אני צריך בדחיפות (כתוב) ילקוט יוסף ברכות סי' רכ"ה - עוד מדיני ברכת שהחיינו (עמוד תריד) סעיפים ה. + הערה אות ה' ד"ה פירות של אילנות מורכבים וכו' וכן..

[יצחק כהן הי"ו]

וכן קטע מספר וזאת הברכה של הרב מנדלבוים שליט"א (עמוד 164),סעיף ב' + הערה 5, ד"ה למעשה כפי המציאות בימינו.
תודה מראש.

 

[יצחק כהן הי"ו]

חברים יקרים תעזרו לי בענין.

 

[אושרי רביב]

חברים יקרים תעזרו לי בענין.

ה. פירות של אילנות מורכבים מין בשאינו מינו, כגון תפוחי זהב ואשכוליות, צריך לברך עליהם שהחיינו. וכן המנהג
בשו"ת הלכות קטנות ח"א (סימן ס) כתב, אפשר שאין לברך שהחיינו על פרי מורכב מין בשאינו מינו, שכל דבר שנעשה על ידי בני אדם נגד רצון הבורא, איך יאמר שהחיינו לראות דבר זה, ואף על פי שמותר באכילה, גזירת הכתוב הוא, אבל לברך על הראיה לא מסתברא. ע"כ. והניף ידו שנית שם (סימן רסה) אודות אם יברך שככה לו בעולמו על פרדה נאה, והשיב, לפי מה שכתבנו שאין לברך שהחיינו על כלאים, משום דמאיסי, נראה שהוא הדין בפרדה, והא דגוי לא קשיא, שאינו מברך עליו שככה לו בעולמו, אלא אומר מה רבו מעשיך ה'. ואם תמצא לומר שמברך, הרי אמרו (סנהדרין לט ב) מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה, שכולם ישובו ויבקשו את ה'. ע"כ. ובשו"ת שאלת יעב"ץ ח"א (סימן סג) הרבה להקשות על דברי הלק"ט, ולדעתו יש לברך שהחיינו על פירות מורכבים. ובשו"ת יביע אומר חלק ה (חלק אורח חיים סימן יט), ובספר חזון עובדיה חלק ב (עמוד י) האריך לדחות מה שהקשה בשאילת יעב"ץ הנ"ל, וכתב, שאף על פי שכמה אחרונים כתבו בזה דספק ברכות להקל, כבר כתב בחסד לאלפים (סימן רל מחודש ט) שהמנהג בעיה"ק ירושלים לברך שהחיינו על פרי מורכב, ועל תפוחי זהב, והלך אחר המנהג. והובא גם כן בארץ חיים סתהון (סימן רכה), וכן כתב הרב יפה ללב ח"א, והובא בשדי חמד, וכן כתב בספר ערב פסח, ובמסגרת זהב, ובשו"ת חינא דחיי, ובספר שמח נפש, ובספר ברכת יוסף ידיד. ולכן, אף על פי שבכף החיים (סימן רכה אות כו) כתב, שלא שמענו מי שיברך שהחיינו על פירות מורכבים, וכן כתב בשו"ת ישכיל עבדי, אך כבר כתב בספר נתיבי עם (עמוד קיא) שאכן שמענו וראינו לכמה גדולים שנהגו לברך שהחיינו על פירות מורכבים, ובמקום מנהג אין לומר ספק ברכות להקל. ומה גם שתפוחי זהב ואשכוליות דומים זה לזה, ותחלת הרכבתם נעשית על ידי גוי, ואיכא ספק ספיקא אם יש בזה איסור כלאים, ולכן העיקר להורות כמנהג ירושלים לברך שהחיינו על פירות מורכבים, ושלא כמו שנדפס בסידורי "תפלת ישרים", ואף שזהו מנהג קצת מקומות בחוץ לארץ, אין זה עיקר להלכה, כי מציון תצא תורה, ודבר ה' מירושלים. וע"ש באות ג, ובסימן כ אות ב, מה שהאריך בדין איסור כלאים לבני נח, ובדין ספק דאורייתא לחומרא אם הוא מה"ת. ע"ש.

 

[אושרי רביב]

ספר וזאת הברכה הרב מנדלבוים

ב. למעשה כפי המציאות בימינו בפירות הארץ, הרכבה אינה בעיה לגבי ברכת שהחיינו, מאחר שרוב סוגי הפירות המצויים, כולל אפרשזיף (ראה סוף הערה 5), אינם בגדר ההרכבה האסורה, וגם על פירות הדר אשר כולם מורכבים נהגו לברך שהחיינו מטעמים שונים (בהערה מבוארים הטעמים לדין הנ"ל. עיין שם).

הערה 5: ההרכבה נחלקת לג' סוגים הרכבת מין במינו הרכבת מין בשאינו מינו והרכבת מין בספק מינו הרכבת מין במינו ודאי אינה מפריעה לברכת שהחיינו כיון שהיא אינה הרכבה אסורה הרכבת מין בשאינו מינו האסורה תלויה במחלוקת הפוסקים המוזכרת לעיל ובעוד תנאים כמו שיבואר לגבי הרכבת מין בספק מינו נוטים הפוסקים להקל כמבואר לקמן ביררנו אצל מומחים למדעי החקלאות אגרונום המכון לחקר החקלאות ע"פ התורה שרוב רובם של השתילים מורכבים במינם ולכן אפשר לכו"ע לברך עליהם שהחיינו היוצא מכלל זה הוא האגס בו שהוא מורכב בדרך כלל בחבוש שהוא מין בשאינו מינו אך למעשה בין כך ובין כך אין מברכים שהחיינו על אגסים כיון שמצויים כל השנה ראה עמ' סע' א יש להעיר שלו תהיה המציאות שהאגסים יהיו ניכרים בחידושם יוכלו לברך עליהם שהחיינו אע"פ שהם מורכבים כי אחד מגדולי הדור הורה שרק על פרי שניכר מתוכו שהוא מורכב אינו מברך אך פרי כגון אגס שאין ניכר ההבדל בין אלה המורכבים לשאינם מורכבים לא בטעמם ולא במראיהם מברך עליו שהחיינו פירות הדר משתייכים לסוג השלישי של הרכבה כי הם בדרך כלל מורכבים במה שהגדירו הפוסקים כספק מינם עיין חזו"א כלאים ז ג שכל משפחת ההדרים הם ספק מינם אך לגבי ברכת שהחיינו המנהג לברך עליהם כ"כ האל"צ פי"ד מו שהמנהג כיום לברך שהחיינו על פרי הדר וכן ראוי לנהוג ודלא כהבא"ח ראה יא וכן נהג החזו"א שבירך שהחיינו על פרי הדר מובא באו"ר הוספות וכ"כ היביע אומר ח"ה יט ויש שכתבו שכן מנהג ירושלים עיין הערות הגר"מ אליהו ל"ג מה שכתב בזה הפוסקים נתנו כמה טעמים לברך שהחיינו על פירות הדר א כיון שהם מורכבים בספק מינם מותר לקיימןיב"א שם ואין גנאי לברך עליהם ב כיון שאין ההרכבה משפיעה על מראה או טעם הפירות ניתן לברך עליהם כך הורה אחד מגדולי הדור טעם זה ב אינו נוגע למיני פרי הדר מזנים חדשים שאמנם ניכר שהם מורכבים אך גם עליהם הורה אחד מגדולי הדור שניתן לברך שהחיינו כיון שהם עצמם לא הורכבו אלא גדלים מנטע שהורכב כבר ועוד שיתכן שהם מורכבים במינם

יש לציין שהפרי שאנו קוראים אפרשזיף הוא בעצם מין אפרסק, ולא הרכב של אפרסק ושזיף כמקובל לחשוב (כך מסר לנו האגרונום הנ"ל), וממילא ניתן לברך עליו שהחיינו.

 

[אושרי רביב]

למדנו מידה חשובה של הכרת הטוב, וזאת הודות לרב @מורשת מרן היקר והנעלה, שמגיע לו כל הברכות על כל טרחתו וסיועו תמיד. בסיוע שיש בו ממש. וממידה טובה זו לקחתי חלק קטן, ועל כן נתפנתי לעשות רצונך.

 

[יצחק כהן הי"ו]

למדנו מידה חשובה של הכרת הטוב, וזאת הודות לרב @מורשת מרן היקר והנעלה, שמגיע לו כל הברכות על כל טרחתו וסיועו תמיד. בסיוע שיש בו ממש. וממידה טובה זו לקחתי חלק קטן, ועל כן נתפנתי לעשות רצונך.

ישר כוח גדול

יבורך המנהל היקר
לא צריך להביא את ההודעות הפרטיות בנינו.

 

[פשוט]

ספר וזאת הברכה הרב מנדלבוים

ב. למעשה כפי המציאות בימינו בפירות הארץ, הרכבה אינה בעיה לגבי ברכת שהחיינו, מאחר שרוב סוגי הפירות המצויים, כולל אפרשזיף (ראה סוף הערה 5), אינם בגדר ההרכבה האסורה, וגם על פירות הדר אשר כולם מורכבים נהגו לברך שהחיינו מטעמים שונים (בהערה מבוארים הטעמים לדין הנ"ל. עיין שם).

הערה 5: ההרכבה נחלקת לג' סוגים הרכבת מין במינו הרכבת מין בשאינו מינו והרכבת מין בספק מינו הרכבת מין במינו ודאי אינה מפריעה לברכת שהחיינו כיון שהיא אינה הרכבה אסורה הרכבת מין בשאינו מינו האסורה תלויה במחלוקת הפוסקים המוזכרת לעיל ובעוד תנאים כמו שיבואר לגבי הרכבת מין בספק מינו נוטים הפוסקים להקל כמבואר לקמן ביררנו אצל מומחים למדעי החקלאות אגרונום המכון לחקר החקלאות ע"פ התורה שרוב רובם של השתילים מורכבים במינם ולכן אפשר לכו"ע לברך עליהם שהחיינו היוצא מכלל זה הוא האגס בו שהוא מורכב בדרך כלל בחבוש שהוא מין בשאינו מינו אך למעשה בין כך ובין כך אין מברכים שהחיינו על אגסים כיון שמצויים כל השנה ראה עמ' סע' א יש להעיר שלו תהיה המציאות שהאגסים יהיו ניכרים בחידושם יוכלו לברך עליהם שהחיינו אע"פ שהם מורכבים כי אחד מגדולי הדור הורה שרק על פרי שניכר מתוכו שהוא מורכב אינו מברך אך פרי כגון אגס שאין ניכר ההבדל בין אלה המורכבים לשאינם מורכבים לא בטעמם ולא במראיהם מברך עליו שהחיינו פירות הדר משתייכים לסוג השלישי של הרכבה כי הם בדרך כלל מורכבים במה שהגדירו הפוסקים כספק מינם עיין חזו"א כלאים ז ג שכל משפחת ההדרים הם ספק מינם אך לגבי ברכת שהחיינו המנהג לברך עליהם כ"כ האל"צ פי"ד מו שהמנהג כיום לברך שהחיינו על פרי הדר וכן ראוי לנהוג ודלא כהבא"ח ראה יא וכן נהג החזו"א שבירך שהחיינו על פרי הדר מובא באו"ר הוספות וכ"כ היביע אומר ח"ה יט ויש שכתבו שכן מנהג ירושלים עיין הערות הגר"מ אליהו ל"ג מה שכתב בזה הפוסקים נתנו כמה טעמים לברך שהחיינו על פירות הדר א כיון שהם מורכבים בספק מינם מותר לקיימןיב"א שם ואין גנאי לברך עליהם ב כיון שאין ההרכבה משפיעה על מראה או טעם הפירות ניתן לברך עליהם כך הורה אחד מגדולי הדור טעם זה ב אינו נוגע למיני פרי הדר מזנים חדשים שאמנם ניכר שהם מורכבים אך גם עליהם הורה אחד מגדולי הדור שניתן לברך שהחיינו כיון שהם עצמם לא הורכבו אלא גדלים מנטע שהורכב כבר ועוד שיתכן שהם מורכבים במינם

יש לציין שהפרי שאנו קוראים אפרשזיף הוא בעצם מין אפרסק, ולא הרכב של אפרסק ושזיף כמקובל לחשוב (כך מסר לנו האגרונום הנ"ל), וממילא ניתן לברך עליו שהחיינו.

ועיין אגרות משה ח"ב סי' נ"ח