מבין דבר מתוך דבר
New member
בפרשת ויגש פרק מ"ז פסוק כ"ט יעקב אומר ליוסף "..אל נא תקברני במצרים" רש"י מביא מספר תירוצים ביניהם הטעם שיעקב חשש שמא יעשוהו ע"א, על זה קשה, מדוע יוסף ג"כ לא חשש לשמא יעשוהו ע"א? ולכאורה גם הוא כמו יעקב עשה פלאות במצרים, שלכן ירצו שעצמותיו ישארו במצרים, אז מדוע לא חשש?
ואוי"ל ע"פ המחלוקת על מקום קבורת יוסף, דמ"ד שיוסף נקבר בנילוס אפשר להבין, (כפי שיובאר להלן) ולמ"ד שהוקבר אצל מערות הקבורה של מלכי מצרים, צ"ע מדוע לא חששו לשמא יעשוני ע"א, אפשר לתרץ לפי המ"ד שיוסף הוקבר בנילוס, שמכיוון שהנילוס עצמו היה אליל של המצריים, לכן לא חששו על יוסף שמא יעשוהו ע"א, ואפשר לתרץ ע"פ השפתי חכמים על רש"י על הפסוק, שלמה רש"י הוצרך להביא ג' פירושים, א' עתידה להיות עפרה כינים, ב' שמא יעשוני ע"א
ג' משום צער מחילות? וכותב שאם רש"י היה כותב רק משום החשש דשמא יעשוני ע"א אז יכל לצוות על בניו להשליכו לנילוס, וכמו שעשו אצל יוסף, משמע שכשמשליכים ליאור כבר לא חוששים לשמא יעשוני ע"א, ולכן אצל יוסף לא חששו, אבל עדיין קשה שהרי מי שהשליך לא השליך ע"פ ציווי יוסף, א"כ אז מדוע יוסף לא חשש שמא יעשוני ע"א?
ויש עוד תירוץ בעניין, שיעקב אבינו חשש שמא המצרים לא יניחו לקחת את גופו ועצמותיו של יעקב ולכן אמר אל נא תקברני במצרים מלכתחילה, וצ"ע שהרי בגאולת מצרים המצרים רצו שבנ"י יצאו ממצרים כמה שיותר מהר, וא"כ - שידעו שבנ"י ישארו בשביל לקחת ולהתמקח על עצמותיו של יעקב אם המצרים יעשו בעיות, אז למה שהמצרים יעשו בעיות ולא יתנו לבנ"י לקחת את עצמות יעקב ולצאת מהארץ?
אלא אפשר לאמר ש - אדרבה! בדיוק בגלל החשש הזה יעקב השביע את יוסף, גם בלי השבועה יכלו המצרים לעכב את בנ"י אפי' כמה דקות בשביל העצמות, למרות שרצו שכבר יצאו ממצרים ולכן יכלו לעכב את בנ"י מספר דקות, אלא שיעקב אבינו חשש שמא שהיה כבר מוכן לגאולה (וראה בפיסקא הבאה) ולכן לא רצה לעכב את הגאולה אפי' לשנייה אחת, ולכן השביע את יוסף כדי שפרעה לא יעשה שום בעיות, ולא יעכב אפי' לכמה דקות,
וי"ל עוד תירוץ שכידוע יעקב אבינו כבר מבחינתו היה מוכן לגאולה האמיתית והשלימה אך ה"צאן" בניו - בנ"י עוד לא מוכנים, וא"כ אז בגאולת מצרים לא רצה שיטרחו והתעכבו בשביל להוציא את עצמותיו, (למרות שזה לא לוקח הרבה זמן) אך אמר שאם כבר אפשר לצאת ממצרים לגאולה, אני לא יעכב את בנ"י אפי' לא לדקה אחת! ולכן ציווה לקוברו מלכתחילה בא"י,
לכאורה צ"ע על דברי רש"י, שהטעם הוא שיעקב חשש שמא יעשוהו (את יעקב) ע"א, שהרי לכאורה אצל אדה"ר מובא בפדר"א, סה"ד בתחילתו, שאדה"ר ג"כ חשש על גופו שמא יעשוהו ע"א, ולכן העמיק את ארונו מערה לפנים ממערה באדמה, וע"כ צ"ע מה עניין שיעשוהו (יעקב) ע"א, אם על המקום או על העצמות, אם נאמר שהכוונה לעצמות - לכן עזר מה שעשה אדה"ר, ואם נאמר שהכוונה למקום, אז זה הסיבה של רש"י, (שלזה חשש יעקב אבינו) השפתי חכמים כותב שאם רש"י היה כותב רק את ה- שמא יעשוני עבודת אלילים, היה מצווה להשליכו לנילוס, ולכן הוסיף את הצער מגילגול מחילות, מכאן משמע שה "שמע יעשוני עבודת אלילים" לא רק על העצמות אלא גם על המקום, שלכן לא נקבר בקרקע אלא "נקבר" בנילוס ששם התיבה זזה, ולא עומדת במקום אחד, ולמה לא נקבר בנילוס כדי שלא יהיה צער גילגול מחילות, אז מה יסבור רש"י על מעשה אדה"ר לפי הפרדר"א, שמה זה עזר רק להעמיק את הארון באדמה? אם הרי המקום זה עניין העשיית עבודת אלילים, (לפי השפתי חכמים - לפי רש"י)?
ואוי"ל ע"פ המחלוקת על מקום קבורת יוסף, דמ"ד שיוסף נקבר בנילוס אפשר להבין, (כפי שיובאר להלן) ולמ"ד שהוקבר אצל מערות הקבורה של מלכי מצרים, צ"ע מדוע לא חששו לשמא יעשוני ע"א, אפשר לתרץ לפי המ"ד שיוסף הוקבר בנילוס, שמכיוון שהנילוס עצמו היה אליל של המצריים, לכן לא חששו על יוסף שמא יעשוהו ע"א, ואפשר לתרץ ע"פ השפתי חכמים על רש"י על הפסוק, שלמה רש"י הוצרך להביא ג' פירושים, א' עתידה להיות עפרה כינים, ב' שמא יעשוני ע"א
ג' משום צער מחילות? וכותב שאם רש"י היה כותב רק משום החשש דשמא יעשוני ע"א אז יכל לצוות על בניו להשליכו לנילוס, וכמו שעשו אצל יוסף, משמע שכשמשליכים ליאור כבר לא חוששים לשמא יעשוני ע"א, ולכן אצל יוסף לא חששו, אבל עדיין קשה שהרי מי שהשליך לא השליך ע"פ ציווי יוסף, א"כ אז מדוע יוסף לא חשש שמא יעשוני ע"א?
ויש עוד תירוץ בעניין, שיעקב אבינו חשש שמא המצרים לא יניחו לקחת את גופו ועצמותיו של יעקב ולכן אמר אל נא תקברני במצרים מלכתחילה, וצ"ע שהרי בגאולת מצרים המצרים רצו שבנ"י יצאו ממצרים כמה שיותר מהר, וא"כ - שידעו שבנ"י ישארו בשביל לקחת ולהתמקח על עצמותיו של יעקב אם המצרים יעשו בעיות, אז למה שהמצרים יעשו בעיות ולא יתנו לבנ"י לקחת את עצמות יעקב ולצאת מהארץ?
אלא אפשר לאמר ש - אדרבה! בדיוק בגלל החשש הזה יעקב השביע את יוסף, גם בלי השבועה יכלו המצרים לעכב את בנ"י אפי' כמה דקות בשביל העצמות, למרות שרצו שכבר יצאו ממצרים ולכן יכלו לעכב את בנ"י מספר דקות, אלא שיעקב אבינו חשש שמא שהיה כבר מוכן לגאולה (וראה בפיסקא הבאה) ולכן לא רצה לעכב את הגאולה אפי' לשנייה אחת, ולכן השביע את יוסף כדי שפרעה לא יעשה שום בעיות, ולא יעכב אפי' לכמה דקות,
וי"ל עוד תירוץ שכידוע יעקב אבינו כבר מבחינתו היה מוכן לגאולה האמיתית והשלימה אך ה"צאן" בניו - בנ"י עוד לא מוכנים, וא"כ אז בגאולת מצרים לא רצה שיטרחו והתעכבו בשביל להוציא את עצמותיו, (למרות שזה לא לוקח הרבה זמן) אך אמר שאם כבר אפשר לצאת ממצרים לגאולה, אני לא יעכב את בנ"י אפי' לא לדקה אחת! ולכן ציווה לקוברו מלכתחילה בא"י,
לכאורה צ"ע על דברי רש"י, שהטעם הוא שיעקב חשש שמא יעשוהו (את יעקב) ע"א, שהרי לכאורה אצל אדה"ר מובא בפדר"א, סה"ד בתחילתו, שאדה"ר ג"כ חשש על גופו שמא יעשוהו ע"א, ולכן העמיק את ארונו מערה לפנים ממערה באדמה, וע"כ צ"ע מה עניין שיעשוהו (יעקב) ע"א, אם על המקום או על העצמות, אם נאמר שהכוונה לעצמות - לכן עזר מה שעשה אדה"ר, ואם נאמר שהכוונה למקום, אז זה הסיבה של רש"י, (שלזה חשש יעקב אבינו) השפתי חכמים כותב שאם רש"י היה כותב רק את ה- שמא יעשוני עבודת אלילים, היה מצווה להשליכו לנילוס, ולכן הוסיף את הצער מגילגול מחילות, מכאן משמע שה "שמע יעשוני עבודת אלילים" לא רק על העצמות אלא גם על המקום, שלכן לא נקבר בקרקע אלא "נקבר" בנילוס ששם התיבה זזה, ולא עומדת במקום אחד, ולמה לא נקבר בנילוס כדי שלא יהיה צער גילגול מחילות, אז מה יסבור רש"י על מעשה אדה"ר לפי הפרדר"א, שמה זה עזר רק להעמיק את הארון באדמה? אם הרי המקום זה עניין העשיית עבודת אלילים, (לפי השפתי חכמים - לפי רש"י)?
