומותר לשתות מים ויין ולאכול פירות (ואפי' קבע עלייהו) (ד"ע) חוץ לסוכה; ומי שיחמיר על עצמו ולא ישתה חוץ לסוכה אפי' מים, הרי זה משובח;
ותבשיל העשוי מחמשת מינים, אם קובע עליו חשיב קבע וצריך סוכה.
ונראה בפשטות דעת מרן דפת היינו פת ממש ולא פת הבאה בכסננין
ותבשיל דווקא שקובע 162\216 אך פחות מזה לא חייב

וגם בדעת הרמב"ם שכתב
(בהלכות סוכה ולולב פרק ו הלכה ו)כתב אוכלין ושותין וישנין בסוכה כל שבעה בין ביום בין בלילה, ואסור לאכול סעודה חוץ לסוכה כל שבעה אלא אם כן אכל אכילת עראי כביצה או פחות או יתר מעט, וכ"ו, ומותר לשתות מים ולאכול פירות חוץ לסוכה, ומי שיחמיר על עצמו ולא ישתה חוץ לסוכה אפילו מים הרי זה משובח.
יש מחלוקת בראשונים מה הדין בבשר לפי דעתו הרי דגם לרמב"ם אינו מוכח שמחמיר
וידוע בזה מחלוקת הגינת ורדים ומרן החיד"א והובאו בחזו"ע עמוד קלד

אך אני מדבר לפי מרן השו"ע


ומצורף החזו"ע בעמוד קלו
יב. האוכל עוגות )פת הבאה בכסנין( כשיעור יותר מכביצה חייב לאכול בסוכה, אבל לא יברך "לישב בסוכה", אלא אם כן אוכל שיעור קביעות סעודה, שהוא כשיעור ארבע ביצים ומעלה, שמשקלם שבעים ושנים דרהם. )כל דרהם שלשה גרם(כג(. וכן האוכל תבשיל מחמשת מיני דגן, כגון אטריות, ואכל ממנו סעודת קבע, שהיא כשיעור ע"ב דרהם הנ"ל, יש לו לברך "לישב בסוכה"כד(. אבל אם אינו קובע סעודה עליו, אם אוכל יותר משיעור כביצה, אף על פי שחייב לאכול בסוכה, לא יברך לישב בסוכה. ובפחות מכן פטור מן הסוכה.

משנה ברורה סימן תרלט ס"ק טו

ועיין במ"א שהקשה ע"ז [לו] ודעתו דדינו ממש כמו בפת דיותר מכביצה מעט [לז] חייב בסוכה אכן לענין לברך לישב בסוכה דעת האחרונים דאין לברך רק כשיקבע עליו סעודה כמו שכתוב בשו"ע
ואפשר ליישב קושית המג"א
 
למה לא ברור
הבאתי את השו"ע
[ואת דעת הרמבם]
אח"כ כתבתי מחלוקת הגינת ורדים ומרן החיד"א

אח"כ את דברי החזו"ע שמחמיר בזה
אח"כ את המג"א שמחמיר

ועל כל זה שאלתי למה להחמיר נגד פשטות מרן
חיילך לאוריתא
אבל אין סדר ואינו מובן ומה עניין המקורות
 
למה המנהג להחמיר לאכול יותר מכביצה מזונות או פת הבאה בכסנין מחוץ לסוכה
מחילה , אבל ביותר מכביצה מזונות חייב בסוכה
ועד כביצה חשיב עראי יותר מכך כבר קבע, ולא יברך לישב בסוכה למרות שזה קבע מסב"ל
 
מחילה , אבל ביותר מכביצה מזונות חייב בסוכה
ועד כביצה חשיב עראי יותר מכך כבר קבע, ולא יברך לישב בסוכה למרות שזה קבע מסב"ל
זה מה שהוא שואל, אם השו"ע כתב "אם קובע עליו חשיב קבע וצריך סוכה" וקביעות סעודה זה 3 או 4 ביצים, אז מה קרה שכאן נפרש דבריו שהכוונה לכביצה?

נ.ב. בילקו"י כשהעתיק את לשון השו"ע, כתב:
1728893808337.png
ולפי לשונו יהיה מובן, שכתב שתבשיל העשוי מחמשת מיני דגן נחשב אכילת קבע ואסור לאוכלו חוץ לסוכה.
אבל לשון השו"ע אינה כן, אלא כתב: "תבשיל העשוי מחמשת מינים, אם קובע עליו חשיב קבע וצריך סוכה".
 
נראה שיש לחלק בין אכילת קבע שזה יותר מכביצה
לבין שיעור קביעות סעודה
ומה שמרן השו"ע התכוון באם קובע עליו הכוונה לשיעור קביעות סעודה
בדיוק... זה בפשטות מה שהבינו.
השאלה איך הבינו את זה ומה ההכרח לפרש כן.
 
אולי דומיא דכביצה פת
אז א"כ, למה השו"ע כתב "וכמה אכילת עראי, כביצה מפת"? היה לו לכתוב "כביצה" בלי להוסיף "מפת".
וכן שרק אח"כ חילק וכתב "ותבשיל העשוי וכו'", ואם דינם שווה ושניהם בכביצה, למה חילקם?
 
אז א"כ, למה השו"ע כתב "וכמה אכילת עראי, כביצה מפת"? היה לו לכתוב "כביצה" בלי להוסיף "מפת".
וכן שרק אח"כ חילק וכתב "ותבשיל העשוי וכו'", ואם דינם שווה ושניהם בכביצה, למה חילקם?
לשון השו"ע וכמה אכילת עראי כביצה מפת
ולפ"ז היה לו לכתוב כביצה פת ולמה ליה לומר מפת
דהיינו אכילת עראי כביצה, מפת
ושו"ר מג"א על אתר ד"ה אפי' קבע שכותב להדיא כביצה
 
למה לא ברור
הבאתי את השו"ע
[ואת דעת הרמבם]
אח"כ כתבתי מחלוקת הגינת ורדים ומרן החיד"א

אח"כ את דברי החזו"ע שמחמיר בזה
אח"כ את המג"א שמחמיר

ועל כל זה שאלתי למה להחמיר נגד פשטות מרן
חיילך לאוריתא
אשמח אם יבארו לי למה המנהג להחמיר לאכול יותר מכביצה מזונות או פת הבאה בכסנין מחוץ לסוכה
לא ברור כי כך פתחת את השאלה, ולא מובן על מה הדיון הרי יותר מכביצה מזונות כן צריך לאכול בסוכה אז לא מובן היכן החומרא.
אז א"כ, למה השו"ע כתב "וכמה אכילת עראי, כביצה מפת"? היה לו לכתוב "כביצה" בלי להוסיף "מפת".
וכן שרק אח"כ חילק וכתב "ותבשיל העשוי וכו'", ואם דינם שווה ושניהם בכביצה, למה חילקם?
מה פירוש למה חילקם, חילקם כי הדין חלוק בין אכילת פת לאכילת תבשיל מחמשת מיני דגן.

דבאכילת פת משיעור כביצה חייב בסוכה וחייב לברך 'לישב בסוכה'.
ובאכילת תבשיל העשוי מחמשת מיני דגן, אם קובע חשיב קבע היינו בשיעור קביעות סעודה ג' או ד' ביצים, ונראה לדייק כן מלשון השו"ע שכתב חייב בסוכה היינו חייב בסוכה וחייב גם לברך 'לישב בסוכה'. דומיא דפת שלא כתב באיזה אופן לברך 'לישב בסוכה' וכתב בסתמא חייב בסוכה, ה"ה לענין תבשיל מ"ד שמתחייב בסוכה ואף עם ברכה, אבל באמת גם לשו"ע פשוט שצריך לישב בסוכה (ללא ברכה) בשיעור כביצה מתבשיל מ"ד.

וע"ע במשנ"ב שם ס"ק טז.
כנלע"ד ויתכן שאני טועה..
 
ונראה לדייק כן מלשון השו"ע שכתב חייב בסוכה היינו חייב בסוכה וחייב גם לברך 'לישב בסוכה'. דומיא דפת שלא כתב באיזה אופן לברך 'לישב בסוכה' וכתב בסתמא חייב בסוכה, ה"ה לענין תבשיל מ"ד שמתחייב בסוכה ואף עם ברכה.
וע"ע במשנ"ב שם ס"ק טז
כך נראה מלשון השו"ע. וכן נראה מלשון המשנ"ב שם. תעיין שוב פעם בפנים והלוואי שכיוונתי לאמת.
 
משנה ברורה סימן תרלט ס"ק טו
ב הערות
א.
אם תעיין שוב במשנ"ב באותו ס"ק, תראה שבתחלתו הוא כתב ב' ביאורים מה נקרא 'קובע עליו', ותראה גם שער הציון, וגם באור הלכה
ותראה שאפי' בד' מרן שכתב 'קובע עליו' אינו כ"כ פשוט שזה רק בשיעור 'קביעות סעודה' הנודע כג' או ד' ביצים.
ב.
אם תראה לשון המג"א, בסופו, תראה שאפשר לבאר כן אף בשו"ע עצמו, כלומר מה שהשו"ע כותב 'קובע עליו' היינו שאוכל שיעור שנחשב אכילת קבע ולא אכילת עראי, כלומר 'כביצה ומקצת', ודו"ק, תקן אותי!!

ולפי כל זה, אין זה כ"כ נגד 'פשטות' מרן, כלשונך.
 
כך נראה מלשון השו"ע. וכן נראה מלשון המשנ"ב שם. תעיין שוב פעם בפנים והלוואי שכיוונתי לאמת.
עיינתי שוב אך לא זכיתי להבין למה כת"ר טוען שזה הפשטות
אני מבין שאם מרן כותב שפחות מכביצה פת לא בעי סוכה וכביצה פת בעי סוכה
א"כ מה שממשיך שתבשיל דווקא שקובע סעודה עליו הוא לא מתכוין שחייב מכביצה ואילך אלא קביעות ממש דאל"כ מרן יכתוב אכילת קבע חייבת בסוכה והיא כל דבר יותר מאכל [המוציא או מזונות] חייב בסוכה
ולפי כל זה, אין זה כ"כ נגד 'פשטות' מרן, כלשונך.
זה שאפשר לדחוק ולהסביר כן במרן אה"נ
אך אני כוונתי לפשט הדברים וה' יאיר עיני
יישר כח
 
חזור
חלק עליון