• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

תפילה

  1. מ

    מקור להנחת הידים על הבנים בברכת כהנים

    בס"ד לכבוד הרבנים והת"ח החשובים שליט"א רבים נדרשו למקור למנהג הנהוג אצל רבים להניח הידים על בניהם בברכת כהנים, וראיתי שיש שכתבו שלא נמצא מקור למנהג, אך ישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם ולא אלמן ישראל, ובס"ד עלה בידינו למצוא מקורות למנהג זה, ומצו"ב המקורות למנהג. אודה לרבנים ולת"ח שיוסיפו...
  2. א

    כשעומדים והתחילו קדיש, עד היכן אתם עומדים?

    כל מי שראיתי, כולל ת"ח וכד' ראיתי שכשיש קדיש והם עומדים, אינם יושבים עד לאחר שהחזן מסיים דאמירן בעלמא ואמרו אמן. אך באמת ל"צ לעמוד עד לשם, אלא ברגע שהעונה מסיים דאמירן בעלמא, אז אפשר לשבת (מלבד דעת הא"ר שמצריך עד שהחזן יסיים, אך כל האחרונים כתבו דלא כדבריו)
  3. נ

    יראו עינינו בערבית

    האם ידוע לכם היכן הרב דיבר בדין זה?
  4. ע"ה ס"ט

    לא כיוון באבות ונזכר לפני החתימה להיכן חוזר?

    ביבי"א ח"ג (סי' י אות ג) כ' מרן זיע"א בזה"ל "ונראה שאם עוד לא סיים בא"י מגן אברהם, חוזר לומר אלקי אבותינו אלקי אברהם וכו'. כיון שעוד לא הזכיר ש"ש של החתימה ואין כל חשש לברכה לבטלה. וכן מבואר להדיא בח"א (כלל כד ס"ב). וכ"נ ד' המשנ"ב והגר"א מקאליש הנ"ל. והוא פשוט בסברא הואיל ומדינא לא יצא י"ח, ודאי...
  5. ב

    האם יש עניין להתפלל ערבית אחרי השקיעה?

    אם מתפללים ערבית קודם צאת הכוכבים, האם יש עניין להתפלל אחרי השקיעה, או כיון שסו"ס זה נחשב "פלג המנחה" (עכ"פ לדידן שפלג המנחה הינו מצאת הכוכבים), ממילא אע"פ שזהו בין השמשות, אין הבדל אם יתפלל מפלג ועד השקיעה או מהשקיעה ועד צאה"כ, אלא כל שהוא לא מצאה"כ הוא רק בשעת הדחק. [או אולי מכיון שזה דרבנן אז...
  6. אמונה ובטחון

    מה הדין אדם שמסופק ביעלה ויבוא אם אמר "את חג הסוכות הזה" או "ראש החודש הזה"... האם חוזר או לא?

    נתעוררתי לדון באדם שזוכר שהתחיל לומר יעלה ויבוא, אך לאחמ"כ היה לו היסח דעת ומסופק אם אמר "חג הסוכות הזה" או שמחמת הרגילות אמר "ביום ראש החודש הזה"... מה דינו, האם דינו כדין מי שמסופק אם אמר יעלה ויבוא, או דהכא שאני כיון שזוכר שאמר יעלה ויבוא רק שמסופק אם אמר כהוגן. בפשטות נלענ"ד מסברא דאין...
  7. ד

    זמן אמירת פסוק "ואני תפלתי לך ה' עת רצון" במנחה של שבת

    בס"ד המנהג הידוע לי, שאומרים הפסוק ואני תפלתי וגו' קודם פתיחת ההיכל האם יש מנהג אחר? כלומר להקפיד לאומרו אחר פתיחת ההיכל? האם יש בזה מקורות מפורשים? [באר"י ז"ל ובא"ח אין הכרע כ"כ].
  8. ב

    שליח ציבור שסיים ק"ש, אם רשאי לחזור

    שליח ציבור שסיים עד "אני ה' אלוקיכם, אמת". האם יכול לחזור בקול על הפסוק האחרון שוב כנהוג? (חוץ ממה שחוזר אח"כ על "ה' אלוקיכם אמת").
  9. הנאמן של מרן

    דעת מרן זיע"א בעניית איש"ר בפסוקי דזמרה

    כפי שאנו רואים, ביחוה דעת ח"ז סימן י' הובאה תשובה ממרן זיע"א משנת תשנ"ו, שיש לענות עד יתברך, והעונה עד דאמירן בעלמא יש לו על מה שיסמוך. וזה הצילום הראשון שכאן. הצילום השני הוא מהיביע אומר ח"א או"ח סי' ה' שכתב אפשר שיענה עד דאמירן בעלמא. והצילום השלישי הוא מיביע אומר ח"ו סי' ח' שהסיק שאפשר שיענה...
  10. NKC

    נשק לש"צ

    האם מותר לעלות לכתחילה ש"צ עם נשק? והאם צריך להוריד אותו מפני כבוד הציבור?
  11. ס

    זמן תפילה בנשים

    מה דעת מרן האם נשים צריכות להקפיד על זמן תפילה
  12. A

    התקדמות בתפילה

    האם הפוסקים מדברים בעניין התקדמות בתפילת שחרית, כאשר הציבור עדיין לא הגיע לקדיש הבא. דוגמא: עדיין לא סיים את הושיענו והקדיש. והיחיד ממשיך כבר לקווה. יש בזה שינוי בסדר העולמות, או כיוון שהוא מתפלל על הסדר רק הקדיש לא היה במקומו מבחינתו, שפיר דמי.
  13. A

    תפילות רבותיי

    רבותיי. מי שער. ויכול, מומלץ כעת להעתיר ברחמים על עמ"י. ישנם שני עניינים, בדרום ובצפון.
  14. ב

    חזרה או תחנון?

    שלום רב. האם משהו מכיר מקור של הרב עובדיה זצ"ל, בנושא של מה עדיף לומר במניין מצומצם בזמן, האם יאמרו חזרת הש"ץ או תחנון? מישהו אמר לי שדעת הרב היא, שאם כולם יודעים לקרוא אז עדיף תחנון.
  15. נ

    תחנון בפורים קטן משולש

    האם אומרים תחנון בפורים קטן משולש היינו ב טז' אדר א'?
  16. ק

    כיצד יש לזקוף בברכות בלחש

    אציגה נא לחברי הפורום היקרים מה שעלה בידי לברר, כשכורעים בתפילת הלחש, האם יש לזקוף תוך כדי שאומר שם ה', או לזקוף לפני שאומר שם ה' א) איתא בגמרא ברכות (יב) כשהוא כורע כורע בברוך. וכשהוא זוקף זוקף בשם. אמר שמואל מאי טעמא דרב דכתיב (תהילים קמו, ח) ה' זוקף כפופים. שאלה הגמ' הרי כתיב מפני שמי...
  17. מ

    נפילת אפים בזמן מלחמה בשבת ור"ח

    האם בימים אלו שהיא עת צרה לכלל ישראל יש לעשות נפילת אפים גם בר"ח ובשבת, והוא ע"פ דברי המהר"ם מרוטנבורג בשו"ת סימן תר"ג דכ' וז"ל "ושוב מצינו שבזמן שיש מאורע וצריך אדם לרחמים יבקש ויפול על פניו ביחיד בכל תפלה ואפי' בשבת דאמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב (שבת י"א ע"א) יפה תענית לחלום כאש...
חזור
חלק עליון