אדם שנזדמן למניין של אשכנזים. שלאחר שיעור תורה קוראים קדיש על ישראל. ולאחר מכן מתפללים מיד ערבית והם נוהגים לקרוא חצי קדיש לפני התפילה.
האם ספרדי יענה אמן אחר החצי קדיש?
אדם שעומד מחוץ לביהכנ"ס בזמן שיש מניין בפנים (לצערנו הרב זה נהיה הרגל בקרב חלק מהאנשים עוד מזמן הקורונה) ורוצה להגיד קדיש עם הציבור מבלי להיכנס, האם רשאי?
האם מישהו ראה התייחסות לכך בפוסקים?
כל מי שראיתי, כולל ת"ח וכד' ראיתי שכשיש קדיש והם עומדים, אינם יושבים עד לאחר שהחזן מסיים דאמירן בעלמא ואמרו אמן.
אך באמת ל"צ לעמוד עד לשם, אלא ברגע שהעונה מסיים דאמירן בעלמא, אז אפשר לשבת (מלבד דעת הא"ר שמצריך עד שהחזן יסיים, אך כל האחרונים כתבו דלא כדבריו)
קראתי פעם ולא זוכר איפה,
שמי שמדבר בקדיש אז כל הקדישים
שהילדים יגידו עבורו לא יועילו לו,
ובשמיים יגידו לו אתה זלזלת בקדיש,
לכן הקדיש של הבנים לא יועילו לך,
בבקשה מישהו יכול למצוא לי את המקור,
תודה וישר כוח
כפי שאנו רואים, ביחוה דעת ח"ז סימן י' הובאה תשובה ממרן זיע"א משנת תשנ"ו, שיש לענות עד יתברך, והעונה עד דאמירן בעלמא יש לו על מה שיסמוך.
וזה הצילום הראשון שכאן. הצילום השני הוא מהיביע אומר ח"א או"ח סי' ה' שכתב אפשר שיענה עד דאמירן בעלמא. והצילום השלישי הוא מיביע אומר ח"ו סי' ח' שהסיק שאפשר שיענה...
האם יש מקור למנהג מקצת מתפללים שאומרים עם החזן בקדיש 'לנו ולכל ישראל'. שהרי לפעמים זה מפריע לחזן וגורם שלא שומעים את החזן. וכן לפעמים הציבור אומרים גם ואמרו אמן ואולי אסור להם לומר כן שהרי הם לא אמרו קדיש?