• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

אכילת סלטים אחרי הקידוש

ראיתי בכמה משפחות של מרוקאים שנהגו בזה.
והגר"ד יוסף בהלכה ברורה התייחס לזה, איני זוכר היכן.
וכתב על כך שאם לא אוכלים כשיעור ברכה אחרונה, שפיר דמי.
 
נערך לאחרונה:
הצג קובץ מצורף 30010

ונוהגים כך במציאות משפחות מרוקאיות.
ניחא אם היו עושים כן בדברים שאינם באים מחמת הסעודה, אבל אם עושים עם דברים הבאים מחמת הסעודה, לכאו' זה ברכה שאינה צריכה.
אמנם ראיתי, שגם זה נקרא "גורם לברכה שאינה צריכה" שמותר בשבת.
ואגב, עיין כאן לגבי לברך קודם הסעודה בכדי לפטור מה שבתוך הסעודה.
 
נערך לאחרונה:
אני בן העדה המרוקאית וגם הסלטים שאוכלים זה חמוצים או זיתיםמטובלים או צנון
וזה דברים שאינם באים עם הפת אלא לפתוח את התאבון
הסיבה למנהג שהקלו בזה בשבת הוא כדי להשלים למאה ברכות אגב לא כל יוצאי מרקו נהגו בזה יש משפחות שבאו מאזורים מסוימים ששם נהגו כך כגון מרקש מקנס אבל למשל אצל משפחת אבוחצירא לא נהגו כך בכל אופן כך זכיתי ליראות אצל האדמו"ר רבי אלעזר אבוחצירא זצ"ל שכמה פעמים זכיתי להיות בסעודות שנערכו בביתו בחגים ולא טעם כלום לפני הקידוש
 
אצל משפחת אבוחצירא לא נהגו כך
אני התארחתי בביתו של אחד מרבני משפחת אבוחצירא שליט"א ונוהגים אצלם שמיד אחרי הקידוש אוכלים סלטים וכו' ורק אחרי זמן מה נוטלים ידיים.
ולא טעם כלום לפני הקידוש
כוונתך לפני הנטילה.
 
אני בן העדה המרוקאית וגם הסלטים שאוכלים זה חמוצים או זיתיםמטובלים או צנון
וזה דברים שאינם באים עם הפת אלא לפתוח את התאבון
זה נקרא שבאים עם הפת. היינו שאם זה היה בסעודה לכו"ע לא היית מברך עליהם.
 
אולי רק רבי אלעזר, אבל רבים מבני משפחת אבוחצירא (כמוני) וכן רבי יחיאל אבוחצירא ובניו, נוהגים לעשות כן.
מקובלנו שכך היה גם מנהג הדוד, הבבא סאלי זיע"א.
[מי שיודע דברים אחרים, שיעדכן, אבל זה דבר ברור כשמש].
 
כך גם נוהגים הבוכרים
וכמובן מרוויחים בזה שתי דברים
אחד להשלים למאה ברכות
ושתים לפטור את כל מה שיאכלו בסעודה ולא יצטרכו להסתפק על מה לברך ועל מה לא
שוב, אתה כנראה מדבר על דברים שאינם באים מחמת הסעודה. וזה מצויין.
אבל השאלה היא שיש כאלה שמברכים על דברים הבאים מחמת הסעודה. ואז זה בעיה של גורם לברכה שאינה צריכה, וגם יש לדון אם עולה להם ל-100 ברכות.
 
יש הנוהגים בשבת ויום טוב, לברך על בשר ודגים, ביצים ומיני תבשיל, או פירות, קודם נטילת ידים וברכת המוציא, כדי להשלים מאה ברכות בשבת. ויש להם על מה שיסמוכו. ואין חילוק בזה בין אנשים לנשים. [אך אחר שהתחיל בסעודה אין לברך על בשר דגים ומיני תבשיל]. וכיון שאוכלים קודם הסעודה, יזהרו שלא יאכלו כזית, כדי שלא יכנסו בספק ברכה אחרונה. ואם אכלו מהם כזית קודם הסעודה, [אחר הקידוש], לא יברכו ברכה אחרונה, שספק ברכות להקל. וכן אם אכל עוגה קודם הסעודה שיעור כזית, אינו מברך ברכה אחרונה, דשמא ברכת המזון פוטרתו. [ילקו"י ח"ג הלכות ברכות עמו' קצב. שו"ת יחוה דעת ח"ו סי' כו. הליכות עולם ח"ב עמו' כט].
לשון קיצור ש"ע ילקוט יוסף סימן קעז ס"ו.
 
ניחא אם היו עושים כן בדברים שאינם באים מחמת הסעודה, אבל אם עושים עם דברים הבאים מחמת הסעודה, לכאו' זה ברכה שאינה צריכה.
אמנם ראיתי, שגם זה נקרא "גורם לברכה שאינה צריכה" שמותר בשבת.
ואגב, עיין כאן לגבי לברך קודם הסעודה בכדי לפטור מה שבתוך הסעודה.
יש להם על מה שיסמוכו, כיון שבשבת אפשר לגרום לברכה שאינה צריכה.
סתרן אהדדי.
 
סתרן אהדדי.
לפני ששינית את המילים שהיו בסוגריים. כעת ראיתי. עכ"פ מנהג זה נכון ע"פ ההלכה כמו"ש ההלכה ברורה וראיתי כן מפורש באחד מספרי מרן זיע"א איני זוכר לכן לא הבאתי.
ועוד שבדר"כ הנהוג הוא שמביאים זיתים וכד' שהם נתונים בספק ועוד כיוצ"ב.
 
חזור
חלק עליון