החזו"ע מדבר רק אם בירך בסתם, לא?
אם הוא בירך על אורז "מזונות" וכיוון להדיא לפטור בייגלה שרוצה לאכול אח"כ, לכו"ע לא יצטרך לברך?
אם הוא בירך על אורז "מזונות" וכיוון להדיא לפטור בייגלה שרוצה לאכול אח"כ, לכו"ע לא יצטרך לברך?
-
לחכמי ורבני הפורום הע"י,
בימים האחרונים יצאנו לפסק זמן קצר, כדי לעשות בדק בית וחשבון נפש כיצד הפורום יוכל להגיע לנקיות גדולה יותר בעניין כבוד חכמים, בעקבות תקלה שקרתה, חרף הצעדים וההגבלות שננקטו בעבר. כעת בסיעתא דשמיא, לאחר היוועצות עם דעת תורה, הגענו למתווה שבע"ה יהיה לתועלת לכולנו, להיות בפורום נקי יותר, בו יוכלו הרבנים הגאונים שליט"א מכלל המגזרים לדון בדברי תורה, כדרכה של תורה, ללא חשש של היכשלות חלילה בכבוד חכמים. הנהלים הוחמרו, וננקטו גם פעולות טכניות לשם כך. ואנו שמחים לבשר על פתיחת הפורום בחזרה במתכונתו החדשה. תיתכן אולי אי נוחות קטנה, אבל הרווח הוא של כולנו: פורום נקי וזך! כאן המקום לבקש מהציבור לשים יותר לב על כפתור הדיווח שבכל הודעה, ולדווח על תוכן שלדעתם אינו מתאים, ובפרט בתוכן ישן (שאולי חרף ההגבלות הישנות נשאר בטעות). אנו תקווה שבע"ה נזכה להיות מחכמי ארץ ישראל שנוחים זה לזה בהלכה, ולהגדיל תורה ולהאדירה בדרך התורה אשר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. ונסיים בתודה לכל הפונים בתקופה הזו, ושלחו את חיזוקיהם. תודה על האיכפתיות והשותפות, בע"ה יחד נמשיך להגדיל את בית המדרש הדיגיטלי הנוכחי, אשר מביא ברכה לרבבות אלפי ישראל. חזקו ואמצו!
ברכת מזונות אחרי אורז
- Thread starter בנימין לוריא
- תאריך התחלה
- צופים 4
-
- תגיות
- ברכות
ביתו לאו דווקא ולאפוקי אורח
נכון. בכיון להדיא פוטר.
וגם התנאי של החידא יעזור (שיעמוד בתחילת שנה ויגיד שכל מה שיכול להפטר בברכה וכו')
בילקוט יוסף הוא כתב שאם המין השני חשוב יותר, אז מי שמברך "לא הפסיד", אבל לא כותב שצריך לברך, וא"כ גם מי שבירך על אורז לכאו' עדיף לא לברך על מין דגן אחר אע"פ שיותר חשוב, רק שמי שמברך 'לא הפסיד'.
יוסף דהן
Well-known member
הילקוט לא הביא את החזו'ע ע' במקוורות וכמובן מודה שהעיקר משנה אחרונה חזו'ע ולא הליכות עולם כמו שהבאת
יוסף דהן
Well-known member
בקיצור הלשון רק
ובחזו'ע חזר בו כמו שהעיר בשו'ת מעין אומר המחבר בסוף חלק א
וכן בקובץ יתד המאיר דברים שחזר בו מרן
וכן בהדרת מלך
ולכן הייתי מוחק את המילה לכאו' וכו'
מהליכות עולם העתק הדבק
ובחזו'ע חזר בו כמו שהעיר בשו'ת מעין אומר המחבר בסוף חלק א
וכן בקובץ יתד המאיר דברים שחזר בו מרן
וכן בהדרת מלך
ולכן הייתי מוחק את המילה לכאו' וכו'
אז מי שאכל קוגל ואוכל אח"כ עוגה צריך לברך שוב, כי זה בישול וזה אפיה, וזה יותר חשוב ??? או ששניהם מין דגן???
שו"ר שהרמ"א בסימן קעו כתב שאם בירך על מעשה קדירה פטר את הפרפרת, אע"פ שזה יותר חשוב. ואולי הרמ"א מיירי במתכוין להדיא, אלא דא"כ מה חידש לן. ואם דיבר בסתמא יש ראיה להנ"ל.
שו"ר שהרמ"א בסימן קעו כתב שאם בירך על מעשה קדירה פטר את הפרפרת, אע"פ שזה יותר חשוב. ואולי הרמ"א מיירי במתכוין להדיא, אלא דא"כ מה חידש לן. ואם דיבר בסתמא יש ראיה להנ"ל.
נערך לאחרונה:
יוסף דהן
Well-known member
תראה במכתבים שהעלת בדייב שכתב הראשון לציון שאין חילוק בין אם היה מונח לפניו הזית או בא אח''כ כל עוד לא כיון בהדיא לפוטרו צריך לברך שוב
מה אתה אומר על הראיה מדברי הרמ"א שהבאתי???
יוסף דהן
Well-known member
ברור שזה לכ''ע.
בדרך כלל אם לא בביתו הוא אורח כגון אצל חמיו או בכולל שיש כל פעם בחודש כיבוד כמבוא' בהליכות ברכות
וגם זה לא מדויק מה שכתבת כי בביתו יש מחלוקת אם נקרא אורח אצל אשתו וכמו שסובר הרב יגאל כהן ועי' גם באוצר הברכות
וגם באורח זה תלוי אם בא לאכול או להשאיל ספר כמבוא' בבהליכות ברכות ואוצר הברכות
אז מה זה פרפרת לעומת מעשה קדירה? אם לא שזה אפוי וזה מבושל?
מקום הניחו...
ולא ראיתי אינה ראיה....
יוסף דהן
Well-known member
במשנב כתב פירורים שאיבד תואר לחם משמם וכו'
עכ''פ לא מצינו אינה ראיה
זה לא קשור כי הנידון שם לא מצד מה שכתוב בסי' רו אלא מצד עיקר וטפל וכו' ואף שיש כלל לא מצינו אינה ראיה יש גם כלל שא''א להוציא הלכה ע''פ דיוק
אז מה שנשאר זה רק בעל התניא שכתב כמוך והליכות ברכות כתב שמסתימות הפוס' משמע לא כך אז איך שיהיה קימל סב''ל
וזה לא כמו בנימיו לוריא שכ' שזו רק דעת הרב אלישיב
כי זה גם הרב בעל התניא
וגם אין סברא לחלק בין דברי חזו''ע בין תפוח וזית אא''כ כיון מפורש לאכל העוגה בסוף אך בסתמא יברך עליה
נערך לאחרונה:
נושאים דומים בפורום
