מתוך ה'מגדלות מרקחים':
והשקית את העדה ואת בעירם (כ ח)
במדרש רבה, מכאן שהקב"ה חס על ממונן של ישראל. והקשה הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל בספר קול רם עה"ת, מנין שהטעם משום שחס הקב"ה על ישראל, אולי הקב"ה חס על הבהמות עצמן, וכמו שמצינו שהקב"ה חס על בהמות בנינוה שנאמר "ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה אשר יש בה הרבה משתים עשרה רבוא אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו ובהמה רבה".
וכן מצינו בבראשית רבה פרשת נח פרשה ל"ג, אלכסנדרוס מוקדון אזל לגבי מלכא קציא לאחורי הרי חשך וכו', יומא חדא אתא חד בר נש קבל על חבריה, אמר הדין גברא זבן לי חדא קילקלתא ואשכחית בגוה סימתא, ההוא דזבין אמר קילקלתא זבנית סימתא לא זבנית וההוא דזבן אמר קילקלתא ומה דבגוה זבנית, אמר לחד מנייהו אית לך בר דכר א"ל הין ואמר לאוחרני אית לך ברתא נוקבא א"ל הין אמר להון זיל אסיב דין לדין והוי ממונא לתרויהון, חמתיה יתיב תמה א"ל מה לא דיינית טב א"ל אין, אמר ליה אילו היה גבכון היך הויתון דיינין, א"ל קטלין דין ודין ומלכותא נסבא ממונא דתרויהון, א"ל אית גבכון מטר נחית א"ל הין, א"ל אית גבכון שמשא דנח א"ל הין, א"ל אית גבכון בעיר דקיק א"ל הין, א"ל תיפח רוחיה דההוא גברא לא בזכותכון נחית מטר ולא בזכותכון שמשא דנחה עליכון אלא בזכותיה דבעירא דכתיב אדם ובהמה תושיע ה', אדם בזכות בהמה תושיע ה', ע"כ לשון המדרש. הרי שהקב"ה חס על בהמה. וכן יש להעיר ממה שנאמר ויזכור אלקים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתיבה.
ותירץ שם, שבדרכי הטבע הקדוש ברוך הוא משפיע גם בשביל בהמה וחיה, שהרי "ורחמיו על כל מעשיו" כתיב, והקדוש ברוך הוא זן מקרני ראמים ועד ביצי כינים. אמנם כאן היה מים בדרך נס, והנס נעשה גם לצורך הבהמות, וזה לא מצינו אלא לצורך ממונם של ישראל.
עוד יש לומר, דהקדוש ברוך הוא רחמיו על כל מעשיו וכנ"ל, אכן עדיין לא למדנו שאנו ג"כ צריכין לחוס עליהם, וכאן חזינן שהקב"ה חפץ שאנו נחוס על ממונם של ישראל, שהרי נאמר למשה רבינו והשקית את העדה ואת בעירם, ומכאן שאנו צריכים לחוס על ממונם של ישראל.
והשקית את העדה ואת בעירם (כ ח)
במדרש רבה, מכאן שהקב"ה חס על ממונן של ישראל. והקשה הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל בספר קול רם עה"ת, מנין שהטעם משום שחס הקב"ה על ישראל, אולי הקב"ה חס על הבהמות עצמן, וכמו שמצינו שהקב"ה חס על בהמות בנינוה שנאמר "ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה אשר יש בה הרבה משתים עשרה רבוא אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו ובהמה רבה".
וכן מצינו בבראשית רבה פרשת נח פרשה ל"ג, אלכסנדרוס מוקדון אזל לגבי מלכא קציא לאחורי הרי חשך וכו', יומא חדא אתא חד בר נש קבל על חבריה, אמר הדין גברא זבן לי חדא קילקלתא ואשכחית בגוה סימתא, ההוא דזבין אמר קילקלתא זבנית סימתא לא זבנית וההוא דזבן אמר קילקלתא ומה דבגוה זבנית, אמר לחד מנייהו אית לך בר דכר א"ל הין ואמר לאוחרני אית לך ברתא נוקבא א"ל הין אמר להון זיל אסיב דין לדין והוי ממונא לתרויהון, חמתיה יתיב תמה א"ל מה לא דיינית טב א"ל אין, אמר ליה אילו היה גבכון היך הויתון דיינין, א"ל קטלין דין ודין ומלכותא נסבא ממונא דתרויהון, א"ל אית גבכון מטר נחית א"ל הין, א"ל אית גבכון שמשא דנח א"ל הין, א"ל אית גבכון בעיר דקיק א"ל הין, א"ל תיפח רוחיה דההוא גברא לא בזכותכון נחית מטר ולא בזכותכון שמשא דנחה עליכון אלא בזכותיה דבעירא דכתיב אדם ובהמה תושיע ה', אדם בזכות בהמה תושיע ה', ע"כ לשון המדרש. הרי שהקב"ה חס על בהמה. וכן יש להעיר ממה שנאמר ויזכור אלקים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתיבה.
ותירץ שם, שבדרכי הטבע הקדוש ברוך הוא משפיע גם בשביל בהמה וחיה, שהרי "ורחמיו על כל מעשיו" כתיב, והקדוש ברוך הוא זן מקרני ראמים ועד ביצי כינים. אמנם כאן היה מים בדרך נס, והנס נעשה גם לצורך הבהמות, וזה לא מצינו אלא לצורך ממונם של ישראל.
עוד יש לומר, דהקדוש ברוך הוא רחמיו על כל מעשיו וכנ"ל, אכן עדיין לא למדנו שאנו ג"כ צריכין לחוס עליהם, וכאן חזינן שהקב"ה חפץ שאנו נחוס על ממונם של ישראל, שהרי נאמר למשה רבינו והשקית את העדה ואת בעירם, ומכאן שאנו צריכים לחוס על ממונם של ישראל.
