אמירה לספרדי

[יוסף דהן]

בשיעור של סי' צט - ק אמר הרב שי עובד שליט''א שאם נפלה נמלה לאשכנזי יכול לתת אותה לספרדי שיבטלנה שהרי לש''ע אם כבר נפל האיסור דרבנן יכול לבטלו בדיעבד ע''י ריבוי וה''ה כאן. (מדובר שהנמלה בתורר תבשיל סמיך שלא ניכרת כי אז רק מוציאה )

והבנתי מדברי הרב שאז הספרדי יכול להחזיר לאשכנזי
מישהו מכיר כזה דבר בפוסקים ? בענין איסור והיתר שאשכנזי יאמר לספרדי מה שלו אסור ואז יחזיר לו???

 

[בהיקף ובעמל]

נמלה זה בריה ולא מועיל ביטול כלל לכל עדות ישראל

 

[יוסף דהן]

נמלה זה בריה ולא מועיל ביטול כלל לכל עדות ישראל

נמלה זה בריה ואסורה מדרבנן

 

[יוסף דהן]

ואם מרסק אותה אז התבטלה

 

[יוסף דהן]

נמלה זה בריה ולא מועיל ביטול כלל לכל עדות ישראל

ישר כח על הערה
באמת הייתי צריך לבאר כוונתו
שעושה ממנה מחית כמו גרבר ואז היות ולא שלמה אז לא נקראת בריה כמבו' בסי'ק

 

[ספרדי גאה]

לכאורה על פניו צ"ב
דלדעת הרמ"א אין לבטל איסור ומה לי אם יעשה זאת ספרדי
עדיין אסור לו לגרום לביטול האיסור ומה משנה מי עושה זאת
אך אם לא יאמר לו והספרדי יעשה מעצמו מיהא שרי.

 

[יוסף דהן]

לכאורה על פניו צ"ב
דלדעת הרמ"א אין לבטל איסור ומה לי אם יעשה זאת ספרדי
עדיין אסור לו לגרום לביטול האיסור ומה משנה מי עושה זאת
אך אם לא יאמר לו והספרדי יעשה מעצמו מיהא שרי.

באמירה לגוי מצינו שיש איסור אמירה
באיסור והיתר לא מצינו
אלא בדבר שהוא אסור לכולם
שאז מי שנתבטל עבורו אסור לו לאכול

 

[ספרדי גאה]

לענ"ד לא דומה כלל, בשבת יש איסור בעשיה והיינו האיסור לעשות מעשים ואין איסור בתוצאות,
ולכך יש איסור אמירה לגוי דאף דלא עביד מעשה אסור, וכן ליכא איסור דאורייתא בגרמא וכדו'.
משא"כ באיסור ביטול לכתחילה אין איסור במעשה הביטול אלא גדר האיסור הוא לא להביא לתוצאה שהאיסור יהיה היתר.
וליכא נפק"מ כלל איך יתבטל האיסור, האם ע"י גוי וכדו' או הוא בידיים, וכמו שפשוט שאסור לבטל בגרמא או ע"י כח כוחו, דזהו דין במעשים ופשוט.
ולכך כמו דפשוט שאשכנזי אינו יכול לומר לגוי להוסיף היתר כדי לבטל, אע"פ דליכא איסור אמירה לגוי באיסור והיתר, וכן לספרדי אסור לבטל איסור לכתחילה ע"י גוי דאף לדעת מרן אסור, ה"ה דאין לאשכנזי לומר לספרדי, דגדר הדין לא להביא לביטול האיסור, ולא במעשה האיסור וכנ"ל.

 

[יוסף דהן]

לענ"ד לא דומה כלל, בשבת יש איסור בעשיה והיינו האיסור לעשות מעשים ואין איסור בתוצאות,
ולכך יש איסור אמירה לגוי דאף דלא עביד מעשה אסור, וכן ליכא איסור דאורייתא בגרמא וכדו'.
משא"כ באיסור ביטול לכתחילה אין איסור במעשה הביטול אלא גדר האיסור הוא לא להביא לתוצאה שהאיסור יהיה היתר.
וליכא נפק"מ כלל איך יתבטל האיסור, האם ע"י גוי וכדו' או הוא בידיים, וכמו שפשוט שאסור לבטל בגרמא או ע"י כח כוחו, דזהו דין במעשים ופשוט.
ולכך כמו דפשוט שאשכנזי אינו יכול לומר לגוי להוסיף היתר כדי לבטל, אע"פ דליכא איסור אמירה לגוי באיסור והיתר, וכן לספרדי אסור לבטל איסור לכתחילה ע"י גוי דאף לדעת מרן אסור, ה"ה דאין לאשכנזי לומר לספרדי, דגדר הדין לא להביא לביטול האיסור, ולא במעשה האיסור וכנ"ל.

אם תמצא מקור כתוב או רב כמוך אשמח לדעת בינתים הרב שי עובד שליט''א אמר כמו שכתבתי

בהנחה שהבנתי נכון דברי הרב

 

[יוסף דהן]

לענ"ד לא דומה כלל, בשבת יש איסור בעשיה והיינו האיסור לעשות מעשים ואין איסור בתוצאות,
ולכך יש איסור אמירה לגוי דאף דלא עביד מעשה אסור, וכן ליכא איסור דאורייתא בגרמא וכדו'.
משא"כ באיסור ביטול לכתחילה אין איסור במעשה הביטול אלא גדר האיסור הוא לא להביא לתוצאה שהאיסור יהיה היתר.
וליכא נפק"מ כלל איך יתבטל האיסור, האם ע"י גוי וכדו' או הוא בידיים, וכמו שפשוט שאסור לבטל בגרמא או ע"י כח כוחו, דזהו דין במעשים ופשוט.
ולכך כמו דפשוט שאשכנזי אינו יכול לומר לגוי להוסיף היתר כדי לבטל, אע"פ דליכא איסור אמירה לגוי באיסור והיתר, וכן לספרדי אסור לבטל איסור לכתחילה ע"י גוי דאף לדעת מרן אסור, ה"ה דאין לאשכנזי לומר לספרדי, דגדר הדין לא להביא לביטול האיסור, ולא במעשה האיסור וכנ"ל.

מצינו נידון שאשכנזי שלא פותח בקבוקים בשבת אם יכול לומר לספרדי
ולכאו' זה דומה
ולגוי כנראה שא''א לומר
???
וכן להדליק סיגריה מי שלא מעשן למי שמעשן ביו''ט וכו' ועוד נידונים של אמירה ליהודי
אז זה לא מופקע

 

[יוסף דהן]

לענ"ד לא דומה כלל, בשבת יש איסור בעשיה והיינו האיסור לעשות מעשים ואין איסור בתוצאות,
ולכך יש איסור אמירה לגוי דאף דלא עביד מעשה אסור, וכן ליכא איסור דאורייתא בגרמא וכדו'.
משא"כ באיסור ביטול לכתחילה אין איסור במעשה הביטול אלא גדר האיסור הוא לא להביא לתוצאה שהאיסור יהיה היתר.
וליכא נפק"מ כלל איך יתבטל האיסור, האם ע"י גוי וכדו' או הוא בידיים, וכמו שפשוט שאסור לבטל בגרמא או ע"י כח כוחו, דזהו דין במעשים ופשוט.
ולכך כמו דפשוט שאשכנזי אינו יכול לומר לגוי להוסיף היתר כדי לבטל, אע"פ דליכא איסור אמירה לגוי באיסור והיתר, וכן לספרדי אסור לבטל איסור לכתחילה ע"י גוי דאף לדעת מרן אסור, ה"ה דאין לאשכנזי לומר לספרדי, דגדר הדין לא להביא לביטול האיסור, ולא במעשה האיסור וכנ"ל.

לא כתבת שום מקור והכל מסברא ואולי הסברא של הרב עובד שגדר האיסור הוא לאשכנזי לבטל בידים ואם לא ביטל שרי.

בינתים ברי ושמא ברי עדיף הרב שי עובד פסק הדין ואתה כתבת בתחילה שזה צריך ביאור

 

[ספרדי גאה]

מצינו נידון שאשכנזי שלא פותח בקבוקים בשבת אם יכול לומר לספרדי
ולכאו' זה דומה
ולגוי כנראה שא''א לומר
???
וכן להדליק סיגריה מי שלא מעשן למי שמעשן ביו''ט וכו' ועוד נידונים של אמירה ליהודי
אז זה לא מופקע

שוב אין הנידון דומה לראיה כלל!
בשבת האיסור הוא העשיה ולכך אין איסור אמירה ליהודי
והתחדש איסור אמירה לגוי.
משא"כ ביטול איסור הפשטות דאין האיסור הוא העשייה אלא לא לגרום לביטול האיסור וכמו שנתבאר.

 

[ספרדי גאה]

לא כתבת שום מקור והכל מסברא ואולי הסברא של הרב עובד שגדר האיסור הוא לאשכנזי לבטל בידים ואם לא ביטל שרי.

בינתים ברי ושמא ברי עדיף הרב שי עובד פסק הדין ואתה כתבת בתחילה שזה צריך ביאור

אינני בא ליישב דברי הרב עובד
ואף הוא לא הביא שום מקור לדבריו
הערתי כדרכה של תורה שלכאורה זה גדר הדין
ואדרבה אשמח לראיה שלא כדברי.

 

[יוסף דהן]

אינני בא ליישב דברי הרב עובד
ואף הוא לא הביא שום מקור לדבריו
הערתי כדרכה של תורה שלכאורה זה גדר הדין
ואדרבה אשמח לראיה שלא כדברי.

שאני שומע 2 סברות ולאף אחד אין ראיה
אני מעדיף ללכת אחר מי שמוכר
והרב הוא ת''ח ומוסר שיעורים רבים אז לכן בזה אני מעדיף לבחור מאשר מי שכותב סברא ואיני מכירו ולא יודע מה תפקידו ואם הגיע להוראה
וכמובן שאפשר להעיר כדרכה של תורה
אך איני משוכנע רק מסברות ללא ראיה. וסברא של ת''ח מוכר עדיפא לי כי אם נגיד שהגדר הוא כמו שכתבתי אז אין קושיא ממה שכתבת
ולא אמרתי שלרב שליט'א יש ראיה

 

[יוסף דהן]

ואדרבה אשמח לראיה שלא כדברי.

זה לא מקור לדבריך אך לצורך הידיעה
כמדו' שהרב בין ישראל לעמים אוסר אף לספרדי לעשות זאת במקרה שהרב דיבר בו

 

[יוסף דהן]

וכמובן כתבתי רק להסביר דברי מבלי כוונה למעט בכבוד הכותב ספרדי גאה
ואם השתמע חוסר כבוד הריני מבקש מחילה
אלא רציתי רק ראיה או מי שהוא חולק ממקור ממישהו בר סמכא באופן ודאי על דברי הרב שליט''א

 

[יוסף דהן]

ולכאו' שיש מחלוקת בין 2 דעות בסברא ואין לאף אחד ראיה יש לומר שבספק דרבנן לקולא
ואם כן ה''ה הכא