סעודה שלישית

בשבת ערב פסח, בית הכנסת שתמיד מקיימים שיעור תורה בשעה 4 בצהרים ומנחה בשעה 5. ואם יתפללו מנחה מוקדם לא יבואו אנשים לשיעור תורה לאחר סעודה שלישית, וקשה לעשות שיעור בשעה מוקדמת האם יכולים לכתחילה לקיים שיעור תורה ומנחה ולאכול לאחר שעה עשירית עד כביצה?

האם אפשר לעשות ברכת המזון לאחר כזית פת, ולאחר מכן לעשות עוד סעודה עם כזית פת ויעלה לסעודה שלישית?

לא כל כך הבנתי, לפי הסיום של הלכה כא - אפשר לעשות ברכה על הכוס (בורא פרי הגפן) בסיום ברכת המזון - בלי שאף אחד שותה ממנו??

בילקו"י שבת כרך א' חלק רביעי סי' רצ"א סעיף כ"ה (עמ' תרפ"א) כתב לעניין אכילת סעודה שלישית: "אם היה יושב ואוכל פירות ומגדנות [שלא בתוך הסעודה], צריך להפסיק את אכילתו עם השקיעה". ובמקורות למטה ראיתי שהאריך בדין שכתב בתחילת הסעיף לגבי להתחיל סעודה שלישית אחרי השקיעה, אך לא ראיתי שכתב לעניין המשך...

ידוע הדין (הובא בילקו"י סי' רצ"א סעיף י"ח): והיינו שלעניין כל מה שמזכירים הולכים אחרי תחילת הסעודה. ושאלני מישהו מה הטעם והסברא בדבר זה. הדין פשוט, אבל למה באמת זה ככה? הרי סו"ס הוא מברך בלילה שזה כבר לא שבת. וחשבתי לומר שמכיון שאחרי שאכל כזית פת כבר נתחייב בברכת המזון, ואז היה עדיין שבת, לכן...

בהליכו"ע ח"ג פרשת ויצא סעיף ח', וכן בילקו"י שבת סי' רצ"ט ס"ג וסי' רצ"א סעיף י"ט, וכן בילקו"י חופה וקידושין פרק י"ז סעיף ל"א, כתב שיכול לשתות כוס יין של ברהמ"ז אפי' בוודאי חשיכה. ואילו בחזו"ע שבת ב' עמ' שצ"ו, וכן בילקו"י החדש (כרך א' ח"ד) סי' רצ"א סעיף כ"ג [שנדפסו לאחר מכן], כתב שרק בספק חשיכה...

מישהו אמר לי שאפשר לעשות סעודה שלישית על לחם אם אוכלה לפני זמן איסור חמץ שזה בשעה רביעית של היום, ורציתי לשאול אם זה מועיל שהרי אי אפשר לעשות סעודה שלישית לפני זמן מנחה גדולה כמבואר בש"ע סימן רצ"א, ואולי באופן שכזה כן אפשר לעשותה מוקדם?