מתוך ה'מגדלות מרקחים':
למה הרעותה לעם הזה (ה כב)
במדרש רבה פרשה ה' סי' כ"ב "כך אמר לפני הקב"ה וכו', העם הזה מה עשו שנשתעבדו מכל הדורות שעברו, ואם בשביל שאמר אברהם אבינו במה אדע כי אירשנה ואמרת לו ידוע תדע כי גר יהיה זרעך, א"כ הרי עשו וישמעאל מבניו והן צריכין להשתעבד כמו הם, ואפי' כן היה לו להשתעבד דורו של יצחק או דורו של יעקב לא לעם הזה שהוא בדורי", ע"כ. והקשה בדרשות אגודת אזוב לרבי משה זאב מרגליות מביאליסטוק זצ"ל בעל מראות הצובאות (סוף דרוש עמק שוה), מה טענה היא זו שהיה ראוי לעשו וישמעאל להשתעבד, הרי בגזירה נאמר כי גר יהיה "זרעך", ובני ישמעאל ועשו אינם חשובים זרע אברהם, כדאמרינן בנדרים לא. שהנודר מזרע אברהם מותר בהם, וילפינן לה מדכתיב כי ביצחק יקרא לך זרע, ולא כל יצחק.
ותירץ שם דהא גופא קשיא ליה למשה רבינו, למה נאמר מלכתחילה הגזירה בלשון כי גר יהיה "זרעך", ולא הוטלה הגזירה גם על יוצאי חלציו של אברהם אבינו שאינם נקראים "זרעו", דסוף סוף כיון שהם בניו, אע"פ שאינם נקראים "זרעו" ראוי שיטלו חלק בעונש.
למה הרעותה לעם הזה (ה כב)
במדרש רבה פרשה ה' סי' כ"ב "כך אמר לפני הקב"ה וכו', העם הזה מה עשו שנשתעבדו מכל הדורות שעברו, ואם בשביל שאמר אברהם אבינו במה אדע כי אירשנה ואמרת לו ידוע תדע כי גר יהיה זרעך, א"כ הרי עשו וישמעאל מבניו והן צריכין להשתעבד כמו הם, ואפי' כן היה לו להשתעבד דורו של יצחק או דורו של יעקב לא לעם הזה שהוא בדורי", ע"כ. והקשה בדרשות אגודת אזוב לרבי משה זאב מרגליות מביאליסטוק זצ"ל בעל מראות הצובאות (סוף דרוש עמק שוה), מה טענה היא זו שהיה ראוי לעשו וישמעאל להשתעבד, הרי בגזירה נאמר כי גר יהיה "זרעך", ובני ישמעאל ועשו אינם חשובים זרע אברהם, כדאמרינן בנדרים לא. שהנודר מזרע אברהם מותר בהם, וילפינן לה מדכתיב כי ביצחק יקרא לך זרע, ולא כל יצחק.
ותירץ שם דהא גופא קשיא ליה למשה רבינו, למה נאמר מלכתחילה הגזירה בלשון כי גר יהיה "זרעך", ולא הוטלה הגזירה גם על יוצאי חלציו של אברהם אבינו שאינם נקראים "זרעו", דסוף סוף כיון שהם בניו, אע"פ שאינם נקראים "זרעו" ראוי שיטלו חלק בעונש.
◆ ◆ ◆
והנה יש לעיין מה הוא התירוץ לשאלת משה רבינו "מה נשתנה דור זה, היה לו להשתעבד בדורו של יצחק" וכו'. ויש לבאר דהנה רש"י בפרשת וישלח ל"ו ז' פירש שעשו הלך מארץ ישראל מפני שטר חוב של גזירת "כי גר יהיה זרעך" המוטל על זרעו של יצחק, אמר אלך לי מכאן אין לי חלק לא במתנה שנתנה לו הארץ הזאת ולא בפרעון השטר. וכן פירש רש"י בבמדבר כ' י"א, עי"ש. ומבואר דהנך תרי מילי שייכי אהדדי, פרעון השטר וירושת הארץ. והביאור, דהחטא של אברהם אבינו היה על כך שכאשר אמר לו הקב"ה שיתן לו את ארץ ישראל, שאל "במה אדע כי אירשנה", וכיון שלא קיבל את הבטחת הארץ בתמימות, העונש היה בנתינת הארץ גופא, שהוטל תנאי במתנת הארץ שלא תינתן אלא לאחר יסורים של "ועבדום וענו אותם" ורק לאחר מכן דור רביעי ישובו הנה, אבל מי שאינו בירושת הארץ אינו ביסורים אלו, שאינם עונש בפני עצמו, אלא תנאי לירושת הארץ שלא תינתן מבלעדיהם.
ומעתה יש לומר דזהו הטעם שדוקא דור זה פרע את החוב, שהרי עד עתה עדיין לא הגיע הזמן לנחול את הארץ, ורק טרם נחלת הארץ מוכרחים לפרוע השטר חוב, לכן אותו הדור שהוא קודם כניסת הארץ חייב לפרעו, וא"ש היטב.
והנה רש"י לקמן ו' ט' פירש שהדיבור למשה רבינו הנזכר בתחילת פרשת וארא, הוא תשובה לשאלת משה רבינו למה הרעותה לעם הזה, עי"ש. ולפי דרכינו יש לפרש דזהו מה שנאמר שם "והבאתי אתכם אל הארץ" וגו', והיינו דזו היא התשובה לשאלה למה הרעות לעם "הזה", שפירשוה חז"ל למה דוקא דור זה נענש ב"ועבדום וענו אותם", ולזה התירוץ משום "והבאתי אותם אל הארץ", וכיון שדור זה הוא הוא שעתיד להכנס עוד מעט לארץ, ממילא עליו מוטל מקודם לפרוע השטר, וכנ"ל.
