היכן זה כתוב בבקשה?
ומה הכוונה דרך בקשה להודאה? תלוי אם זה במקאם עג'ם או במקאם חג'אז?
ומה הכוונה דרך בקשה להודאה? תלוי אם זה במקאם עג'ם או במקאם חג'אז?
בשו''ת תשובות והנהגות (ח''א סימן מז) כתב בעיקר דין אמירת התילים בשבת שאם אומר תהילים לשבח ולפאר ולרומם את הקב''ה על רוב רחמיו וחסדיו זו מצות היום ויאה הדבר אבל אם זה בקשת צרכיו אסור, אבל בשעת סכנה שרי, יעו''ש, והנה לענין חולה שאין בו סכנה הו''ד הגרשז''א בס' הליכות שלמה (שבת פרק יד הערה יט) שביחידות מותר לומר תהילים ואל בציבור משום שאינו ניכר שאומר לזכת החולה יעו''ש, וע''ע בשש''כ (פרק מ' נט) שכתב שבציבור אסור לומר תהילים משום שיכול להמנע מעונג שבת ויו''ט, ויעו''ש, אבל הכא מ''מ הוא שעת סכנה לכלל ישראל, ואולם הגר''ע פריד שליט"א כתב לי בזה''ל: אסור לומר תהילים בשבת עכ''ל. ואולם אין דבריו נראים, דהרי סו''ס הוא עת סכנה, וע''ע בשו''ת אגרות משה או''ח ח''א סימן קה שמבואר מדבריו דשרי לומר תהילים. וכן הגר''א צבי הכהן שליט''א רב דקהל חסידים שיכון ה', כתב לי שמותר, שהרי בעת צרה מותר אפילו בשבת, וכן כתב לי הגרי''י וויס שליט''א ודאי שמותר ואף צריך.
וע''ע בקובץ המאור מס' 499 שכתב בענין אמירת תהילים בשבת וביו''ט ממרן שר התורה רבינו הגר''ח קניבסקי שליט''א, בעריכת הרב דוד בלום שליט''א, ושם הביא שנשאל הגרח''ק האם מותר להגיד תהלים בשבת על חולה שאין בו סכנה, והשיב מרן הגרח''ק שליט''א מסתבר שמותר, ושם כתב מדברי האג''מ ח''א סימן קה שבציבור יש לאסור אבל ביחידות שרי, יעו''ש, ויש להמשיך דאולי כל מה שהשיב הגרח''ק שמותר לומר תהילים בשבת על חולה ביחידות אבל לא בציבור, וזה א''ש למש''כ ההוראה בשם מרן הגרח''ק שליט''א בקונ' שער יוסף בדין שאילת צרכים ובקשות בשבת, שהיה מעשה באשת ת''ח שחלתה והיה במצב של פיקוח נפש, והתיר הגרח''ק לומר בציבור בליל שבת קודש מזמור שיר ליום השבת, וכה''ג התיר לומר מזמור שיר ליום השבת בזמן הקורונה, ראה מש''כ זבה בקובץ באר התורה מס' 21 ח''א בעניני הקורונה יעו''ש.
והנה בזמן נגיף הקורונה כתבנו בס' שערי יוסף בהל' נגיף הקורונה ח''א ובגא''א מתשובתי ח''ב סימן נ' ראיתי שהובא בשם מרן שר התורה הגר''ח קניבסקי שליט''א שהורה שיש להתפלל כנגד הנגיף אף בשבת, ויחידים יתפללו כביום חול, ובציבור יאמרו את הפרק מזמור שיר ליום השבת. והנה דנתי עם הגרנ"י בן שמעון שליט"א שאמר לי שמי שנמצא בבידוד מותר לו להתפלל בשבת שתפסק המגיפה מחמת שזה עושה לו טוב, והנה עתה שזה כר נהיה מגיפה הוי פיקוח נפש ומותר להתפלל ע"ז אף בשבת, עי' באריכות בשער יוסף בדין בקשות ושאילת צרכיו בשבת.
ועוד ציין לן הגאון רבי אלחנן פרינץ שליט"א מש"כ בגיליון בדרכו אמונה (35) הובא מהגר"ח קנייבסקי דניתן להתפלל על כך (על הקורונה) בשבת.
והביא מש''כ לו בעל שו"ת מחקרי ארץ: "ואשר שאלת איזו תפילה ראוי להתפלל. נוהגים בישיבתנו ק"ק נהר שלום תכב"ץ לומר בשבת בשעת הוצאת ספר תורה שנים או שלשה פרקי תהלים. ואומרים אחר כך י"ב פעמים פסוק לעולם ה' דברך נצב בשמים, שמשמעות פסוק זה הוא שהצרות שנגזרו לבוא לעולם ישארו בשמים ולא ירדו לארץ. ואח"כ אומרים היהי רצון המיוסד לפסוק זה מרבינו הרש"ש זיע"א. וביום חול יש להוסיף לומר לאחר תפילת שמונה עשרה אבינו מלכנו על דרך עשרת ימי תשובה. ובסוף התפילה לומר לדוד ה' אורי וישעי על דרך חודש אלול. וגם מי שמתפלל ביחיד יכול לומר בקשות אלו". סיכום: במקום שמתפללים במניין יתפללו בפתיחת הארון על כל החולים[1]. כמו כן, יאמרו בכוונה את תפילת 'יקום פורקן'. וכן יעשו מי שבירך לחולים. ביחיד, יכול לומר תהלים. כמו כן, מותרת בקשת צרכיו במחשבה, כגון בברכת "אתה גיבור" כשמגיעים למילים "סומך נופלים ורופא חולים", רשאים לחשוב על שם החולה ולבקש בלב על רפואתו וישועתו, וזאת בתנאי, שהדבר אינו גורם לצער ולדאבון נפש, שאז אסור אף במחשבה (אשל-אברהם בוטשאטש סי' סח. מהרש"א שבת קיח, ב).
עוד הביא הרה"ג יצחק יעקב פוקס (מח"ס תפילה כהלכתה) נוסח בקשה מהגר"ש אויערבך זצ"ל שאפשר לאומרו בכל יום ובכל עת בשנה: "ריבונו של עולם, תן לי את הכוחות והיכולת והאמצעים לעובדך באמת ולעשות לך נחת רוח לקדש את שימך בעולם. אנא, הסר מלפני, את כל המפריעים ואת כל המעצורים ואת כל המעכבים מעבודתך". עכ"ד.
וע''ע בקובץ המאור מס' 499 שכתב בענין אמירת תהילים בשבת וביו''ט ממרן שר התורה רבינו הגר''ח קניבסקי שליט''א, בעריכת הרב דוד בלום שליט''א, ושם הביא שנשאל הגרח''ק האם מותר להגיד תהלים בשבת על חולה שאין בו סכנה, והשיב מרן הגרח''ק שליט''א מסתבר שמותר, ושם כתב מדברי האג''מ ח''א סימן קה שבציבור יש לאסור אבל ביחידות שרי, יעו''ש, ויש להמשיך דאולי כל מה שהשיב הגרח''ק שמותר לומר תהילים בשבת על חולה ביחידות אבל לא בציבור, וזה א''ש למש''כ ההוראה בשם מרן הגרח''ק שליט''א בקונ' שער יוסף בדין שאילת צרכים ובקשות בשבת, שהיה מעשה באשת ת''ח שחלתה והיה במצב של פיקוח נפש, והתיר הגרח''ק לומר בציבור בליל שבת קודש מזמור שיר ליום השבת, וכה''ג התיר לומר מזמור שיר ליום השבת בזמן הקורונה, ראה מש''כ זבה בקובץ באר התורה מס' 21 ח''א בעניני הקורונה יעו''ש.
והנה בזמן נגיף הקורונה כתבנו בס' שערי יוסף בהל' נגיף הקורונה ח''א ובגא''א מתשובתי ח''ב סימן נ' ראיתי שהובא בשם מרן שר התורה הגר''ח קניבסקי שליט''א שהורה שיש להתפלל כנגד הנגיף אף בשבת, ויחידים יתפללו כביום חול, ובציבור יאמרו את הפרק מזמור שיר ליום השבת. והנה דנתי עם הגרנ"י בן שמעון שליט"א שאמר לי שמי שנמצא בבידוד מותר לו להתפלל בשבת שתפסק המגיפה מחמת שזה עושה לו טוב, והנה עתה שזה כר נהיה מגיפה הוי פיקוח נפש ומותר להתפלל ע"ז אף בשבת, עי' באריכות בשער יוסף בדין בקשות ושאילת צרכיו בשבת.
ועוד ציין לן הגאון רבי אלחנן פרינץ שליט"א מש"כ בגיליון בדרכו אמונה (35) הובא מהגר"ח קנייבסקי דניתן להתפלל על כך (על הקורונה) בשבת.
והביא מש''כ לו בעל שו"ת מחקרי ארץ: "ואשר שאלת איזו תפילה ראוי להתפלל. נוהגים בישיבתנו ק"ק נהר שלום תכב"ץ לומר בשבת בשעת הוצאת ספר תורה שנים או שלשה פרקי תהלים. ואומרים אחר כך י"ב פעמים פסוק לעולם ה' דברך נצב בשמים, שמשמעות פסוק זה הוא שהצרות שנגזרו לבוא לעולם ישארו בשמים ולא ירדו לארץ. ואח"כ אומרים היהי רצון המיוסד לפסוק זה מרבינו הרש"ש זיע"א. וביום חול יש להוסיף לומר לאחר תפילת שמונה עשרה אבינו מלכנו על דרך עשרת ימי תשובה. ובסוף התפילה לומר לדוד ה' אורי וישעי על דרך חודש אלול. וגם מי שמתפלל ביחיד יכול לומר בקשות אלו". סיכום: במקום שמתפללים במניין יתפללו בפתיחת הארון על כל החולים[1]. כמו כן, יאמרו בכוונה את תפילת 'יקום פורקן'. וכן יעשו מי שבירך לחולים. ביחיד, יכול לומר תהלים. כמו כן, מותרת בקשת צרכיו במחשבה, כגון בברכת "אתה גיבור" כשמגיעים למילים "סומך נופלים ורופא חולים", רשאים לחשוב על שם החולה ולבקש בלב על רפואתו וישועתו, וזאת בתנאי, שהדבר אינו גורם לצער ולדאבון נפש, שאז אסור אף במחשבה (אשל-אברהם בוטשאטש סי' סח. מהרש"א שבת קיח, ב).
עוד הביא הרה"ג יצחק יעקב פוקס (מח"ס תפילה כהלכתה) נוסח בקשה מהגר"ש אויערבך זצ"ל שאפשר לאומרו בכל יום ובכל עת בשנה: "ריבונו של עולם, תן לי את הכוחות והיכולת והאמצעים לעובדך באמת ולעשות לך נחת רוח לקדש את שימך בעולם. אנא, הסר מלפני, את כל המפריעים ואת כל המעצורים ואת כל המעכבים מעבודתך". עכ"ד.
לענ״ד לא קשה, לא אומרים ״חטאתי עויתי פשעתי״ אלא סיוע מהקב״ה שיעזרנו לטהרנו מהיצה״ר, ולשיטתך יהיה גם אסור להגיד בתפלות שבת אלקי נצור וכו׳, והרי מה ההבדל ביניהם?
עָזְרֵנִי קֵל חַי לְהַכְנִיעַ אֶת יֵצֶר הַמְפַתֶּה הַמֵּרִיעַ מִבִּלְתְּךָ אֵין מוֹשִיעַ לְהוֹשִׁיעֵנִי.
אלקי נצור לשוני מרע ושפתותי מדבר מרמה ולמקללי נפשי תידום.
ואם קושייתך ממה שששרים
אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי אַתָּה תִשָּׂא עֲוֹנִי
והרי לא מפרט החטא, ועוד אומרים שתה עונותינו לנגדך בתפילה.
ולענ״ד כיוון שאומרים את זה כדרך שירה ולא כדרך וידוי יש חילוק עצום בדבר ודו״ק.
יצחק משען
Well-known member
לא זכיתי להבין דברי החכם יד יוסף יצ"ו
הרי התהלים נסדר לימות השבוע ונדפס כך במשך מאות שנים עם סדר מיוחד ליום השבת, ומעולם לא שמענו ולא ראינו מי שהדפיס את התהלים בחלוקה שונה לששת ימי השבוע?
ועוד התבוננתי השבת שהרי במוסף של שבת ור"ח אמרנו :
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. חַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה. לְשָֹשֹוֹן וּלְשִֹמְחָה. לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה. לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה. לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. לִמְחִילַת חֵטְא. וְלִסְלִיחַת עָוֹן. (בשנה מעוברת אומרים - וּלְכַפָּרַת פֶּשַׁע). וְיִהְיֶה רֹאשׁ חֹדֶשׁ הַזֶּה סוֹף וָקֵץ לְכָל צָרוֹתֵינוּ. תְּחִלָּה וָרֹאשׁ לְפִדְיוֹן נַפְשֵׁנוּ. כִּי בְעַמְּךָ יִשְֹרָאֵל מִכָּל הָאֻמּוֹת בָּחָרְתָּ. וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָעְתָּ:
וזהו דרך בקשה ולא הודאה?
גם מה שכתב שהקורונה נחשבה מגיפה, אחה"מ אין הדברים עומדים במבחן כללי ההלכה, ואינה מגפה אלא חולי מהלך, שמקנן בעיקר אצל ראשי השלטון שמאשימים רק את החרדים... ויותר הייתי מחשיב חולי זה כחולי הנפש מחולי הגוף... ולא שאני מכחיש להקורונה חלילה, אלא עוד יגידו הימים [לא תקפ"ץ, אך כך מסתמן] שרק בבוא החגים הקדושים לנו יזכרו ראשי השלטון שצריך לסגור את כל המדינה, ובפרט במקום מושבות החרדים מפיצי החולאים, ואילו בשעת האמת שזה בשערי המדינה וכל הכינוסים שנעשים כעת והמצעדים והחופש הקדוש אין שום הו"א לנקוט בשום דרך טיפול. וחבל לי להשחית הדיבור על טיפשותם של הני עיזי עיוורי שעומדים בראשות המדינה.
הרי התהלים נסדר לימות השבוע ונדפס כך במשך מאות שנים עם סדר מיוחד ליום השבת, ומעולם לא שמענו ולא ראינו מי שהדפיס את התהלים בחלוקה שונה לששת ימי השבוע?
ועוד התבוננתי השבת שהרי במוסף של שבת ור"ח אמרנו :
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. חַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה. לְשָֹשֹוֹן וּלְשִֹמְחָה. לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה. לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה. לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. לִמְחִילַת חֵטְא. וְלִסְלִיחַת עָוֹן. (בשנה מעוברת אומרים - וּלְכַפָּרַת פֶּשַׁע). וְיִהְיֶה רֹאשׁ חֹדֶשׁ הַזֶּה סוֹף וָקֵץ לְכָל צָרוֹתֵינוּ. תְּחִלָּה וָרֹאשׁ לְפִדְיוֹן נַפְשֵׁנוּ. כִּי בְעַמְּךָ יִשְֹרָאֵל מִכָּל הָאֻמּוֹת בָּחָרְתָּ. וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָעְתָּ:
וזהו דרך בקשה ולא הודאה?
גם מה שכתב שהקורונה נחשבה מגיפה, אחה"מ אין הדברים עומדים במבחן כללי ההלכה, ואינה מגפה אלא חולי מהלך, שמקנן בעיקר אצל ראשי השלטון שמאשימים רק את החרדים... ויותר הייתי מחשיב חולי זה כחולי הנפש מחולי הגוף... ולא שאני מכחיש להקורונה חלילה, אלא עוד יגידו הימים [לא תקפ"ץ, אך כך מסתמן] שרק בבוא החגים הקדושים לנו יזכרו ראשי השלטון שצריך לסגור את כל המדינה, ובפרט במקום מושבות החרדים מפיצי החולאים, ואילו בשעת האמת שזה בשערי המדינה וכל הכינוסים שנעשים כעת והמצעדים והחופש הקדוש אין שום הו"א לנקוט בשום דרך טיפול. וחבל לי להשחית הדיבור על טיפשותם של הני עיזי עיוורי שעומדים בראשות המדינה.
