ב"ה
שלום וברכה,
אמירת הקדיש אינה חיוב הלכתי גמור מצד עצמה, אלא פעולה חשובה ונצרכת מאד מאד עבור המנוח, (ואילו היינו יודעים כמה, היינו עושים הכל כדי שלא יפסיד זאת), וממילא נדרשת ומתחייבת מצד מצות כיבוד אב ואם, שנפסק להלכה "מכבדו בחייהם ולאחר מותם", ולכן כל עוד אין סיבה אמיתית להימנע, כך צריך לעשות כפי המנהג.
אבל אם אכן קשה עליו הדבר מאד, או שיש סיבה אחרת שמונעת ממנו, והוא מאידך לא יושב בשקט אלא משתדל באופנים אחרים להועיל לנשמתם, בזה י"ל שאין עליו תביעה מדוע לא אמר, שהרי קשה עליו ביותר, ומאידך עשה מה שכן בידו לעשות. וה' יתברך יראה ללבב.
בברכה רבה