אמן אחר בריך הוא

מרפסן איגרי

Well-known member
כתב מרן ביביע אומר חלק ו סימן ח אות ג' שאם לא סיים לענות עד דאמירן בעלמא והחזן אמר בריך לא יענה אחריו אמן. והוסיף מרן זצ"ל:

ואמנם השלמי צבור (דפ"ד ע"ב) ס"ל שעניית ב' אמנים אחרונים דקדיש, אחר שמיה דקב"ה, ואחר ואמרו אמן, עדיפי מעניית כ"ח תיבות, ולכן אם הש"צ ממהר בקדיש, די שיענה איש"ר עד יתברך, כדי שירויח ב' אמנים. (וע"ע בשו"ת מעט מים ס"ס יט). אולם לדינא יש לסמוך על האחרונים הנ"ל לומר עכ"פ עד דאמירן בעלמא, משום שאין עניית אמן אחר תיבות שמיה דקב"ה הכרחית כל כך לפום דינא, ע"פ מ"ש באור זרוע הגדול ח"ב (סי' מב אות י). ע"ש. עכ"ל.

אמנם האור זרוע הנ"ל אינו למנהגינו, שס"ל שעונים עד שמיה דקודשא. ועושים הפסקה ושוב ממשיכים בריך הוא לעילא וכו'. והמתפללים שמיה דקודש' בריך הוא, ומפסיק כאן באתנחתא והדר מתחילי' לעילא מכל ברכתא ומניחים הצבור לומר אמן באמצע דמנהג שוטים הוא זה ואין לעשות כך אלא כדפרישית. עכ"ל האו"ז.

א"כ לפי פסק מרן (סימן נו סעיף ב') מוכח שעונה דקודשא בריך הוא ואח"כ עונים אמן. וכן הוא דעת האר"י (ראה שם בכה"ח ס"ק כט). ועוד למנהגינו לפי האר"י (מוזכר גם בב"י שם בשם מהר"י אבוהב) עונים עד דאמירן בעלמא ולא מפסיקים כפי שיטת האו"ז. א"כ אין כ"כ ראיה לסתור דברי השלמי צבור שכתב שלא לענות כ"ח אותיות כשהחזן ממהר. דאמר יאמר שהאו"ז לשיטתו שמחלק את הקדיש בצורה אחרת לכן אין לומר שם אמן. אך אנו שמפסיקים בבריך הוא ועונים שם אמן, א"כ האמן הזה הוא חובה.
אור זרוע אמן.png
 
חזור
חלק עליון