חנוכה

הרב בידרמן כתב שכתבו המקובלים שכל יום מימי החנוכה מתעוררת מדה אחת משבחי ה' שאומרים בשחרית פועל גבורות וכו' חיפשתי על איזה מקובלים מדובר וכל מה שמצאתי שגם אלה שהזכירו זאת כתבו שכן איתא בספרים וכד' ולא כתבו מקור באילה ספרי מקובלים זה כתוב?

האם זאת חנוכה זו המצאה חסידית? כלומר זה יום נעלה כמו כל ימי החנוכה, וכמו כל ענין שמסתיים יש ענין של פתחו לי שער בעת נעילת שער, וקוראים ביום זה קוראים את זאת חנוכת המזבח, אך המשמעות של החיתום וכל המסתעף, לא מצינו אצל הראשונים והאחרונים, וכמובן לא אצל אבותינו נבג"מ, זה אחינו החסידים המציאו ותשוח"ח להם

מה המקור של המנהג לשים פתק בחנוכיה בשמיני של חנוכה?

האם יצא ידי חובה?

ראיתי בספר אור ההלכה מהדורה החדשה שהדגיש כמה פעמים בענין שאם אדם ממנה שליח להדלקת הנרות רק אם המשלח לידו אז יברך השליח בלא זה אם המשלח לא לידו אז ידליק בלי ברכה. וכן ברב נקי שליט"א כך פסק. ואני בעוניי ממרן ע"ה לא ראיתי כדבר הזה האם משהו יודע אם מרן הביע דעתו בזה בכתב או בע"פ וכן אם בנו הראשון...

אשמח אם יש למישהוא את התשובה הארוכה. ראיתי אותה בעבר. תשובה ארוכה ומנומקת עד לפרטי פרטים. אשמח אם ישלחו את התשובה כאן. יש"כ

מה הדין בילד שהגיע לגיל חינוך והדליק נרות חנוכה עם השמן, כשהגיע אביו בשבע בערב מצא שכבר בנו הדליק, האם הוא פטור מלהדליק, שהרי הבית הודלק בו נרות חנוכה?

בערוך השולחן באמת היה שורף את הפתילות וכמש''נ באשכול נפרד אבל החזו''א לא הקפיד על לשרוף . [החזו''א מעשרות סימן ז' היקל מאד בחלה שנטמאת שא''צ לשרוף כיון שלא מצוי תנורים והמנחת יצחק תמה עליו הלא לפי חלק מהראשונים יש מצווה מהתורה לשרוף] יש עוד טעם לשריפת הפתילות המשנ''ב מביא בשם הטור שאפילו לשמור...

מה שיש עניין להדליק החנוכיה בביהכנ"ס בצד דרום, הוא בצד דרום (ימין) של בית הכנסת או בצד דרום של א"י?

מה שידוע לי שלדעת בני ספרד מקום השינה הוא העיקר, האם יש בזה מחלוקת?

יל"ע מי שהדליק בטעות נר חנוכה בליל שבת. בתשובת פני מבין סי' רכ"ז [מצורף] כתב שאפי' בדיעבד לא יצא; ונפק"מ שאם זה היה בלילה הראשון, אפי' שבירך שהחיינו - צריך לברך בלילה השני. וכזאת בספר 'מצוות נר איש וביתו' הביא בשם שבט הקהתי שמי שמדליק נר בפיקוח נפש - לא יכול לברך להדליק נר חנוכה, כי בשבת אין זה...

בהלכה נפסק שבבית הכנסת מדליקים בצד דרום. אך מנין שמדליקים במערב ? למה לא בצד מזרחי דרומי?

שיהיה לתועלת

תרגום שיר השירים ו' פסוקים ז' ח' ט': ואולי אפשר לרמוז מה שכתב בפסוק ו' שהחשמונאים היו מלאים במצוות כרימון שהוא התרגום לפסוק "כפלח הרמון"; הנה "הרמון" - אותיות מנורה. [ו"כפלח" באתב"ש - לו כס - אותיות כסלו]. ובפסוק י' כתב שכנסת ישראל נמשלה ליונהף ויונה יש בה אותיות "יון" - זה לעומת זה. ועי'...

מובא בטללי אורות (הגדה של פסח) בשם בני יששכר, וז"ל: ואולי אפשר להוסיף שדוקא במצוות נר חנוכה מצאנו ענין מהדרין ומהדרין מן המהדרין ע"ז הדרך להראות שאנו מוסיפים על החיוב. ובבית הלוי (על התורה) כתב שהטעם שיש כ"כ הרבה הידורים, הוא כי כל מה שהוצרכו לנס השמן, הוא כדי שיוכלו להדליק המנורה בפתילות...

הביאור הלכה [הובא בנושא זה] הביא ממהר"י ברונא שצריך בהדלקת נר חנוכה לא לסלק ידו עד שידלק רוב היוצא מן השמן. והנה דין זה הוזכר בגמ' לגבי נר שבת, ובמשנ"ב סי' רס"ד סקכ"ו הביא מהלבוש שצריך שתיכף שמסלק ידו ידלק יפה כמו במנורה. ויל"ע אם המכוון הוא שמיד לאחר סילוק ידו ידלק יפה; או שכשמדליק ידלק יפה...

כמו שיש הנוהגים לשים. האם יש בזה עניין. 1. זה לא בביתו. 2. זה ממנורות. 3. שמעתי אומרים בל תוסיף.

שלום וברכה, מקובל בעולם שהאישה היא זו שמסדרת את הנרות של חנוכה (כשאין פריצות) חיפשתי מקור לעניין זה ולא כ"כ זכיתי למצוא אשמח אם מישהו יודע לזה מקור נא שיודיעני. בתודה מראש.