בעלון בית מרן פרשת בהעלותך תשפ"א נכתב:
אולם, בשו"ע דפו"ר (שנת שכ"ה) בסי' מ"ב ס"א כתוב:
ואע"פ שבדפוסים שלנו כתוב: "ואפילו ליקח רצועה מהם וליתן בשל יד אסור".
וכאן לא שייך לומר שהכוונה ל"אסר" כפשוטו, כיון שלא דיבר על מישהו מסויים, אלא פתח את הסעיף במילה "אסור".
וא"כ לכאו' אין ראיה מכך שהשו"ע כותב "אסר" במקום "אסור" כיון שנראה שהכוונה היא ל"אסור".
[אמנם לא על הגהה זו עיקר הדין עומד, אלא זה רק הובא כראיה, ועכ"פ נראה שאין כ"כ הכרח בראיה זו].
אולם, בשו"ע דפו"ר (שנת שכ"ה) בסי' מ"ב ס"א כתוב:
ואע"פ שבדפוסים שלנו כתוב: "ואפילו ליקח רצועה מהם וליתן בשל יד אסור".
וכאן לא שייך לומר שהכוונה ל"אסר" כפשוטו, כיון שלא דיבר על מישהו מסויים, אלא פתח את הסעיף במילה "אסור".
וא"כ לכאו' אין ראיה מכך שהשו"ע כותב "אסר" במקום "אסור" כיון שנראה שהכוונה היא ל"אסור".
[אמנם לא על הגהה זו עיקר הדין עומד, אלא זה רק הובא כראיה, ועכ"פ נראה שאין כ"כ הכרח בראיה זו].