בדר"כ יש בזה חסד גדול שעוזרות להורים לצום יותר בקלות
הרבה חסדים יש לתקן נעלים לספר את הראש ועוד, אלא מה שכאן איירי בצורך תשעה באב (ראה בהלכה ו המצ"ב) הם יכולים לעשות חסד עם ההורים שלהם.
מצ"ב כמה תשובות [ומהם יש עדויות מהגר"ח קניבסקי (עדויות סותרות) והגר"נ קרליץ (שלענ"ד משמע שם שדעתו שאסור אם לא בהבלעה) והגר"ש בן שמעון (שהתיר). ולהבדיל ותשובה של הגר"ח רבי שליט"א (שהתיר).
א) אלו שכתבו משום מצוה מצ"ב שמשום מצוה בשבת ויו"ט מותר לעשות אבל אין בזה סימן ברכה ובחול המועד אפילו לצרכי רבים אסור לעשות. אמנם מעשה הדיוט הרב מתיר וצ"ע בת"ב דאיכא היסח הדעת אם דומה לחול המועד בזה. (וכמו שיש הפרש בינהם כדלקמן).
ב) ויש שטענו שלא אסרו אלא מלאכה. מצ"ב שזה בחול המועד. וכן מרן הגרע"י התיר שמר-טף בחול המועד (עמ' קפד. משום ששמירת הגוף כאוכל נפש. ומשום דהוי מצוה ומשום שאין בזה טורח ומשום שאין זה מלאכה. וע"ע במקורות שמובאים שם). ובת"ב גם משא ומתן אסור ולאו דוקא מלאכה. ועיין במצ"ב בשם הרשב"א. ע"ש. וע"ע במש"ב (סי' תקמב ס"ק) גבי חול המועד שכתב, וכן כמה דברים שאסרו משום טרחא אף שאינה מלאכה ממש. ודו"ק.
ג) ויש כאלה שרצו לחלק שסימן ברכה זה רק משום שלא מרגיש את התענית ולא משום הסיח הדעת ושזה ב' טעמים שונים ושכאן כן מרגיש את התענית. (לכא' אין זה מוכרח. וגם אם נלך לפי שיטתו מ"מ עדיין קיים איסור היסח הדעת והוא לא נעלם).
ד) וגם מה שכתבתי להתיר לפועל עני קשה שהרי, כל ההיתר הוא בשביל הוצאות החג, ולכא' משום שהוצאות החג מרובות. וכאן מה הוצאות ת"ב איכא. אמנם כבר הביא כן להלכה מרן הגרע"י (עמ' שכו) בשם הרשב"א.
ה) ומהגר"ש בקובץ תשובות ח"א סי' ל מבואר שאין זה צרכי רבים אלא יחידים רבים וכמו במקח וממכר שלכאורה אינו נחשב צרכי רבים. ע"ש. אולם בבאר משה (ח"ז סי' יד) כתב ע"פ ריב"ש (סי' שצ) דהוי דבר תדיר ולכן נחשב צרכי רבים.
וע"ע בקובץ תשובות שם בשם המאירי שלא התירו צרכי רבים אלא למניעת מכשול או הפסד ולא לצורך תועלת (דהיינו שיוכלו לצום-תועלת. שלא יכעסו על ילדיהם מניעת מכשול).
ו) מ"מ הרבה נוהגים להקל ואפשר שהוא משום צרכי מצוה במעשה הדיוט ולצורך תשעה באב ולמנוע ריב ומחלוקת של האם על הבנים, אולם יש לעשות את זה "גן או מעון תשעה באב" (ראה במצ"ב שו"ת אברהם יגל בשם הגר"ח רבי). ולכתחילה בצינעה. ועדיף בהבלעה מערב תשעה באב.
וה' יאיר ענינו בתורתו אמכי"ר.


תשובת הרשב"א שמשם מקורו של מרן


ולכא' יש לחלק בין חול המועד לת"ב כדלעיל. וכמבואר בשו"ת הרשב"א הנ"ל.