ביאור בדברי הראשל"צ בילקו"י ברכות

[יאיר יחזקאל]

שלום רב,
בילקו"י (ברכות סימן קעח' ס"ז) כתב גבי פירות ז' מינים, אם אכלם מעל כזית לא יברך (נ"ל כיוון דחיישינן לדעת הרמב"ם שטעונין ברכה אחרונה במקומם) ואם אכלם פחות מכזית יברך. ונראה דהוא ס"ל כהמג"א (שכתב דבפחות מכזית לא גרע מפירות), כיוון שכתב לחוש להרמב"ם רק באכילת כזית. ואין סברא לחלק בין פירות ז' מינים לאכילת פת (כפי שהרב כתב בעצמו סק"ט ד"ה 'והנה בבא"ח'). לכן ה"ה לגבי אכילת פת (עיי"ש עמ' ריד' בחילוקים למטה, חילוק ד' שכתב כן להדיא)

ואני וצ"ע. חדא, שבהערה שם (סק"ט ד"ה 'והנה'), מבואר שדעתו כדעת מרן הגר"ע, לומר סב"ל בפת אף בפחות משיעור, לחוש למאן דפליג על המג"א. ותו, שכתב בז' מינים [פחות מכזית] איכא ס"ס לסמוך עליו בכדי לברך (וכדברי מרן זצ"ל בהל"ע מ'). ולעיל מיניה, גבי אכילת ז' מינים בשיעור כזית, כתב דלא מועיל ס"ס בצירוף דעת מרן בכדי לברך. כפי שאכן חילק למעשה בהלכה ס"ז.
(ואכן בהל"ע הנ"ל הביא את הס"ס ללא חילוק בשיעור האכילה)
ואע"פ בקיצוש"ע נראה שהרב חזר בו מדבריו (ס"ד וס"י) תורה היא וללמוד אנחנו צריכים ולכן: א) אני בעניותי מבקש לדעת מדוע כתב הרב לא לסמוך על ס"ס בצירוף דעת מרן, אחרי שכלל בידינו שיש לסמוך (או אפילו לברך לכתחילה) כשיש ס"ס בכה"ג (בעין יצחק אמנם מבואר שכשיש רוב ככל ראשונים יחד עם ס"ס בצירוף מרן אז יש לברך לכתחילה, וגם על זה רציתי לשאול האם בדווקא בעינן רוב ראשונים).
ב) מה היתה הסברא לבו ולחלק בס"ס הנ"ל בין אכילת פירות ז' מינים בשיעור פחות מכזית או כזית, כפי שנראה שחילק.
ג) הרי כתב בעמ' ריד' בהערה למטה לברך על פת, אם אכל פחות מכזית ועקר מקומו. ומדוע נשמע לקמן מיניה דאמרינן סב"ל

תודה רבה מראש