ראה בחזו"ע ברכות בסוף הלכות ברכת המפיל בהערה, שהעיר על הכה"ח שכתב דלא לומר הריני מוחל וסולח בשבת ויו"ט. והרב הוכיח שאין איסור לומר בקשות כשהם כתובים בנוסח מודפס. כמו שלא נמענים מלומר נצור לשוני, ובריך שמיה והרמחן בברכת המזון. גם הכה"ח בס' רפ נראה שחזר בו. ויש להוסיף שהכה"ח כתב שיש לומר בשבת יהי רצון שלפני קורבן התמיד בשחרית וכ"כ בספר ארחות ציון (אך כרגע אינו מצוי אצלי לחפש מקומו)
אושרי רביב
Well-known member
הרב מאזוז בעצמו תמיד מדבר על אמירת תהילים ומשבח את זה מאוד. והוא בעצמו אומר תהילים בשבת...
כמו כן, אם אתה רוצה לראות הרחבה על זה, הרב דניאל זר שליט"א בדרשתו האחרונה דיבר על מעלת אמירת תהילים בלילה. והתייחס גם לגבי ביטול תורה באיכות.
להרחבה בעניין ביטול תורה באיכות, כתב על כך בשו"ת מרכבות ארגמן חלק ה.
כמו כן, אם אתה רוצה לראות הרחבה על זה, הרב דניאל זר שליט"א בדרשתו האחרונה דיבר על מעלת אמירת תהילים בלילה. והתייחס גם לגבי ביטול תורה באיכות.
להרחבה בעניין ביטול תורה באיכות, כתב על כך בשו"ת מרכבות ארגמן חלק ה.
אולי הוא מדלג על כל מיני פסוקים שלא מתאים לומר אותם בשבת. לשיטתו
אושרי רביב
Well-known member
לא נשמע לי.. אשמח אם תבדוק ואכן כדבריך
על כל פנים, כל השיטה הזאת היא תמוהה..
אם כן, מה יענו סידור חזון עובדיה ויחוה דעת לפי הדברים שאמר, שזה משווע?
על כל פנים, כל השיטה הזאת היא תמוהה..
אם כן, מה יענו סידור חזון עובדיה ויחוה דעת לפי הדברים שאמר, שזה משווע?
מה קשור סידור חזון עובדיה ויחוה דעת?
תשאל מה יענו כל הדורות הקודמים. לפני שנולדו הרב מאזוז והרבנים יוסף שליט"א
יש כאן שאלה עקרונית על שיטת הרב מאזוז "שלא מתאים" לומר את זה בשבת, אני מצרף לך כאן לינק למה שהארכתי יותר במקום אחר כאן בפורום
https://forum.moreshet-maran.com/index.php?threads/רופא-חולי-עמו-ישראל-ברך-עלינו.917/
בפשטות הרב מאזוז רק בא להסביר את מנהגם [הקדום, ואין זה המצאה שלו כפי שנראה מדבריכם], לא שזה הלכה.
ואף לפי מנהגם מסתמא זה רק בתפילות ולא בקריאת תהילים, וכפי שנראה לי שמותר לומר מזמור יענך וכדומה בימים שאין אומרים תחנון [ואיני זוכר כעת מה המקור להקל בזה] (ולכן גם אין זה קשור לשאלה לגבי רופא חולי עמו ישראל).
ומה שצ"ע לי הוא על מה סומכים להקל לשורר פיוט עזרני אל חי, שהוא ממש וידוי. וצל"ע בחילוק שבין התפילות הקבועות לבקשות ואמירת תהלים.
ואף לפי מנהגם מסתמא זה רק בתפילות ולא בקריאת תהילים, וכפי שנראה לי שמותר לומר מזמור יענך וכדומה בימים שאין אומרים תחנון [ואיני זוכר כעת מה המקור להקל בזה] (ולכן גם אין זה קשור לשאלה לגבי רופא חולי עמו ישראל).
ומה שצ"ע לי הוא על מה סומכים להקל לשורר פיוט עזרני אל חי, שהוא ממש וידוי. וצל"ע בחילוק שבין התפילות הקבועות לבקשות ואמירת תהלים.
המקורות שיש לומר בקשת יהי רצון שלפני קרבן התמיד הם- כה"ח ס' נא, יד וס' קלא, טו בשם מהר"י צמח בנגיד ומצוה ובהגהות על פרי עץ חיים תפילות ר"ה פ"ז. שו"ת בית דוד ס' שפא. שלמי צבור דף שי. וכן פסק בארחות ציון פ"ד, יד. וכן יש להוכיח מחזון עובדיה ברכות עמ' תקיא-תקיב ובתשובתו המובאת בילקו"י ימים נוראים עמ' ריד ע"ש.
והיסוד הוא שכל בקשה כתובה בנוסח אין בה חשש של שאלת צרכיו בשבת. וכן כתבו הפוסקים שמותר לומר פסוק והוא רחום שבתוך התפלה (בהודו וביהי כבוד)
והיסוד הוא שכל בקשה כתובה בנוסח אין בה חשש של שאלת צרכיו בשבת. וכן כתבו הפוסקים שמותר לומר פסוק והוא רחום שבתוך התפלה (בהודו וביהי כבוד)
חזק וברוך!
אבל זה כבר היסוד שנכתב לעיל... ובכל זאת יישר כח שציטט עוד מקומות!
כוונתי לכאן:
אני מצרף לך כאן לינק למה שהארכתי יותר במקום אחר כאן בפורום
https://forum.moreshet-maran.com/index.php?threads/רופא-חולי-עמו-ישראל-ברך-עלינו.917/
אני מצרף לך כאן לינק למה שהארכתי יותר במקום אחר כאן בפורום
https://forum.moreshet-maran.com/index.php?threads/רופא-חולי-עמו-ישראל-ברך-עלינו.917/
כפי שכתבתי לעיל, במחילה מכת"ר אין כאן בכלל שאלה
מרפסן איגרי
Active member
דרך האתר שלהם- כסא רחמים, שאל את הרב
אך לא מחייב שהרב מזוז יענה אלא רוב השאלות עונים הרבנים האחרים
אז למה לא אומרים יענך ביום שאין בו תחנון? זה גם תהילים
ספרדי טהור
Member
התשובה היא פשוטה. יש הבדל אם אומרים פסוקי תהילים על הסדר, שאז הדבר מותר, לבין אם אומרים פסוק אחד בפני עצמו, שאז לא אומרים אותו אם אינו מתאים לשבת.
וגם ביום חול בימים שאין אומרים תחנון, לא נמנעים מלקרוא תהילים על הסדר.
וגם ביום חול בימים שאין אומרים תחנון, לא נמנעים מלקרוא תהילים על הסדר.
שוב דיברתי בזה עם מרן הראש"ל שליט"א, ואמר לי שאכן יש לומר במנחה של שבת את הפסוק "הקשיבה לקול שועי מלכי ואלהי כי אליך אתפלל". ואין לחוש בזה. ואמר לי שאכן דברי צודקים. ושהעלה כן ג"כ בתשובתו במקום אחר. [ולע"ע לא מצאתי בנדפס].
יצחק משען
Well-known member
דברי עטרת תפארת ישראל חכם יצחק ברורים ואין בהם נפתול ועיקש, וזה שנמצא בספר בית מנוחה השמטת הפסוק אינו ראיה כ"כ, ואיני יודע אם זו הדרך לקחת מכל ספר מה שמתאים, וכל שאר הדברים שמובאים שם כלא היו.
ומה גם שלא הבנתי מה החילוק בין זה לבין הנאמר באנא בכח 'שועתנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלומות'?
וכ"כ החכם השלם ר' ן' ציון מוצפי בשיבת ציון ח"ב (עמ' מה"ר) לומר הקשיבה לקול שועי (ומה שציין לסידור הרוקח לא מצאתי לפום ריהטא)
ובארגנטינה יע"א נוהגים לומר את הפסוק וירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלקים וזה שער השמים.
