כה אמר כ "ק האדמו"ר מסטריקוב זי"ע , כי בכל מקום שבתורה יש איזה קשר ושייכות בין ה 'קרי ' וה'כתיב', וכגון(בפר' כי תצא) שהכתיב הוא 'נער' (נערה בלא אות ה') והקרי עם ה ', לא כן הם פני הדברים בתוכחה , שהקרי והכתיבהינם תיבות אחרות לגמרי (כגון עפולים - טחורים) ללמדך שלא כפי שנראה לך כן הוא האמת... ולדידן, בבוא על האדםזמן או מצב של 'תוכחה ', עוברים עליו זמנים קשים, ידע שגם אם 'רואה ' מציאות לנגד עיניו הרי 'הקריאה ' היאאחרת לגמרי ... והנראה כ'צרה' אינו אלא 'חסד ורחמים'... ורמז לדבר, שהנה הבעל קורא אסור לו לקרוא התיבהבעל פה ועליו להביט בתוך 'ספר התורה ' ולקרוא את ה 'קרי' מתוך ה 'כתיב' הגם שאינו רואה את אשר הוא אומר,כי בא לומר לנו , עיין היטב ואו אז תראה שאין זה כפי שנראה לך, ואין כאן אלא טובה וברכה .ביאור נפלא הביא בעל ה 'אלופי יהודה' בשם אחיו הגאון ר' יעקב ש. פריינד זצ"ל על דברי רש "י (בראשית יח טז)'כל השקפה שבמקרא לרעה חוץ מהשקיפה ממעון קדשך מן השמים' (פרשתן כו טו), כי הנה המשקיף ומביט עלהנעשה בעולם פעמים ייראה לו כי יש כאן הנהגת דין ורעה... אבל כשמשקיף 'מן השמים' שם רואים כי הכללטובה , ואין כאן כל רעה כלל וכלל .