מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ויקריבו אתו המוצאים אתו מקושש עצים אל משה ואל אהרן ואל כל העדה (טו לג)
הקשה בספר פרשת דרכים זוטא [לרבי יעקב צבי יולס זצ"ל בעל מלא הרועים] דרך אתרים אות י"א, איך דנו את המקושש, הרי אין דנים דיני נפשות אלא בזמן שיש בית דין הגדול בלשכת הגזית, כמבואר בעבודה זרה ח: עי"ש. והנה בפשוטו לא קשה, דהא זה ודאי שקודם שנבנה בית ראשון דנו דיני נפשות, ואפילו בבמה גדולה די בשביל דיני נפשות כמבואר בסנהדרין מח: דיואב רצה שידונו אותו בסנהדרין, ובירושלמי מכות פ"ב ה"ו אמרינן על זה שהסנהדרין בזמן יואב היתה לצד המזבח, מבואר דסגי גם במזבח של במה גדולה גרידא, וא"כ כל שכן במשכן.
אך יש להקשות למ"ד דמקושש היה בשנה ראשונה קודם שהוקם המשכן. אבל גם זה לא קשה, כיון דלהך דעה הרי היה קודם מתן תורה בשבת שניה אחרי שנצטוו על השבת במרה. והנה בסנהדרין נו: שקיל וטרי בהא דנצטוו על הדינים במרה, האם ג"כ נצטוו על עדה ועדים והתראה, ואם נימא דלא נצטוו ניחא בפשיטות, דלא היה כלל דין לדון בסנהדרין ואפילו דיין אחד מהני כמיתת בני נח, א"כ פשיטא דלא בעינן סנהדרין הסמוכה ללשכת הגזית.
אבל אפילו למ"ד שם דבעינן עדה ועדים והתראה, ועי' במלבי"ם פרשת אמור אות רל"ז שכן מבואר בסנהדרין פ: דמקושש בעי התראה, מ"מ י"ל דהך דינא דבעינן "המקום גורם" עדיין לא נתחדש אז, דאינו בכלל "עדה ועדים והתראה", ד"עדה" היינו רק מנין הדיינים שהוא כ"ג, אבל דין המקום גורם הוא דין שניתן במתן תורה ורק אז נתחדשה הלכה זו, וק"ל.
ויקריבו אתו המוצאים אתו מקושש עצים אל משה ואל אהרן ואל כל העדה (טו לג)
הקשה בספר פרשת דרכים זוטא [לרבי יעקב צבי יולס זצ"ל בעל מלא הרועים] דרך אתרים אות י"א, איך דנו את המקושש, הרי אין דנים דיני נפשות אלא בזמן שיש בית דין הגדול בלשכת הגזית, כמבואר בעבודה זרה ח: עי"ש. והנה בפשוטו לא קשה, דהא זה ודאי שקודם שנבנה בית ראשון דנו דיני נפשות, ואפילו בבמה גדולה די בשביל דיני נפשות כמבואר בסנהדרין מח: דיואב רצה שידונו אותו בסנהדרין, ובירושלמי מכות פ"ב ה"ו אמרינן על זה שהסנהדרין בזמן יואב היתה לצד המזבח, מבואר דסגי גם במזבח של במה גדולה גרידא, וא"כ כל שכן במשכן.
אך יש להקשות למ"ד דמקושש היה בשנה ראשונה קודם שהוקם המשכן. אבל גם זה לא קשה, כיון דלהך דעה הרי היה קודם מתן תורה בשבת שניה אחרי שנצטוו על השבת במרה. והנה בסנהדרין נו: שקיל וטרי בהא דנצטוו על הדינים במרה, האם ג"כ נצטוו על עדה ועדים והתראה, ואם נימא דלא נצטוו ניחא בפשיטות, דלא היה כלל דין לדון בסנהדרין ואפילו דיין אחד מהני כמיתת בני נח, א"כ פשיטא דלא בעינן סנהדרין הסמוכה ללשכת הגזית.
אבל אפילו למ"ד שם דבעינן עדה ועדים והתראה, ועי' במלבי"ם פרשת אמור אות רל"ז שכן מבואר בסנהדרין פ: דמקושש בעי התראה, מ"מ י"ל דהך דינא דבעינן "המקום גורם" עדיין לא נתחדש אז, דאינו בכלל "עדה ועדים והתראה", ד"עדה" היינו רק מנין הדיינים שהוא כ"ג, אבל דין המקום גורם הוא דין שניתן במתן תורה ורק אז נתחדשה הלכה זו, וק"ל.
