בחזו"ע שבת ח"ג עמ' קמ"ד הביא עצה בכדי שיהיה מותר לטלטל את הדלי עם המים היוצאים מהמזגן, וכתב שישים קודם השבת מים בכלי ואז המים מהמזגן יתבטלו למים שכבר בכלי. והביא שם את דברי הצל"ח שלא אומרים בכה"ג "דבר שיש לו מתירין אפי' באלף לא בטיל" שכן הוא אינו דבר המתכלה ולא שייך לומר "עד שתאכלנו באיסור תאכלנו בהיתר" שכן יכול להשתמש בו גם היום וכם למחרת.
אולם בסוף הזכיר בלשון "אלא" שביבי"א ח"ב יו"ד סי' ט' אות ד' הביא את דברי הרשב"א ועוד אחרונים שלא ס"ל דין זה.
וגם בחזו"ע וגם ביבי"א לא פשט למעשה כמו מה יש לנהוג, האם לחשוש לדברי הרשב"א ולהחמיר או שאפשר להקל כדברי הצל"ח שלא אומרים דבר שיש לו מתירין והמים בטלים ברוב ומותרים בטלטול.
יש להוסיף, שראיתי בהליכות שבת שהביא עצה לשים בדלי קודם השבת חפץ כל שהוא כגון מזלג ואז הוא בסיס לדבר המותר. אולם בפסקי תשובות כתב לערער על כך, וצריך לדעת מהי דעת מרן גם בעניין זה.
אולם בסוף הזכיר בלשון "אלא" שביבי"א ח"ב יו"ד סי' ט' אות ד' הביא את דברי הרשב"א ועוד אחרונים שלא ס"ל דין זה.
וגם בחזו"ע וגם ביבי"א לא פשט למעשה כמו מה יש לנהוג, האם לחשוש לדברי הרשב"א ולהחמיר או שאפשר להקל כדברי הצל"ח שלא אומרים דבר שיש לו מתירין והמים בטלים ברוב ומותרים בטלטול.
יש להוסיף, שראיתי בהליכות שבת שהביא עצה לשים בדלי קודם השבת חפץ כל שהוא כגון מזלג ואז הוא בסיס לדבר המותר. אולם בפסקי תשובות כתב לערער על כך, וצריך לדעת מהי דעת מרן גם בעניין זה.
נערך לאחרונה: