בס"ד
יש כלל דקדוקי על מילות רובות בדרך כלל קצרות המורכבות משתי סגולים, שכאשר יבואו באמצע פסוק יהיו בסגול וכאשר בסוף פסוק יהיו בקמץ
אבל מה הסיבה לזה אף אחד לא אומר כולם יגידו שכך הלכה למשה מסיני, אמנם אמת שכל לשון הקודש היא עוד מלפני משה רבינו בא נברא העולם, אך אין זה אומר שאין הגיון דקדוקי לכללים אלו.
העיקרון הוא פשוט ההבדל בין הצירי לסגול הוא כידוע באורך התנוע שהתנועה של הסגול קצרה ושל הצירי ארוכה. איך אין זה רק באורך אלא גם בעומק תנועת הסגול היא מעט עמוקה בגרון. גם הקמץ הוא עמוק בגרון כמו שעושים הבוכריים והאפגניים ועוד כמה עדות באזור הגאוגרפי ההוא.
במציאות מי שינסה לבטא את הסגול המקורי ולהאריך בו זה אוטומטי יהפוך לקמץ המקורי. ועל כן בסוף פסוק כאשר מאריכים בנגינה ומושכים בה וכן באתנח, אוטומטי מאריכים בסגול והוא הופך לקמץ. זה גם הסיבה שיש הרבה מילים שכאשר הם בסוף פסוק הפתח שבהם הופך לקמץ כגון אפרים מצרים וכדו כי בסוף פסוק אתה מאריך ומושך את ההברה ולכן היא נהית יותר עמוקה (קמץ הוא עמוק מאשר פתח)
כנ"ל כל גדי כלי שבסוף פסוק השוא נהפך לסגול.
וכן בפרשה האחרונה אותכה התיו בקמץ בגלל סיבה זו.
לפי זה אם בעבר מי שבירך בורא פרי הגפן אמר זאת במנגינה משוכה כעין סוף פסוק זה יצא לו בקמץ ואם אמר את זה בצורה מהירה זה יצא לו בסגול כך או כך. דעביד כמר, עביד. ודעביד כמר , עביד.
יש כלל דקדוקי על מילות רובות בדרך כלל קצרות המורכבות משתי סגולים, שכאשר יבואו באמצע פסוק יהיו בסגול וכאשר בסוף פסוק יהיו בקמץ
אבל מה הסיבה לזה אף אחד לא אומר כולם יגידו שכך הלכה למשה מסיני, אמנם אמת שכל לשון הקודש היא עוד מלפני משה רבינו בא נברא העולם, אך אין זה אומר שאין הגיון דקדוקי לכללים אלו.
העיקרון הוא פשוט ההבדל בין הצירי לסגול הוא כידוע באורך התנוע שהתנועה של הסגול קצרה ושל הצירי ארוכה. איך אין זה רק באורך אלא גם בעומק תנועת הסגול היא מעט עמוקה בגרון. גם הקמץ הוא עמוק בגרון כמו שעושים הבוכריים והאפגניים ועוד כמה עדות באזור הגאוגרפי ההוא.
במציאות מי שינסה לבטא את הסגול המקורי ולהאריך בו זה אוטומטי יהפוך לקמץ המקורי. ועל כן בסוף פסוק כאשר מאריכים בנגינה ומושכים בה וכן באתנח, אוטומטי מאריכים בסגול והוא הופך לקמץ. זה גם הסיבה שיש הרבה מילים שכאשר הם בסוף פסוק הפתח שבהם הופך לקמץ כגון אפרים מצרים וכדו כי בסוף פסוק אתה מאריך ומושך את ההברה ולכן היא נהית יותר עמוקה (קמץ הוא עמוק מאשר פתח)
כנ"ל כל גדי כלי שבסוף פסוק השוא נהפך לסגול.
וכן בפרשה האחרונה אותכה התיו בקמץ בגלל סיבה זו.
לפי זה אם בעבר מי שבירך בורא פרי הגפן אמר זאת במנגינה משוכה כעין סוף פסוק זה יצא לו בקמץ ואם אמר את זה בצורה מהירה זה יצא לו בסגול כך או כך. דעביד כמר, עביד. ודעביד כמר , עביד.
