תפילה

זכור לי הרב עובדיה שאם לא אמרו קדיש קורבנות יאמרו אפילו לאחר ברוך שאמר אך נעלם ממני המקור (הייתי בטוח שהליכוע חלק א מסתבר שלא) אשמח לעוזרים

מצורף תשובה בענין זה.

ידוע פסק מרן זצ"ל שצריך לפסוע בסיום תפילת שמונה עשרה 3 פסיעות - שתי פסיעות עקב בצד הגודל והפסיעה השלישית משלימה. לעומת זאת בספר ארחות מרן לרב דוד יוסף שליט"א כתב שמנהג מרן היה לפסוע 4 פסיעות - שלוש פסיעות עקב בצד הגודל ופסיעה רביעית משלימה. אשמח לעזרה בדעת מרן והאם חזר בו בעניין זה?

כתב המהר"ל, ששכר פסיעות הוא רק בתפילה, כיון שתפילה היא קירבה לקב"ה, [עי' פרשת וירא (יח כג) "ויגש אברהם", ועי' רש"י שם מ"ויגש אליהו"]. אמנם כמדומה שיש חולקים על זה, וס"ל שאף בלימוד יש שכר.

שלחן ערוך סי' נג סעיף טז: וכמדומה שהרבה אינם מקפידים בזה. ויל"ע מדוע.

עלון הילכתי לפרשת וארא דיני ברכת כהנים -א'

בס"ד לכבוד הרבנים והת"ח החשובים שליט"א רבים נדרשו למקור למנהג הנהוג אצל רבים להניח הידים על בניהם בברכת כהנים, וראיתי שיש שכתבו שלא נמצא מקור למנהג, אך ישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם ולא אלמן ישראל, ובס"ד עלה בידינו למצוא מקורות למנהג זה, ומצו"ב המקורות למנהג. אודה לרבנים ולת"ח שיוסיפו...

כל מי שראיתי, כולל ת"ח וכד' ראיתי שכשיש קדיש והם עומדים, אינם יושבים עד לאחר שהחזן מסיים דאמירן בעלמא ואמרו אמן. אך באמת ל"צ לעמוד עד לשם, אלא ברגע שהעונה מסיים דאמירן בעלמא, אז אפשר לשבת (מלבד דעת הא"ר שמצריך עד שהחזן יסיים, אך כל האחרונים כתבו דלא כדבריו)

האם ידוע לכם היכן הרב דיבר בדין זה?

ביבי"א ח"ג (סי' י אות ג) כ' מרן זיע"א בזה"ל "ונראה שאם עוד לא סיים בא"י מגן אברהם, חוזר לומר אלקי אבותינו אלקי אברהם וכו'. כיון שעוד לא הזכיר ש"ש של החתימה ואין כל חשש לברכה לבטלה. וכן מבואר להדיא בח"א (כלל כד ס"ב). וכ"נ ד' המשנ"ב והגר"א מקאליש הנ"ל. והוא פשוט בסברא הואיל ומדינא לא יצא י"ח, ודאי...

אם מתפללים ערבית קודם צאת הכוכבים, האם יש עניין להתפלל אחרי השקיעה, או כיון שסו"ס זה נחשב "פלג המנחה" (עכ"פ לדידן שפלג המנחה הינו מצאת הכוכבים), ממילא אע"פ שזהו בין השמשות, אין הבדל אם יתפלל מפלג ועד השקיעה או מהשקיעה ועד צאה"כ, אלא כל שהוא לא מצאה"כ הוא רק בשעת הדחק. [או אולי מכיון שזה דרבנן אז...

?

יל"ע מה הדין באופן שאדם זוכר שהתחיל לומר יעלה ויבוא, אך לאחמ"כ מסופק אם אמר "חג הסוכות הזה" או שמחמת הרגילות אמר "ביום ראש החודש הזה"... מה דינו, האם דינו כדין מי שמסופק אם אמר יעלה ויבוא, או דהכא שאני כיון שזוכר שאמר יעלה ויבוא רק שמסופק אם אמר כהוגן.

בס"ד המנהג הידוע לי, שאומרים הפסוק ואני תפלתי וגו' קודם פתיחת ההיכל האם יש מנהג אחר? כלומר להקפיד לאומרו אחר פתיחת ההיכל? האם יש בזה מקורות מפורשים? [באר"י ז"ל ובא"ח אין הכרע כ"כ].

שליח ציבור שסיים עד "אני ה' אלוקיכם, אמת". האם יכול לחזור בקול על הפסוק האחרון שוב כנהוג? (חוץ ממה שחוזר אח"כ על "ה' אלוקיכם אמת").

כפי שאנו רואים, ביחוה דעת ח"ז סימן י' הובאה תשובה ממרן זיע"א משנת תשנ"ו, שיש לענות עד יתברך, והעונה עד דאמירן בעלמא יש לו על מה שיסמוך. וזה הצילום הראשון שכאן. הצילום השני הוא מהיביע אומר ח"א או"ח סי' ה' שכתב אפשר שיענה עד דאמירן בעלמא. והצילום השלישי הוא מיביע אומר ח"ו סי' ח' שהסיק שאפשר שיענה...

האם מותר לעלות לכתחילה ש"צ עם נשק? והאם צריך להוריד אותו מפני כבוד הציבור?

מה דעת מרן האם נשים צריכות להקפיד על זמן תפילה

שמו לתפילה משה בן קרן

תבורכו מפי עליון!