אחרי ה' אלקיכם

[גרינפלד]

שאל פעם החפץ חיים ז"ל את האדמו"ר רא"מ מגור ז"ל בהיותם בדרך אל הכנסיה הגדולה הראשונה:
למה נאמר אחרי ד' אלהיכם תלכו והלא מצינו בכמה מקומות ברש"י שכל מקום שנאמר 'אחר' היינו: סמוך; 'אחרי' היינו: מופלג, והרי להשם יתברך צריך אדם להיות סמוך ואם כן צריך היה הכתוב לומר: 'אחר' ולא 'אחרי'?

השיב לו האדמו"ר ז"ל:
אגיד למר תירוץ חסידי. במידה שאנו רואים את עצמנו בבחינת 'אחרי' - מופלג - שהננו רחוקים עדיין מהשם יתברך - בה במידה יכולים אנו לזכות ל"ובו תדבקון", כפי שאמר הכתוב: "קרוב ד' לנשברי לב"...
​

מעינה של תורה​

ואולי אפשר לתרץ באופן אחר ע"פ הגמ' בסוטה (יד, א) שהכוונה ללכת בדרכין של הקב"ה, כגון לבקר חולים וכו'.

וז"ל הרמב"ן (בראשית יז, א): התהלך לפני - ללכת בדרך אשר אורה אותך כטעם אחרי ה' אלקיכם תלכו ואותו תיראו (דברים יג, ה) כי המצוה לאחוז דרכו קודם שיורנו יאמר "התהלך לפני" והבא אחרי הצואה יאמר "אחרי ה' תלכו" והענין בשניהם ללכת אחרי השם לירא ממנו לבדו ולעשות מה שיצוה, ע"כ.​