וכעת מצאתי באתר דורש ציון תשובה בזה וזה בעצם התמצות שכתבתי לעיל משמו ומספרו ולכבודו העתקתי.
שאלה - 193893
לכת"ר
הלילה עליתי להיות חזן בערבית, התחלתי "ברכי נפשי", פתאום כולם השתיקו אותי ואמרו שהם נוהגים ע"פ הבא"ח שלא לומר. לי אין אלא דברי הרב שליט"א.
אם אפשר מעט מקורות?
תשובה
מספרים בדותות ושקרים, וכבר אמרו ז"ל במסכת פסחים קי"ב, א. אמר רבי עקיבא לרבי שמעון בר יוחאי "אם ביקשת ליחנק היתלה באילן גדול".
כך ראינו בעיננו גדולי חכמי הקבלה בירושלים שהיו נוהגים לאמרו בכל ליל ראש חודש קודם תפילת ערבית. ומור אבי ז"ל נזהר היה מאוד באמירתו, וגם בלילות כשהתפללנו ערבית לאחר צאת הכוכבים. ואמר לי הטעם כי אמירתו הוא בגדר תפילה ולא בגדר מקרא או לימוד בלילה שהמקובלים היו נמנעים לאומרם מכח אזהרת רבנו האר"י ז"ל. .
והרואה יראה כי מצינו במקומות רבים שתיקנו לנו קריאת מקרא בלילה בדרך תפלה ושבח, כפי שתראה בתפילת ערבית לומר פסוקי השם צבאות וגומר, והוא רחום ועוד, וכן שיר למעלת בערבית וכנזכר בסידור תפלה למשה להגאון המקובל האלהי רבנו משה קורדבירו ז"ל, וכן אמירת קריאת שמע שעל המיטה וכמה וכמה פסוקים ומזמורים לאחריה, וכן נוהגים לומר קודם סעודה מזמור לדוד השם רועי לא אחסר, וקודם ברכת המזון למנצח בנגינות, ועוד פסוקים כנזכר במפורש בדברי רבנו האר"י ז"ל, ומזמורים קודם ואחרי ברכת הלבנה, ואמירת למנצח בנגינות בכל לילה לאחר ספירת העומר ועוד.
וכן פסוקי ויתן לך במוצאי שבת קודש להצלחה ולשמירה וכמפורש בדברי רבנו האר"י ז"ל בשער הכוונות [ ד"ס ע"ב], "אותם הפסוקים של ויתן לך האלהים מטל השמים כו', הכתובים במחזורים במוצאי שבת בסדר ההבדלה היה נוהג מורי ז"ל לאומרם בכל מוצאי שבת בעת שמבדיל על הכוס בביתו, והנה נזכר בזוהר בהקדמת דפ' בראשית [ד' י"ד ע"ב] ענין זה ועיין שם". והגם שהיה מקפיד בצאת השבת שלא לומר עם הציבור את המזמורים שנהגו לומר קודם תפילת ערבית במוצאי שבת, וכנזכר [שם ד"ס ע"א] "ליל מוצאי שבת כבר ביארתי כי מה שנהגו לומר בכל מוצ"ש סדר האלפא ביתא קודם תפלת ערבית לא היה מורי ז"ל נוהג לאומרה, ולא כל אותם השירים והמעלות כו' והמזמורים כלל ועיקר וכמו שכתבנו בסדר נוסח תפלת שחרית לעיל".
ובתפילת הדרך פסוקים שונים לצורך שמירה, ואמירת תיקון חצות בלילה, הן תיקון רחל ותיקון לאה, וכאלה רבות, ולא חששו משום קריאת מקרא בלילה, והיינו על כרחך לומר, שכל שהוא דרך תפלה ובקשת רחמים אין בכך חשש. ובכל אלו שזכרנו ועוד, לא מצינו שום פוסק או מקובל שהעיר על כך שלא לאמרם בלילה, והיינו שאין בזה כל חשש כלל.
ובספר חמדת ימים [חלק , די"ז ע"א] כתב "ובהתקדש עליו היום יזדרז להקדים לבא לבית הכנסת להתפלל תפילת ערבית עם הציבור בזמנה לכבוד הדר ראש החדש, וברוב עם הדרת מלך מלכו של עולם. ויתן בקולו קול עוז יצלח דברו במזמור "ברכי נפשי את השם, ה' אלהי גדלת מאוד" וכו' (הערת הרב המגיה הספר, א'ה לפי דברי הרב ז"ל שהעילוי בר"ח היא לנפש דוד, וע"כ יש נפש יתירה בר"ח ולא רוח יתירה. לפ"ז יש טוב טעם לומר "ברכי נפש"י") המספר בשבח היוצר ברוך הוא. "עשה ירח למועדים" לשלול סברת החוזים בכוכבים האומרים שמילואה ומיעוטה הוא לעשות רושם בבני אדם. וחושבים שיש כח בלבנה לפעול טוב כשהיא מתמלאה והולך, וכן להפך לפעול רע כשהיא מתמעטת. ועל כן חושבין אותה לאלהות, שעל כן אמר הקב"ה הביאו עלי כפרה שמיעטתי את הירח".
"ואולם לפי דברי מדרש הנעלם פרשת לך לך מצינו עוד טעם למנהג זה לומר ברכי נפשי אור ר"ח ויומו ז"ל מקימי מעפר דל וכו' להושיבי עם נדיבים וכסא כבוד ינחילם מהו וכסא כבוד ינחילם זה יעקב אבינו דעביד ליה כרסייא יקר בלחודוי לקבלא אולפן נשמתא דצדיקייא וקב"ה אזיל עמיה בכל ריש ירחא וירחא. וכד חמי נשמתא יקר אספקלריא שכינתא דמאריה מברכת וסגדת לקמיה הה"ד ברכי נפשי את ה'. אמר רבי עקיבא כל פרשתא דתשבחתא דא נשמתא אמרה לקמיה דקוב"ה אמר רבי עקיבא קאים עלוי ונשמתא פתחת ואמרת ה' אלהי גדלת מאד וכו' עד סיומא דקאמר יתמו חטאים. ועוד אמר ר' עקיבא ולא דא בלחודוי אלא משבחת ליה על גופא דאשתארת בעלמא דין ואומרת ברכי נפשי את ה' וכל קרבי את שם קדשו ע"כ. ולפיכך טוב להודות מזמור הזה בהתקדש יום החדש להורות על עילוי הנשמות למעלה בר"ח. וכן מבואר בזוהר פרשת ויחי רכ"ד ע"ב העילוי רב שיש לנשמות הצדיקים בגן עדן מדי חדש בחדשו".
ועיין בשו"ת יביע אומר [חלק ו אורח חיים סימן ל, אות ו] שהביא דברי שו"ת מי יהודה [סימן כ"ב] שכתב "נראה שמותר לומר תהלים דרך תפלה ותחנונים בעת צרה לצורך רבים, ואין זה ענין ללימוד מקרא, והרי אנו אומרים כמה מזמורים בק"ש שעל המטה, [וכן הוא בגמרא שבועות ט"ז, ב], וכן שמעתי בכמה קהלות שאומרים לפני מעריב אשרי תמימי דרך וכו' בעת צרה, ולכן לפי עניות דעתי שאין כאן בית מיחוש". וכן הביא להלכה דברי הרב שו"ת ויחי יעקב [חלק אורח חיים סימן ט], שכל שקורא מזמורי תהלים בלילה דרך תפלה, אין בזה שום חשש, וכן מה שקוראים ויתן לך במוצאי שבת קודש לסימן טוב, ע"ש. וכו כתב להקל הגאון מבוטשאטש באשל אברהם [סימן רל"ח]. עיין שם". ועיין חזון עובדיה [חנוכה, עמוד רנ"ח].
וכן הוא מנהג ירושלים ושאר מדינות המזרח לומר קודם תפלת ערבית ברכי נפשי, וכן היה המנהג בירושלים העתיקה כנזכר בקובץ מחנים [עניני ראש חודש תשכ"ד].
וסיפר לי מורנו הגאון רבנו יהודה צדקה ז"ל ראש הישיבה זיע"א, כי הגאון המקובל רבנו בן ציון חזן ז"ל מייסד הישיבה פורת יוסף, אשר היה דבק בגאון עוזנו מרן הבן איש חי ז"ל, והוא אשר ערך לדפוס את כל ספרי רבנו הגאון הבן איש חי ז"ל, והיה יד ימינו בכל עניניו. היה אומר לו שבכל ערב ראש חודש לא היה מתחיל לומר "ברכי נפשי" עד שהיה מחלק לכל רבני ולומדי הישיבה פורת יוסף את המילגה החודשית שלהם, כי אמר איך אשא עיני אל השמיים ואומר ברכי נפשי, ולא שילמתי את המשכורות לכל לומדי הישיבה. וכן נהג אחריו הגאון רבי יהודה צדקה ז"ל כשבשנת תשכ"ח לקח על עצמו את עול המימון של המשכורות והמילגות לכל רבני הישיבה ואברכי הכולל, היה ממתין עד שכל הרבנים והאברכים קיבלו את משכורתם, וכשהיה מוודא שקיבלו כולם את חלקם, רק אז התחיל בתפילת ערבית ואמירת ברכי נפשי בהתלהבות מרובה קודם תפילת ערבית לעיני כל החכמים בישיבה. גם שם היה המקובל החריף חכם ששון מזרחי ז"ל מחבר ספר באתי לגני, והיה מצטרף עם כולם לאמירת המזמור. וכשסיפרתי הדברים לאדוני אבי ז"ל התרגש מאוד ושיבח את הדבר במילים נרגשות. וכולם לא הזכירו כלל מענין קריאת מקרא בלילה, והיו עושים מעשה וקוראים המזמור. גם עטרת ראשינו רבנו בן ציון אבא שאול ז"ל אשר ידיו רב לו בקבלה והיה מנאמני בית רבנו האר"י ז"ל ורבנו הרש"ש זיע"א, היה מתפלל עמנו מדי יום בישיבה הקדושה פורת יוסף, תפלות מנחה וגם ערבית בלילה, ובליל ראש חודש היה אומר את המזמור. ועיין בזה בשו"ת מבשרת ציון [חלק ב, סימן ע].
ולשקר אין רגלים.
