אכילת סלטים אחרי הקידוש

[הצעיר ני"ו]

מהי דעת מרן זי"ע בעניין מנהג מרוקו שאוכלים מהסלטים לפני נטילת ידים לאחר הקידוש

 

[ישועה ורחמים]

אני לא מכיר מנהג מרוקו כזה,
אבל כמדומני שכתב בזה לגבי מנהג התימנים לעשות ברכות לפני הקידוש

 

[בנימין לוריא]

ראה במה שצורף כאן, מעמ' י"ז.

ספוילר

וראה בחזו"ע שבת ב' עמ' קל"ב.
ובילקו"י שבת כרך א' ח"ג עמ' תשי"ד כתב:

 

[חכמי]

ראיתי בכמה משפחות של מרוקאים שנהגו בזה.
והגר"ד יוסף בהלכה ברורה התייחס לזה, איני זוכר היכן.
וכתב על כך שאם לא אוכלים כשיעור ברכה אחרונה, שפיר דמי.

 

[אליאב צוף]

ונוהגים כך במציאות משפחות מרוקאיות.

 

[בנימין לוריא]

הצג קובץ מצורף 30010

ונוהגים כך במציאות משפחות מרוקאיות.

ניחא אם היו עושים כן בדברים שאינם באים מחמת הסעודה, אבל אם עושים עם דברים הבאים מחמת הסעודה, לכאו' זה ברכה שאינה צריכה.
אמנם ראיתי, שגם זה נקרא "גורם לברכה שאינה צריכה" שמותר בשבת.
ואגב, עיין כאן לגבי לברך קודם הסעודה בכדי לפטור מה שבתוך הסעודה.

 

[אליאב צוף]

מדובר על מאכלים שאינם באים מחמת הסעודה או ששנויים במח' כמו שכתבתי שם בהערה.

 

[בנימין לוריא]

מדובר על מאכלים שאינם באים מחמת הסעודה או ששנויים במח' כמו שכתבתי שם בהערה.

אז בזה אין שאלה.
כל הדיון הוא במהגם לברך על סלטים הבאים מחמת הסעודה.

 

[יצחק בן שבת]

אני בן העדה המרוקאית וגם הסלטים שאוכלים זה חמוצים או זיתיםמטובלים או צנון
וזה דברים שאינם באים עם הפת אלא לפתוח את התאבון
הסיבה למנהג שהקלו בזה בשבת הוא כדי להשלים למאה ברכות אגב לא כל יוצאי מרקו נהגו בזה יש משפחות שבאו מאזורים מסוימים ששם נהגו כך כגון מרקש מקנס אבל למשל אצל משפחת אבוחצירא לא נהגו כך בכל אופן כך זכיתי ליראות אצל האדמו"ר רבי אלעזר אבוחצירא זצ"ל שכמה פעמים זכיתי להיות בסעודות שנערכו בביתו בחגים ולא טעם כלום לפני הקידוש

 

[בנימין לוריא]

אצל משפחת אבוחצירא לא נהגו כך

אני התארחתי בביתו של אחד מרבני משפחת אבוחצירא שליט"א ונוהגים אצלם שמיד אחרי הקידוש אוכלים סלטים וכו' ורק אחרי זמן מה נוטלים ידיים.

ספוילר

ולא טעם כלום לפני הקידוש

כוונתך לפני הנטילה.

 

[בנימין לוריא]

אני בן העדה המרוקאית וגם הסלטים שאוכלים זה חמוצים או זיתיםמטובלים או צנון
וזה דברים שאינם באים עם הפת אלא לפתוח את התאבון

זה נקרא שבאים עם הפת. היינו שאם זה היה בסעודה לכו"ע לא היית מברך עליהם.

 

[דודי הי"ו ס"ט]

אולי רק רבי אלעזר, אבל רבים מבני משפחת אבוחצירא (כמוני) וכן רבי יחיאל אבוחצירא ובניו, נוהגים לעשות כן.
מקובלנו שכך היה גם מנהג הדוד, הבבא סאלי זיע"א.
[מי שיודע דברים אחרים, שיעדכן, אבל זה דבר ברור כשמש].

 

[גלעד יצחקוב]

כך גם נוהגים הבוכרים
וכמובן מרוויחים בזה שתי דברים
אחד להשלים למאה ברכות
ושתים לפטור את כל מה שיאכלו בסעודה ולא יצטרכו להסתפק על מה לברך ועל מה לא

 

[בנימין לוריא]

כך גם נוהגים הבוכרים
וכמובן מרוויחים בזה שתי דברים
אחד להשלים למאה ברכות
ושתים לפטור את כל מה שיאכלו בסעודה ולא יצטרכו להסתפק על מה לברך ועל מה לא

שוב, אתה כנראה מדבר על דברים שאינם באים מחמת הסעודה. וזה מצויין.
אבל השאלה היא שיש כאלה שמברכים על דברים הבאים מחמת הסעודה. ואז זה בעיה של גורם לברכה שאינה צריכה, וגם יש לדון אם עולה להם ל-100 ברכות.

 

[דודי הי"ו ס"ט]

יש הנוהגים בשבת ויום טוב, לברך על בשר ודגים, ביצים ומיני תבשיל, או פירות, קודם נטילת ידים וברכת המוציא, כדי להשלים מאה ברכות בשבת. ויש להם על מה שיסמוכו. ואין חילוק בזה בין אנשים לנשים. [אך אחר שהתחיל בסעודה אין לברך על בשר דגים ומיני תבשיל]. וכיון שאוכלים קודם הסעודה, יזהרו שלא יאכלו כזית, כדי שלא יכנסו בספק ברכה אחרונה. ואם אכלו מהם כזית קודם הסעודה, [אחר הקידוש], לא יברכו ברכה אחרונה, שספק ברכות להקל. וכן אם אכל עוגה קודם הסעודה שיעור כזית, אינו מברך ברכה אחרונה, דשמא ברכת המזון פוטרתו. [ילקו"י ח"ג הלכות ברכות עמו' קצב. שו"ת יחוה דעת ח"ו סי' כו. הליכות עולם ח"ב עמו' כט].

לשון קיצור ש"ע ילקוט יוסף סימן קעז ס"ו.

 

[בנימין לוריא]

לשון קיצור ש"ע ילקוט יוסף סימן קעז ס"ו.

יש להם על מה שיסמוכו, כיון שבשבת אפשר לגרום לברכה שאינה צריכה.

 

[דודי הי"ו ס"ט]

נכון, המנהג הזה שכולם דיברו עליו הוא בשבת.
ואם כן אין לערער.

 

[אליאב צוף]

ניחא אם היו עושים כן בדברים שאינם באים מחמת הסעודה, אבל אם עושים עם דברים הבאים מחמת הסעודה, לכאו' זה ברכה שאינה צריכה.
אמנם ראיתי, שגם זה נקרא "גורם לברכה שאינה צריכה" שמותר בשבת.
ואגב, עיין כאן לגבי לברך קודם הסעודה בכדי לפטור מה שבתוך הסעודה.

יש להם על מה שיסמוכו, כיון שבשבת אפשר לגרום לברכה שאינה צריכה.

סתרן אהדדי.

 

[אליאב צוף]

סתרן אהדדי.

לפני ששינית את המילים שהיו בסוגריים. כעת ראיתי. עכ"פ מנהג זה נכון ע"פ ההלכה כמו"ש ההלכה ברורה וראיתי כן מפורש באחד מספרי מרן זיע"א איני זוכר לכן לא הבאתי.
ועוד שבדר"כ הנהוג הוא שמביאים זיתים וכד' שהם נתונים בספק ועוד כיוצ"ב.