בדברי הגר"א בקשר להושענא רבה

גרינפלד

Active member
כתב הבהגר"א סי' תרס"ד ס"א על הרמ"א שיש סימן בצל הלבנה [מה יקרה השנה], וז"ל: שהיא ממונה על המים והם מתרבים ומתחסרים בחסרונה ובתוספתה, עכ"ל. והנה ענין זה שהמים קשורים לירח, מצאנו ברד"ק תהלים פרק ע"ד פסוק י"ז על מאור; וכן ברמב"ם מורה נבוכים ח"ב פ"י, וכן במהרש"א ב"ב ע"ד ע"א ד"ה חזינן; ובקשר לזה יש ברמב"ן בראשית ריש פר' מקץ פרק מ"א סוף פסוק א', וברוקח על התורה פר' וירא על אשת לוט; ועי' מדרש רבה במדבר יב,ו שקשור לשמש [ויתכן שגם מתאים עם דברי הגר"א כי הירח מקבל את השמש]. ואולי אפשר להסביר ע"פ זה, שהגמ' בסוכה ל"ה ע"א מסבירה את הפסוק "פרי עץ הדר", ש"הדר" זה מים, עיי"ש; והגר"א בדברי הימים א' פרק ט"ז פסוק כ"ז כותב על הפסוק "הוד והדר לפניו", ש"הוד" זה אור השמש, ו"הדר" זה אור הירח שמקבל את האור מהשמש, וא"כ יתכן שהמים נקראים הדר, כיון שהם מושפעים מהירח, שנקרא הדר. ויל"ע אם זה נכון. ושמעתי לבאר שהדר זה לשון מחזיר, שהירח מחזיר את האור של השמש.
והנה בפסוק בוזאת הברכה פרק ל"ג פסוק י"ז, נאמר "בכור שורו הדר לו", וכתב רש"י שזה נאמר על יהושע, ו"הדר" הכוונה שנתון לו הדר שכתוב "ונתת מהודך עליו", ובפשטות הוד והדר הם עניינים של יופי או אור, (עי' רש"י פנחס פרק כ"ז פסוק כ' שזה קירון אור פנים), וא"כ יש לבאר שהגמ' בב"ב ע"ה ע"א (והובאה ברש"י פנחס שם) אומרת על הפסוק "ונתת מהודך עליו" ולא כל הודך, פני משה כפני חמה, ופני יהושע כפני לבנה; וא"ש עם הגר"א בדברי הימים שהוד זה האור של השמש והדר זה האור של הירח. והנה ברשב"ם ב"ב שם משמע בפירושו על הכבוד של המלוכה שיהושע היה פחות ממשה, אבל מסתימת רש"י פנחס משמע שזה על הקירון אור פנים. ואשמח אם יוכלו להוסיף על זה.​
 
נערך לאחרונה:
כתב הבהגר"א סי' תרס"ד ס"א על הרמ"א שיש סימן בצל הלבנה [מה יקרה השנה], וז"ל: שהיא ממונה על המים והם מתרבים ומתחסרים בחסרונה ובתוספתה, עכ"ל. והנה ענין זה שהמים קשורים לירח, מצאנו ברד"ק תהלים פרק ע"ד פסוק י"ז על מאור; וכן ברמב"ם מורה נבוכים ח"ב פ"י, וכן במהרש"א ב"ב ע"ד ע"א ד"ה חזינן; ובקשר לזה יש ברמב"ן ריש מקץ, וברוקח על אשת לוט; ועי' מדרש רבה במדבר יב,ו. ואולי אפשר להסביר ע"פ זה, שהגמ' בסוכה ל"ה ע"א מסבירה את הפסוק "פרי עץ הדר", ש"הדר" זה מים, עיי"ש; והגר"א בדברי הימים א' פרק ט"ז פסוק כ"ז כותב על הפסוק "הוד והדר לפניו", ש"הוד" זה אור השמש, ו"הדר" זה אור הירח שמקבל את האור מהשמש, וא"כ יתכן שהמים נקראים הדר, כיון שהם מושפעים מהירח, שנקרא הדר. ושמעתי לבאר שהדר זה לשון מחזיר, שהירח מחזיר את האור של השמש.
והנה בפסוק בוזאת הברכה, נאמר "בכור שורו הדר לו", כתב רש"י שזה נאמר על יהושע, ו"הדר" הכוונה שנתון לו הדר שכתוב "ונתת מהודך עליו", ובפשטות הוד והדר הם עניינים של יופי או אור, (עי' רש"י פנחס שזה קירון אור פנים), וא"כ יש לברא שהגמ' בב"ב ע"ד ע"א אומרת על הפסוק "ונתת מהודך עליו" ולא כל הודך, פני משה כפני חמה, ופני יהושע כפני לבנה; וא"ש עם הגר"א בדברי הימים שהוד זה האור של השמש והדר זה האור של הירח. ואשמח אם יוכלו להוסיף על זה.​
אפשר לראות בעיניים שיש בימים גאות ושפל, מחמת הלבנה.
 
חזור
חלק עליון