כתב המהר"ל, ששכר פסיעות הוא רק בתפילה, כיון שתפילה היא קירבה לקב"ה,
[עי' פרשת וירא (יח כג) "ויגש אברהם", ועי' רש"י שם מ"ויגש אליהו"].
אמנם כמדומה שיש חולקים על זה, וס"ל שאף בלימוד יש שכר.
כתב מרן זצ"ל (הובא בילקו"י סי' ד' סי"ט) שמי שניגב ידיו יכול לברך "על נטילת ידיים" בנטילה של בוקר, וכתב שיש נוהגים לברך על נטילת ידיים בביהכנ"ס עם שאר ברכות השחר, ויש להם על מה שיסמוכו. [אך לכתחילה יש לנהוג כנזכר].
מי ששכח לברך אחרי הנטילה בביתו "על נטילת ידיים", ונזכר בביהכנ"ס, האם יברך שם...
בס"ד
לכבוד הרבנים והת"ח החשובים שליט"א
רבים נדרשו למקור למנהג הנהוג אצל רבים להניח הידים על בניהם בברכת כהנים,
וראיתי שיש שכתבו שלא נמצא מקור למנהג, אך ישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם ולא אלמן ישראל,
ובס"ד עלה בידינו למצוא מקורות למנהג זה, ומצו"ב המקורות למנהג.
אודה לרבנים ולת"ח שיוסיפו...
כל מי שראיתי, כולל ת"ח וכד' ראיתי שכשיש קדיש והם עומדים, אינם יושבים עד לאחר שהחזן מסיים דאמירן בעלמא ואמרו אמן.
אך באמת ל"צ לעמוד עד לשם, אלא ברגע שהעונה מסיים דאמירן בעלמא, אז אפשר לשבת (מלבד דעת הא"ר שמצריך עד שהחזן יסיים, אך כל האחרונים כתבו דלא כדבריו)
ביבי"א ח"ג (סי' י אות ג) כ' מרן זיע"א בזה"ל "ונראה שאם עוד לא סיים בא"י מגן אברהם, חוזר לומר אלקי אבותינו אלקי אברהם וכו'. כיון שעוד לא הזכיר ש"ש של החתימה ואין כל חשש לברכה לבטלה. וכן מבואר להדיא בח"א (כלל כד ס"ב). וכ"נ ד' המשנ"ב והגר"א מקאליש הנ"ל. והוא פשוט בסברא הואיל ומדינא לא יצא י"ח, ודאי...
אם מתפללים ערבית קודם צאת הכוכבים, האם יש עניין להתפלל אחרי השקיעה, או כיון שסו"ס זה נחשב "פלג המנחה" (עכ"פ לדידן שפלג המנחה הינו מצאת הכוכבים), ממילא אע"פ שזהו בין השמשות, אין הבדל אם יתפלל מפלג ועד השקיעה או מהשקיעה ועד צאה"כ, אלא כל שהוא לא מצאה"כ הוא רק בשעת הדחק.
[או אולי מכיון שזה דרבנן אז...
יל"ע מה הדין באופן שאדם זוכר שהתחיל לומר יעלה ויבוא, אך לאחמ"כ מסופק אם אמר "חג הסוכות הזה" או שמחמת הרגילות אמר "ביום ראש החודש הזה"... מה דינו, האם דינו כדין מי שמסופק אם אמר יעלה ויבוא, או דהכא שאני כיון שזוכר שאמר יעלה ויבוא רק שמסופק אם אמר כהוגן.
בס"ד
המנהג הידוע לי, שאומרים הפסוק ואני תפלתי וגו' קודם פתיחת ההיכל
האם יש מנהג אחר? כלומר להקפיד לאומרו אחר פתיחת ההיכל?
האם יש בזה מקורות מפורשים? [באר"י ז"ל ובא"ח אין הכרע כ"כ].
כפי שאנו רואים, ביחוה דעת ח"ז סימן י' הובאה תשובה ממרן זיע"א משנת תשנ"ו, שיש לענות עד יתברך, והעונה עד דאמירן בעלמא יש לו על מה שיסמוך.
וזה הצילום הראשון שכאן. הצילום השני הוא מהיביע אומר ח"א או"ח סי' ה' שכתב אפשר שיענה עד דאמירן בעלמא. והצילום השלישי הוא מיביע אומר ח"ו סי' ח' שהסיק שאפשר שיענה...
האם הפוסקים מדברים בעניין התקדמות בתפילת שחרית, כאשר הציבור עדיין לא הגיע לקדיש הבא. דוגמא:
עדיין לא סיים את הושיענו והקדיש. והיחיד ממשיך כבר לקווה. יש בזה שינוי בסדר העולמות, או כיוון שהוא מתפלל על הסדר רק הקדיש לא היה במקומו מבחינתו, שפיר דמי.