• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ו. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

בורא פרי הגֶּפֶן או הגָּפֶן

שמואל123

New member
בס"ד
יש כלל דקדוקי על מילות רובות בדרך כלל קצרות המורכבות משתי סגולים, שכאשר יבואו באמצע פסוק יהיו בסגול וכאשר בסוף פסוק יהיו בקמץ
אבל מה הסיבה לזה אף אחד לא אומר כולם יגידו שכך הלכה למשה מסיני, אמנם אמת שכל לשון הקודש היא עוד מלפני משה רבינו בא נברא העולם, אך אין זה אומר שאין הגיון דקדוקי לכללים אלו.

העיקרון הוא פשוט ההבדל בין הצירי לסגול הוא כידוע באורך התנוע שהתנועה של הסגול קצרה ושל הצירי ארוכה. איך אין זה רק באורך אלא גם בעומק תנועת הסגול היא מעט עמוקה בגרון. גם הקמץ הוא עמוק בגרון כמו שעושים הבוכריים והאפגניים ועוד כמה עדות באזור הגאוגרפי ההוא.
במציאות מי שינסה לבטא את הסגול המקורי ולהאריך בו זה אוטומטי יהפוך לקמץ המקורי. ועל כן בסוף פסוק כאשר מאריכים בנגינה ומושכים בה וכן באתנח, אוטומטי מאריכים בסגול והוא הופך לקמץ. זה גם הסיבה שיש הרבה מילים שכאשר הם בסוף פסוק הפתח שבהם הופך לקמץ כגון אפרים מצרים וכדו כי בסוף פסוק אתה מאריך ומושך את ההברה ולכן היא נהית יותר עמוקה (קמץ הוא עמוק מאשר פתח)
כנ"ל כל גדי כלי שבסוף פסוק השוא נהפך לסגול.
וכן בפרשה האחרונה אותכה התיו בקמץ בגלל סיבה זו.

לפי זה אם בעבר מי שבירך בורא פרי הגפן אמר זאת במנגינה משוכה כעין סוף פסוק זה יצא לו בקמץ ואם אמר את זה בצורה מהירה זה יצא לו בסגול כך או כך. דעביד כמר, עביד. ודעביד כמר , עביד.
 
הדברים מבוארים היטב בספרי מרן.
אם נלך על פי כללי הדקדוק, אכן יש לומר בקמץ. הסיבה שאנו אומרים בסגולתא הוא משום שעל פי הקבלה לא מדייקים בברכות בדקדוק לשון הפסוקים, כמבואר בחיד״א. מחלוקת מרן הגר״ע והרב מאזוז בשורה וחצי.
 
לא נראה לי שיש בזה קשר לקבלה.
ואגב, בספר יסוד ושורש העבודה מבואר שיש מאוד מאוד להקפיד על הדיקדוק בביטוי המילים, לא רק בתפילה - אפילו בלימוד תורה
 
הדברים מבוארים היטב בספרי מרן.
אם נלך על פי כללי הדקדוק, אכן יש לומר בקמץ. הסיבה שאנו אומרים בסגולתא הוא משום שעל פי הקבלה לא מדייקים בברכות בדקדוק לשון הפסוקים, כמבואר בחיד״א. מחלוקת מרן הגר״ע והרב מאזוז בשורה וחצי.
יש בזה מחלוקה בין המדקדקים ג''כ
כמדומה שראיתי בענין זה בסידור ר' שבתי סופר
יש בזה מהרש''ל גם כן
 
חזור
חלק עליון