ראש השנה

יש מקור למנהג הזה??

ראיתי בארחות רבינו שהסטייפלר זצ"ל הקפיד כשרצו להוסיף בקשה על הגזר שיגזור עלינו גזרות טובות אבל יש להקשות ממה שכתב המשנ"ב תקפג סק"א וכשיאכל רוביא וכו' - וה"ה מה שנקרא בלשונות אחרים לשון רביה יאכל כל מדינה ומדינה כלשונה. עכ"ל. (ולכן הם לוקחים גזר שהוא נקרא בלשונם רביה) וכן פסק הכה"ח שם סק"ח...

ניתן לצפות גם בדרייב: https://drive.google.com/file/d/1WbjTooK-vW9Y2udauHYNHQRn6s32LaUZ/view

מי שלא שמע את השלושים קולות הראשונים של תקיעת שופר, וסומך על שלושים הקולות שישמע במוסף, מתי יברך על התקיעות (אם בכלל)?

מצורף קונטרס עם מאה שאלות בעניני ר"ה, ומהלך אחד של תירוץ בביאור ענין המלכויות שזה עיקרו של יום המלכת ה'. בסוף הקונטרס יש מאמר גם על יו"כ. מצורף עוד סיפור נפלא שספר המשגיח של ישיבת חברון על המלכת הצאר ניקולאי על רוסיה שממנו אפשר ללמוד מהו "תמליכוני עליכם"

האם אתם חוששים לדברי המקובלים שטוענים שכיוון שדבש זה דינים אז לא אוכלים בר"ה אותו?

המאמר מוגש כאן לזיכוי הרבים מתוך הספר "שלוות הנפש" (אמונה, מאמר סב) המאמר מובא גם כקובץ להורדה (למטה).

ישנה סגולה לערב ר''ה לומר חלקים מפרשית כי תבוא מי מכיר את הפרטים?

האם מה שנוהגים חלק לא לאכול חמוץ, חריף, בר"ה זה גם נאמר במלפפון חמוץ במלח לדוגמא?

ראיתי מקומות שתוקעים בשופר שיש עליו מדבקה של הכשרות או של הגודל וכד'. ומישהו העיר שיש בדבר בעיה וספק כשרות בשופר. מכיון שכתב בשו"ת שבט הקהתי ח"ד סי' ק"ס: והוא טען ששינוי קול אינו מה ששומעים באוזן, אלא גם אם השתנה הקול כלשהו ממה שהיה השופר, אף שאין הדבר נשמע באוזנינו יש לאסור. (ואה"נ אם יבדוק...

ההודעה נערכה והיא העדכנית כעת: שלום וברכה לקראת מהדורה שניה של הספר "שלוות הנפש", אנו מזמינים את חברי הפורום לקחת חלק במדור "סיפורי השגחה פרטית" שבספר, ולשלוח אלינו סיפורי ישועה והשגחה פרטת שקרה לכם, ויפורסם בעזה"י בספר לזיכוי הרבים. ויש ענין גדול שכל אחד יפרסם את ניסיו בבחינת "נפלאותיך אשיחה"...

שלחו לי: תחל שנה וברכותיה שתמיד תמצאו את הקצה של הסלוטייפ שתמיד תירדמו בשנת צהריים שלא יגמרו לכם המים החמים במקלחת לעולם שיהיו לכם רמזורים ירוקים כל החיים שבחיים לא תדרכו על לגו יחפים שתקלפו קלמטינה ולא ישאר לכם ריח על הידיים שתמיד תזכרו את הקוד של הכרטיס בכספומט שלא יהיה לכם חור בשקית של הזבל...

בילקו"י ימים נוראים סי' תקפ"ה סעיף ב' כתב: "בשעת הברכות כל הציבור עומד על רגליו ומיד אחר הברכות הקהל יושב". אולם בחזו"ע ימים נוראים עמ' קכ"ג-קכ"ד כתב: "המנהג פשוט בכל המקומות שאין הציבור עומדים בשעת הברכות שעל השופר". אז למעשה צריך לעמוד או לא? וביותר קשה, שהילקו"י עצמו בדיני ציצית ותפילין סי'...

כדאי להדפיס שיהיה למזכרת בסעודות החג

בחזו״ע ובהליכו״ע הרב כותב - סילקא (תרד). וכפשוטו משמע תרד ולא עלי מנגוליא, או עלי סלק תרדיים. רצה מישהו לומר לי שמרן לא התכוון להוציא סילקא מידי פשוטו. (ובכך בעצם לפטור עצמו מלחפש תרד)

ידוע מנהג ישראל לאכול בראש השנה מיני פירות לסימן טוב. ודבר זה נזכר בגמרא (הוריות יב). ויש לדון באיפכא, האם ישנם דברים שאם יאכלם יהיו לסימן רע, או שמא אסור לומר כן. הנה הראשון שכתב זאת הוא בתשובות הגאונים (מוסאפיה ס"ח) וז"ל - בערב ר"ה לוקחין בשר או ראשים ומבשלין אותו בטיסני (שכותש חיטים עד...