יצחק כהן הי"ו
Well-known member
מה המקור? הרב שליט"א אמר בשיעור שכאשר הילד מניח תפילין ועושים מסיבה לא אומרים תחנון!
מה המקור? הרב שליט"א אמר בשיעור שכאשר הילד מניח תפילין ועושים מסיבה לא אומרים תחנון!
- Thread starter יצחק כהן הי"ו
- תאריך התחלה
- צופים 12
אם אני זוכר נכון כ"כ בשו"ת מים חיים משאש והובא ביביע אומר (אינני זוכר היכן כעת).
הרב יוסף חיים אוהב ציון
Active member
חכם יש תקוה הזכרון שלך לא כיזב.
בשו"ת יביע אומר ח"ד, סי' יד כתב שאף שאין מקור מוסמך למנהג שלא לומר תחנון ביום הבר מצוה, מקומות שכך נהגו יש להניח להם במנהגם שלא לומר תחנון ביום שיש חתן בר מצווה. וראה בציץ אליעזר חי"א, סי' יז שהאריך לדחות את המנהג הזה וכך נוהגים בני אשכנז בכל מקום שלא להמנע מאמירת תחנון ביום זה.
שו"ת ציץ אליעזר חלק יא סימן יז: (ז) ולא אכחד שכעין הק"ו שהרבנים שבס' שיח יצחק שם רצו לומר מסברא דנפשייהו, מצאתי שכותב לומר כן בספר נוהג כצאן יוסף, דמחזק המנהג דעשיית סעודה בו ביום, משום, דהא אפי' ביום המילה שאינו מכניסו אלא למצוה אחת והאב נושא עון ופשע וחטאה של בנו עושה סעודה כמ"ש בהלכות מילה, מכ"ש עתה שנתחייב בכל המצות והאב מעביר עונש בנו מעליו שחייב לעשות סעודה והוא סעודת מצוה עיין שם, הרי כהק"ו של הרבנים הנ"ז. אבל מלבד שעצם דברי – סתירתו של הבעל שיח יצחק את הק"ו יתנו עדיהן ויצדקו, יש גם לחלק בזה בין בנוגע לעשיית סעודה שע"ז יכול אולי להיות חלות להק"ו הזה, לבין אמירת תחנון שאין לו חלות כלל, וכהחילוקים הנז"ל. וגם לרבות מה שכותב עוד לחלק השיח יצחק שם, דאין להשיב ולומר דהואיל ויש שמחה לאביו שנפטר מעונשו אנחנו משתתפים בשמחתו ודוחים הוידוי והתחנונים וא"א נ"א וראיה מחתן, דזה אינו, דבשלמא החתן הואיל ונמחלין עונותיו ובמחילת עונותיו מכריע את כל העולם לכף זכות, לכן יש להשתתף בשמחתו, אשר לא כן באביו של בר מצוה שלא היום הזה ניצול מעונשין כי אם מהיום הזה ואילך אם יחטא ח"ו אז אין עונש בנו עליו, ואם לא יחטא הרי אין עונש כו"ע. וכשאין עונש אין שמחה עיין שם.
(ח) לזאת נלענ"ד דאין להנהיג חדשות שלא לומר תחנון אצל בר מצוה במקומות שנהגו לאמרו עד כה, וגם אין לו לאדם לנטוש מנהג אבותיו בזה. אלא דאין לבוא על זאת כי אם באמרי נועם, ואין גם למחות אם איקלע למקום שמשום מה אין נופלים על פניהם, בהיות דעיקר נפילת אפים רשות כדאיתא בטור /או"ח/ סי' רל"א, ובהיות דהא נזכר בספרים ממנהג כזה. וכדכותב מזה הפרי השדה גם בנידונו שם. ואיכא בזה גם שלא ישנה מפני המחלוקת, יעוין בשו"ת חתם סופר חאו"ח סו"ס קצ"א עיין שם, ואין להאריך יותר.
שו"ת יביע אומר חלק ד – אורח חיים סימן יד: וכן ראיתי להרה"ג מהר"א בן שמעון בס' נהר מצרים (ד"ו ע"א) שכ', שמנהג עיה"ק ירושת"ו ומצרים יע"א שאין נופלים על פניהם ביום שיש בר מצוה. וכן נוהגים ג"כ בערים רבות בחו"ל. ומנהגם של ישראל תורה הוא. וסמך לדבר מפני שדומה לחתן דכתיב ביה כחתן יכהן פאר, ותפילין נקראו פאר כדכתיב פארך חבוש לראשך /עליך/, והרי הוא כחתן וכו'. ע"ש. והגם שהרב החסיד מהר"י אלפייה ז"ל בס' שיח יצחק ח"א (דמ"א ע"ב) הביא עדות מפי השמועה, שלא נהגו כן בזמן הגאון הראש"ל יש"א ברכה ז"ל, מ"מ גם הוא הביא שיש נוהגים שלא לומר וידוי ונפ"א, וכתב שיש להם ע"מ שיסמוכו, והביא דברי הזוהר חדש הנ"ל, וסיים, ולכן בודאי שראוי להשתתף בשמחה של תוספת הארה וקדושה בכניסת הנער למצות, ולזה אין לומר תחנון ונפ"א. עכת"ד. גם בשו"ת משפטי עוזיאל (חאו"ח מה"ת ס"ס יא) כ', שבדורות האחרונים הנהיגו שלא לומר וידוי ונפ"א לכבוד הבר מצוה, כדי לחבב מצות תפילין הרפויה בידינו, ולהציל עי"ז את בני ישראל מכלל קרקפתא דלא מנח תפלין. ע"ש. וכ"כ בשו"ת מים חיים משאש (חאו"ח סי' כב) שנתפשט המנהג בכל המקומות שלא לומר תחנון לכבוד בר מצוה, כמו לכבוד חתן ובעל ברית. ע"ש. ועל כן הנח להם לישראל שאם אינם נביאים בני נביאים הם. הנלע"ד כתבתי. והשי"ת יאיר עינינו
בשו"ת יביע אומר ח"ד, סי' יד כתב שאף שאין מקור מוסמך למנהג שלא לומר תחנון ביום הבר מצוה, מקומות שכך נהגו יש להניח להם במנהגם שלא לומר תחנון ביום שיש חתן בר מצווה. וראה בציץ אליעזר חי"א, סי' יז שהאריך לדחות את המנהג הזה וכך נוהגים בני אשכנז בכל מקום שלא להמנע מאמירת תחנון ביום זה.
שו"ת ציץ אליעזר חלק יא סימן יז: (ז) ולא אכחד שכעין הק"ו שהרבנים שבס' שיח יצחק שם רצו לומר מסברא דנפשייהו, מצאתי שכותב לומר כן בספר נוהג כצאן יוסף, דמחזק המנהג דעשיית סעודה בו ביום, משום, דהא אפי' ביום המילה שאינו מכניסו אלא למצוה אחת והאב נושא עון ופשע וחטאה של בנו עושה סעודה כמ"ש בהלכות מילה, מכ"ש עתה שנתחייב בכל המצות והאב מעביר עונש בנו מעליו שחייב לעשות סעודה והוא סעודת מצוה עיין שם, הרי כהק"ו של הרבנים הנ"ז. אבל מלבד שעצם דברי – סתירתו של הבעל שיח יצחק את הק"ו יתנו עדיהן ויצדקו, יש גם לחלק בזה בין בנוגע לעשיית סעודה שע"ז יכול אולי להיות חלות להק"ו הזה, לבין אמירת תחנון שאין לו חלות כלל, וכהחילוקים הנז"ל. וגם לרבות מה שכותב עוד לחלק השיח יצחק שם, דאין להשיב ולומר דהואיל ויש שמחה לאביו שנפטר מעונשו אנחנו משתתפים בשמחתו ודוחים הוידוי והתחנונים וא"א נ"א וראיה מחתן, דזה אינו, דבשלמא החתן הואיל ונמחלין עונותיו ובמחילת עונותיו מכריע את כל העולם לכף זכות, לכן יש להשתתף בשמחתו, אשר לא כן באביו של בר מצוה שלא היום הזה ניצול מעונשין כי אם מהיום הזה ואילך אם יחטא ח"ו אז אין עונש בנו עליו, ואם לא יחטא הרי אין עונש כו"ע. וכשאין עונש אין שמחה עיין שם.
(ח) לזאת נלענ"ד דאין להנהיג חדשות שלא לומר תחנון אצל בר מצוה במקומות שנהגו לאמרו עד כה, וגם אין לו לאדם לנטוש מנהג אבותיו בזה. אלא דאין לבוא על זאת כי אם באמרי נועם, ואין גם למחות אם איקלע למקום שמשום מה אין נופלים על פניהם, בהיות דעיקר נפילת אפים רשות כדאיתא בטור /או"ח/ סי' רל"א, ובהיות דהא נזכר בספרים ממנהג כזה. וכדכותב מזה הפרי השדה גם בנידונו שם. ואיכא בזה גם שלא ישנה מפני המחלוקת, יעוין בשו"ת חתם סופר חאו"ח סו"ס קצ"א עיין שם, ואין להאריך יותר.
שו"ת יביע אומר חלק ד – אורח חיים סימן יד: וכן ראיתי להרה"ג מהר"א בן שמעון בס' נהר מצרים (ד"ו ע"א) שכ', שמנהג עיה"ק ירושת"ו ומצרים יע"א שאין נופלים על פניהם ביום שיש בר מצוה. וכן נוהגים ג"כ בערים רבות בחו"ל. ומנהגם של ישראל תורה הוא. וסמך לדבר מפני שדומה לחתן דכתיב ביה כחתן יכהן פאר, ותפילין נקראו פאר כדכתיב פארך חבוש לראשך /עליך/, והרי הוא כחתן וכו'. ע"ש. והגם שהרב החסיד מהר"י אלפייה ז"ל בס' שיח יצחק ח"א (דמ"א ע"ב) הביא עדות מפי השמועה, שלא נהגו כן בזמן הגאון הראש"ל יש"א ברכה ז"ל, מ"מ גם הוא הביא שיש נוהגים שלא לומר וידוי ונפ"א, וכתב שיש להם ע"מ שיסמוכו, והביא דברי הזוהר חדש הנ"ל, וסיים, ולכן בודאי שראוי להשתתף בשמחה של תוספת הארה וקדושה בכניסת הנער למצות, ולזה אין לומר תחנון ונפ"א. עכת"ד. גם בשו"ת משפטי עוזיאל (חאו"ח מה"ת ס"ס יא) כ', שבדורות האחרונים הנהיגו שלא לומר וידוי ונפ"א לכבוד הבר מצוה, כדי לחבב מצות תפילין הרפויה בידינו, ולהציל עי"ז את בני ישראל מכלל קרקפתא דלא מנח תפלין. ע"ש. וכ"כ בשו"ת מים חיים משאש (חאו"ח סי' כב) שנתפשט המנהג בכל המקומות שלא לומר תחנון לכבוד בר מצוה, כמו לכבוד חתן ובעל ברית. ע"ש. ועל כן הנח להם לישראל שאם אינם נביאים בני נביאים הם. הנלע"ד כתבתי. והשי"ת יאיר עינינו
כן כתב בנהר מצרים (דיני נפ"א ס"ג) לעניין יום שמתחיל להניח בו תפילין, ודימה לחתן, דכתיב כחתן יכהן פאר ותפילין נקראו פאר, ולכן הרי הוא כתן שאין נופלים על פניהם בבית הכנסת כשיש שם חתן. ועוד, דאתקש למילה, שנא' "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר", ואמרינן (מגילה טז:) ששון זו מילה ויקר אלו תפילין.
פותח הדיון
פותח הדיון
יצחק כהן הי"ו
Well-known member
ישר כח גדול הרב שליט"א
מצ"ב מתוך ספרינו אשר השיב ג (כת"י)
יוסף - המרכז למורשת מרן
Active member
יש משמעות בקטע הזה כאילו עצם הנחת תפילין פעם ראשונה פוטרת ולכאורה לפי המקורות שהביא הרב משמע שרק ביום הבר מצוה כמבואר בדבריו המצורפים ואולי שגגה ביד העורך של הסרטון שלא הביא את כל הקטע ולכן איני יודע על מה דיבר בשיעור
וראיתי שדיברו על זה כאן במקו"א אך גם שם לא ראיתי מישהו שציין את החלוקה הזאת
וראיתי שדיברו על זה כאן במקו"א אך גם שם לא ראיתי מישהו שציין את החלוקה הזאת
פותח הדיון
פותח הדיון
יצחק כהן הי"ו
Well-known member
נשמח שהרב ישלח כאן בפורום את העלון.
אני מקווה שכל שבוע נביא את כל העלונים המזכירים את מרן רבינו הגדול.
וכן את מרן שליטא
גם אם לוריא התנגד.
פותח הדיון
פותח הדיון
יצחק כהן הי"ו
Well-known member
שאלתי מספר תלמידי חכמים
ואמרו לי להגיד תחנון.
ואמרו לי להגיד תחנון.
ר' @בנימין לוריא אולי כדאי לאחד את שני שרשורים
ולגוף הנושא ראיתי את תשובת הרב אושרי אזולאי מה שהביא מהרב יצחק לוי ולא ראיתי את תשובתו בפנים אך לכאורה גם מה שביום הבר מצווה לא אומרים זה מצד המנהג והבו דלא להוסיף עלה ומה לנו להנהיג מנהגים חדשים (אם לא במקום שיבואו לידי מחלוקת כמן שכתב הרב אזולאי)
ולגוף הנושא ראיתי את תשובת הרב אושרי אזולאי מה שהביא מהרב יצחק לוי ולא ראיתי את תשובתו בפנים אך לכאורה גם מה שביום הבר מצווה לא אומרים זה מצד המנהג והבו דלא להוסיף עלה ומה לנו להנהיג מנהגים חדשים (אם לא במקום שיבואו לידי מחלוקת כמן שכתב הרב אזולאי)
בוצע.
כמו תמיד בצורה הכי מושלמת הכי מהירה והכי יעילה.
כה לחי!
יישר כח
הראת להם את הנהר מצרים?
פותח הדיון
פותח הדיון
יצחק כהן הי"ו
Well-known member
סברא יחידא
