• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

אונן שמסר מתו לחברא קדישא

בספר אבלות וטעמיה של הרב שלמה בניזרי כתב תשובה ארוכה (מעמ' 472 והלאה) להוכיח שאם האבל מסר את המת לחברא קדישא לכ"ע מותר לו לקיים מצוות. ורק אם יש לו מי שישתדל בשבילו בצרכי קבורה, על זה יש מחלוקת. שכ"כ בראשונים ובש"ע וברבים מהאחרונים. וכך כתב בחזו"ע ח"א בהרבה הלכות. וכתב שם תשובה על הערת מרן הרשל"צ
אחר העיון בדבריו נראה שהוא צודק

האם הרב יצחק הסכים לו להלכה?
 
מה המקור לדברי הרב שליט"א בשיעור ש"האוכל ושותה בלא ברכה כאילו מעל"?
גמ' בברכות לה. (וע"פ מה שפירש רש"י שם)
ועכ"פ הוא פשוט שרק כאילו ולא ממש.
כעת ראיתי שגם הלבוש סי' מ"ו ס"א כתב לשון "כאילו מעל". ואם תחפש באוצר החכמה תמצא ספרים נוספים שכתבו כן להדיא.
(ויש עוד שהאריכו בזה, ועכ"פ אינך בא לדון איך יש לומר, אלא אם יש מקור, אז בוודאי שיש מקור לכך [אולי תרצה לפתוח נושא חדש בפורום ולדון אם יש לומר "מעל" או "כאילו מעל"...]).
 
נערך לאחרונה:
ראיתי ויישר כחו, אך בעיני הק' תוספת הכאילו מפחיתה החומרא שבדבר.
ויש לעיין במקומות שציינת
מחילה. אחר עיון קל, התשובה לשאלתך הנזכרת:
מה המקור לדברי הרב שליט"א בשיעור ש"האוכל ושותה בלא ברכה כאילו מעל"?
היא: הטור באו"ח סימן מ"ו.
וז"ל: אמרינן בפרק כיצד מברכין (ברכות לה א): "אמר רב יהודה אמר שמואל, כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה כאילו מעל", וצריך כל אדם ליזהר שלא יבא לידי מעילה.
 
מחילה. אחר עיון קל, התשובה לשאלתך הנזכרת:

היא: הטור באו"ח סימן מ"ו.
וז"ל: אמרינן בפרק כיצד מברכין (ברכות לה א): "אמר רב יהודה אמר שמואל, כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה כאילו מעל", וצריך כל אדם ליזהר שלא יבא לידי מעילה.
אין בידי כעת אוצה"ח, אם כב' יוכל לבדוק בספר דקדוקי סופרים על אתר, אם הביא בזה שינויי נוסחאות. יישר כח.
 
וכעת פתחתי הטור (מהדו' שירת דבורה), והביאו שם בהערה י"ב בזה"ל: "בכתבי היד, ובדפוסי מנטובה ופייבי די שאקו ודפו"ר בית יוסף, תיבת "כאילו" ליתא. וכן בברייתא שבגמ' שם ליתא, וכו'", עיי"ש, וא"כ צריך לברר מהיכן נולד "כאילו" זה.
 
נערך לאחרונה:
וכעת פתחתי הטור (מהדו' שירת דבורה), והביאו שם בהערה י"ב בזה"ל: "בכתבי היד, ובדפוסי מנטובה ופייבי די שאקו ודפו"ר בית יוסף, תיבת "כאילו" ליתא. וכן בברייתא שבגמ' שם ליתא, וכו'", עיי"ש, וא"כ צריך לברר מהיכן נולד "כאילו" זה.
ומהיכן נולדה המעילה בזה?
בתורה יש חיוב קרבן מעילה על זה?
 
חזור
חלק עליון