שלום וברכה
מרן הראש"ל שליט"א כתב בילקוט יוסף (סימן מז סעיף כח) הישן בלילה שינת קבע על מטתו, וקם משינתו ללמוד תורה, ובירך ברכות התורה, ואחר כך חזר לישון בעוד לילה על מטתו, צריך לחזור ולברך ברכות התורה בבוקר, הואיל והפסיק בשינת קבע של לילה. אבל אם אחר שקם משינתו בלילה, ובירך ברכות התורה, חזר לישון רק לאחר שעלה עמוד השחר, כשיקום אינו צריך לחזור ולברך ברכות התורה, שהרי ישן שינת קבע ביום [אחר עמוד השחר] דלא הויא הפסק, ואינו מברך. ובהארה שם הסביר שאף שדעת הרש"ש זיע"א שאם חוזר לישון אחר חצות הוי כישן ביום ואינו חוזר לברך פעם נוספת ברכות התורה, מ"מ להלכה אמרינן בזה ספק ספקא לברך שמא הלכה כדברי הפוסקים שגם שינה אחר חצות על מיטתו חשיבא כשינת קבע בלילה וחזור ומברך ואת"ל כהרש"ש וסיעתו דהוי כישן ביום ואינו חוזר לברך שוב ברכות התורה שמא הלכה כהאומרים שגם אם ין ביום חוזר ומברך ברכות התורה, ואף שלא אמרינן ס"ס לברך משום סב"ל, מ"מ במקום שיש אומרים שהברכה היא מן התורה אמרינן ס"ס לברך כש"כ התה"ד (סימן לז) ומרן השו"ע (בסימן תפט ס"ח) במסתפק אם ספר ספירת העומר שחוזר ומברך, ואף שהמנהג שלא לברך ברכות התורה בישן ביום, מ"מ דעת הב"י נוטה יותר לחייב ברכות התורה בישן ביום שהרי כתב בשו"ע (סימן מז סי"א) בסתם שהישן ביום חוזר לברך וי"א שאין חוזר לברך ושכן נהגו. לכן ראוי לצרפו לס"ס לברך בישן מיהת שוב בלילה.
ולכן למעשה אם חזרה לישון שוב בלילה לפני עלות השחר צריכה לברך שוב ברכות התורה ואין חשש וכאמור, ואם נשארת ערה עד אחר עלות השחר שאינה חוזרת לברך ברכות התורה, תעשה לה סימן בשעה שמברכת ברכות השחר שלא לחזור על ברכות התורה כגון לכסות מקומם בסידור בשעה שמברכת ברכות השחר.
בברכה רבה
