תפילה

אשה שרגילה בכל יום להתפלל שחרית ומנחה, ואירע יום אחד שאין לה ברירה אלא להתפלל בהסעה תפילת י"ח בישיבה, האם עדיף שתתפלל כך, או מנחה שתיים? או אולי במקום שחרית תתפלל ערבית? אשמח למקורות.

רב בית הכנסת שנולד לו תינוק והוא בירך כבר ברוך שאמר ואנשים ניגשים להגיד לו מזל טוב האם רשאי להשיב להם מפני הכבוד [מגיעים גם מבוגרים וכדומה] והיום קרה לי שלימדתי לקרא בתורה ילד חילוני והיום היה העליה לתורה וכבר אמרתי ברוך שאמר והוצרכתי להניח לו תפילין ולכוין אותו מה להגיד האם יש צד קולא לדבר...

אדם ששותה קפה עם שיבולת שועל/סויה. האם זה נקרא משביע כמו חלב?

שלום וברכה, ממש זכור לי שדעת הגר"ע זצ"ל שמי שנסתפק אם הזכיר דבר המעכב כגון יעלה ויבוא בחול המועד וכו אף אם נסתפק זמן רב לאחר התפילה צריך לחזור ואיני מוצא את המקור.. מישהו יודע את המקור לכך?

נשאלתי באחד שעשה קידוש לפני שחרית של שבת ובירך שהכל. האם לאחר מוסף לאחר שקידש צריך לברך שהכל שוב על טונה/ביצה? מסברא חשבתי שכן שאע"פ שתפילה לא הפסק סוף כל סוף מוסף אוסר אותו מלאכול. אשמח אם יש מקור

למה ש"צ הקורא ק"ש בעמידה אינו נחשב עבריין?

מה דינו ועיין בילקי מהדורא ראשונה עמוד רנז

ברך עלינו

האם עדיף שיקראו פרשת 'קדש לי' לפני יהי חסדך שלאחר חזרת הש"צ?

מה שמרן כ' ביביע אומר/יחוה דעת שעדיף להתפלל יחיד בימים הנוראים. האם נאמר גם לשאר ימות השנה? ונפק"מ אם יוכל להתפלל ערבית של שבתות ושאר ימים טובים עם ש"צ פסול?

האם זה כבוד הציבור אצלנו הספרדים שבני 13 14 חזנים והאם יותר קל שבגילאי 7 קוראים קורבנות

אדם שלא אמר המזמורים שלאחר הנפילת אפיים בימים שני וחמישי. האם עובר על איסור?

אדם שנזדמן למניין של אשכנזים. שלאחר שיעור תורה קוראים קדיש על ישראל. ולאחר מכן מתפללים מיד ערבית והם נוהגים לקרוא חצי קדיש לפני התפילה. האם ספרדי יענה אמן אחר החצי קדיש?

הובא בהלכה יומית של היום. יש למאן דהו מושג בדבר?

זכור לי הרב עובדיה שאם לא אמרו קדיש קורבנות יאמרו אפילו לאחר ברוך שאמר אך נעלם ממני המקור (הייתי בטוח שהליכוע חלק א מסתבר שלא) אשמח לעוזרים

מצורף תשובה בענין זה.

ידוע פסק מרן זצ"ל שצריך לפסוע בסיום תפילת שמונה עשרה 3 פסיעות - שתי פסיעות עקב בצד הגודל והפסיעה השלישית משלימה. לעומת זאת בספר ארחות מרן לרב דוד יוסף שליט"א כתב שמנהג מרן היה לפסוע 4 פסיעות - שלוש פסיעות עקב בצד הגודל ופסיעה רביעית משלימה. אשמח לעזרה בדעת מרן והאם חזר בו בעניין זה?

כתב המהר"ל, ששכר פסיעות הוא רק בתפילה, כיון שתפילה היא קירבה לקב"ה, [עי' פרשת וירא (יח כג) "ויגש אברהם", ועי' רש"י שם מ"ויגש אליהו"]. אמנם כמדומה שיש חולקים על זה, וס"ל שאף בלימוד יש שכר.

כתב מרן זצ"ל (הובא בילקו"י סי' ד' סי"ט) שמי שניגב ידיו יכול לברך "על נטילת ידיים" בנטילה של בוקר, וכתב שיש נוהגים לברך על נטילת ידיים בביהכנ"ס עם שאר ברכות השחר, ויש להם על מה שיסמוכו. [אך לכתחילה יש לנהוג כנזכר]. מי ששכח לברך אחרי הנטילה בביתו "על נטילת ידיים", ונזכר בביהכנ"ס, האם יברך שם...

שלחן ערוך סי' נג סעיף טז: וכמדומה שהרבה אינם מקפידים בזה. ויל"ע מדוע.