בירור בדברי האוה"ח הקדוש

[אבי רביבו]

כתב האור החיים הקדוש (ג ז):

עוד ירצה באומרו ראה ראיתי; ב' ראיות: אחת, שנשלמו בירורי ניצוצי הקדושה ואין להם עוד הנאה בגלות, וכאומרם ז"ל (ברכות ט' ב פסחים קי"ט ב) בפסוק ״וינצלו את מצרים״ - עשאוה כמצודה שאין בה דגן וכמצולה שאין בה דגים, ועוד ראיתי שעכבתם שם תריע להם להטמינם בקליפה בטומאה כמו שכתבתי

ומשמע מדבריו שכשדבר עם משה כבר נשלמו בירורי ניצוצי הקדושה.
אך לפ"ז יש לעיין אם זה סותר לדבריו בהמשך (פס' ח):

ובזה נחה דעתי בחקירה אחת למה האריך ה' י"ב חודש במכות המצרים, ורז"ל (שמו"ר פ"ט) מהם אמרו שהמכה היתה משמשת ג' שבועות וההתראה שבוע אחת ומהם אמרו להפך, ולמה יאחר ה' הגאולה והיה לו להביא המכות זו אחר זו ויגאלם מיד ותספיק ההתראה ביום אחד או בשעה אחת כדין התראת ישראל שאין צריך בה זמן ומכל שכן אומות העולם שאינן צריכין התראה. גם למה לא הספיק התראה אחת על כל המכות, אלא לצד שעדיין לא הגיע הזמן היה ה' מלביש הזמן ההוא להשביעם מרורות ביני ביני עד שהגיע הזמן. וגאלם מיד בלא שום עיכוב. וא"ת ומה בכך אם היה ה' גואל אותם קודם זמן זה. עוד למה ה' הוציאם בזבולא בתרייתא בזמן שאם היו מתעכבים קצת היו נלכדים עד שהוצרך למהר ולא יכלו להתמהמה והיה לו להוציאם בזמן מורווח.

הנה למה שקדם לנו כי עיקר הגלות הוא לברר הניצוצות שנטמעו בנ' שערי טומאה וכמו שציינתי דבר זה כמה פעמים בזה ינוח דעת בב' השאלות כי אם היה מוציאם קודם זה היו מפסידים בירור החלק ההוא, ותדע שעם ה' השיגו בבחינת כללותם הכלול במשה שנתיחס בשם עמו השגת מ"ט שערי בינה, וטעם שלא השיג שער החמישים הוא לצד שאין המושג אלא בהשתדלות המשיג ולצד שישראל לא נכנסו בנ' שערי טומאה לברר אותו לא השיגו בחינת הקודש שכנגדו, והובטחנו כי לעתיד לבוא ישפיע בנו אל עליון תורת חיים שבשער החמשים והשגתו הוא באמצעות הגליות ובפרט גלות האחרון אנו משיגים הדבר. וטעם שנסתכנו ישראל במצרים בבירור שער הנ', לצד שלא היו בני תורה מה שאין כן דורות האחרונים באמצעות תורתם ישיגו ליכנס לשער הנ' ולהוציא בולעו מפיו, ואז ספו תמו בחינת הטומאה. ומעתה כל שהיה ה' מוציא ישראל קודם זמן כל שהוא היו ממעטים הבירור והיו מתמעטים במושג ולזה הוציאם בנקודה האחרונה של מ"ט וקודם שיכנסו לשער הנ', והוא אומרם ז"ל וגאלם מיד. (פסחים פ"י מ"ה לגי' הרמב"ם):

ומשמע מדבריו כאן שבירור ניצוצי הקדושה נגמרו רק רגע לפני שיצאו ממצרים.

 

[רחמים]

אפשר ליישב: "ראה ראיתי" שאין צורך יותר בגלות ארוכה כי לא נשאר ניצוצות קדושה אלא מעט,
היינו שצריך כעת להתחיל את תהליך הגאולה - מכות וכו', ובדיוק כאשר יסתיים התהליך ויצאו יסתיימו הניצוצות לגמרי.

 

[אבי רביבו]

אפשר ליישב: "ראה ראיתי" שאין צורך יותר בגלות ארוכה כי לא נשאר ניצוצות קדושה אלא מעט

"שנשלמו בירורי ניצוצי הקדושה ואין להם עוד הנאה בגלות"

דחוק מאוד בלשון האוה"ח הקדוש.

 

[רחמים]

דחוק מאוד בלשון האוה"ח הקדוש.

מסכים שהמילה "נשלמו" לא הכי מתאימה, אבל זה מוכרח לפרש שהכוונה "כמעט נשלמו" שהרי האור החיים ממשיך: "וכאומרם ז"ל בפסוק ״וינצלו את מצרים״ - עשאוה כמצודה שאין בה דגן וכמצולה שאין בה דגים" והרי וינצלו את מצרים נאמר ביציאה ולא בעת של ראה ראיתי.
וזה מוכרח ככה, כי אם נגמרו הניצוצות ממש באותו רגע של ראו ראיתי - הקב"ה היה צריך לגאול אותם מיידית,
אלא הכוונה שהניצוצות עומדים להגמר ולכן מוכרחים מיד להתחיל בתהליך הגאולה, כי הגאולה לוקחת זמן, ובדיוק יגמרו הניצוצות ביציאה.