לכבודהבחור היקר והנעלה, נתן רון הי"ו
בדבר החשיבות ללמוד בישיבה קדושה, ראשית יש להסביר בנחת להורים היקרים, כי לימוד בישיבות הקדושות אין למעלה ממנו, וכבר אמר רבי נהוראי (סוף מסכת קידושין): מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה, שכל אומנות שבעולם אין עומדת לו לאדם אלא בילדותו, אבל התורה עומדת לו לאדם בעת זקנותו.
ושאר כל אומנות אינן כן, כשאדם בא לידי חולי או לידי זקנה או לידי יסורין ואינו יכול לעסוק במלאכתו, הרי הוא מת ברעב, אבל התורה אינה כן, אלא משמרתו מכל רע בנערותו, ונותנת לו אחרית ותקוה בזקנותו. בנערותו מה הוא אומר (ישעיה מ') וקווי ה' יחליפו כח, בזקנותו מהו אומר (תהלים צ"ב) עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו. וכן הוא אומר באברהם אבינו עליו השלום (בראשית כ"ד) ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל.
ואם אכן הבן יכנס לישיבה קדושה, יזכה ב"ה להיות רב ומורה הוראות בישראל, ראוי עיני ישראל בתורתו, ויזכה להיות ראש ישיבה, ר"מ בישיבה, רב עיר או דיין, וכדו', וכל זה יתן נחת רוח גדולה מאד להורים, כי זה עיקר החיים, כי הם חיינו ואורך ימינו.
ולכן על ההורים היקרים לדוחפו ולעודדו ללמוד בישיבה קדושה, ולהשקיע את כל מרצו בתורה ובזה יראו פירות ממנו ויהיה להם נחת גדול ממעשיו, ובפרט בדור שלנו שיצר הרע משתולל בחוץ, והישיבות הם כמו תיבת נח של הדור, ובזה יוכל להציל נפשו מהיצר הרע. ואמנם אם ההורים מתעקשים בכל זאת, הבן צריך לדעת שזה עניין של החיים הרוחניים שלו, ולפי ההלכה אין בדבר כגון זה מצות כיבוד אב ואם, כי דעת הרבה ראשונים שכל שאין נגיעה ישירה לאב ואם, אין בזה כיבוד אב ואם, וראה בילקו"י הלכות כיבוד אב ואם פרק ו'. ויעשה מה שטוב לו מבחינה רוחנית, וילך בדרך שסללו לנו גדולי הדורות ענקי הרוח. אבל יעשה הכל בנחת ובלי מריבות.
בברכת התורה,
יצחק יוסףהראשון לציון הרב הראשי לישראלונשיא מועצת הרבנות הראשית