הליכות עולם ח"ח עמ' רעג הלכה כב:
בית שאין לו אלא מזוזה אחת, ומהצד השני עובר הכותל להלאה מן הפתח, אם המזוזה של הפתח היא מצד ימין, יקבע שם מזוזה "בלי ברכה", הואיל ואין שם שתי מזוזות. ע"כ.
ולקוצר עניות דעתי לא זכיתי להבין דברי קדשו, דהנה יעויין בב"י וז"ל:
בית יוסף יורה דעה סימן רפז:
פתח שאין בו אלא מזוזה אחת כגון שמצד האחד עובר הכותל להלאה מהפתח וכו'. בפרק הקומץ (לד.) אמר אמימר האי פתחא דאקדנא חייב במזוזה אמר ליה רב אשי לאמימר והא לית ליה פצימין אמר ליה עדי פצימי רב פפא איקלע לבי מר שמואל חזא ההוא פתחא דלא הוה ליה אלא פצימא משמאלא ועבידא ליה מזוזה אמר ליה כמאן כרבי מאיר אימור דאמר רבי מאיר מימין משמאל מי אמר דתניא ביתך ביאתך מן הימין מאי רבי מאיר דתניא בית שאין לו אלא פצים אחד רבי מאיר מחייב במזוזה וחכמים פוטרים. ופירש הרא"ש (שם סי' יד) פיתחא דאקדנא. כגון שהפתח ממלא כל מזרח ומגיע מצפון לדרום: והא לית ליה פצימין. אלא כותלי הבית של צפון ודרום: עדי פצימין. באמת שנמשכים עד שם מכל מקום פצימים הם: חזא דליכא אלא חד פצימא משמאלא ועבד ליה מזוזה. והיה כותל הבית לצד ימין הפתח עובר לה מן הפתח נמצא שלא היה לו פצים אלא משמאל וקבע בפצים המזוזה שבשמאל. וכתב עוד (שם) ונראה דהלכה כרבי מאיר דרבי ישמעאל ורבי עקיבא (מנחות שם) קיימי כוותיה וכן משמע מדאמר אימור דאמר רבי מאיר מימין משמאל מי אמר משמע דאי הוה פצים מימינא הוה ניחא דעבד כרבי מאיר. והרי"ף כתב כל סוגיא זו (הל' מזוזה ו.) ולא הכריע הלכה כדברי מי אבל הרמב"ם פסק הלכה כחכמים שכתב (שם ה"א) שאין הבית חייב במזוזה עד שיהיו לו שתי מזוזות והשמיט ההיא דפתחא דאקדנא ואפשר דטעמא משום דממילא משמע שראשי הכותלים הם חשובים מזוזות:
ובשו"ע פסק כדברי הרמב"ם:
שולחן ערוך יורה דעה הלכות מזוזה סימן רפז
אין הפתח חייב במזוזה א אלא אם כן יש לו שתי מזוזות ומשקוף.
ולדעת השו"ע חזינן להדיא דפסק כרמב"ם דבעינן שתי מזוזות.
וא"כ מדוע פסק מרן זצוק"ל דיניח בלא ברכה.
ואין לומר דלחומרא פסק, דבהרה מקרים אחרים הביא בהליכות עולם שנח' הראשונים, ובכ"ז שהשו"ע הכריע שפטור, אף מרן זצוק"ל פסק שפטור.
(ובשאלתו על הבא"ח בהערה, הו"ל להקות טפי, שלדעת שו"ע בכלל פטור מברכה, וכיצד פסק הבא"ח שיברך)
בית שאין לו אלא מזוזה אחת, ומהצד השני עובר הכותל להלאה מן הפתח, אם המזוזה של הפתח היא מצד ימין, יקבע שם מזוזה "בלי ברכה", הואיל ואין שם שתי מזוזות. ע"כ.
ולקוצר עניות דעתי לא זכיתי להבין דברי קדשו, דהנה יעויין בב"י וז"ל:
בית יוסף יורה דעה סימן רפז:
פתח שאין בו אלא מזוזה אחת כגון שמצד האחד עובר הכותל להלאה מהפתח וכו'. בפרק הקומץ (לד.) אמר אמימר האי פתחא דאקדנא חייב במזוזה אמר ליה רב אשי לאמימר והא לית ליה פצימין אמר ליה עדי פצימי רב פפא איקלע לבי מר שמואל חזא ההוא פתחא דלא הוה ליה אלא פצימא משמאלא ועבידא ליה מזוזה אמר ליה כמאן כרבי מאיר אימור דאמר רבי מאיר מימין משמאל מי אמר דתניא ביתך ביאתך מן הימין מאי רבי מאיר דתניא בית שאין לו אלא פצים אחד רבי מאיר מחייב במזוזה וחכמים פוטרים. ופירש הרא"ש (שם סי' יד) פיתחא דאקדנא. כגון שהפתח ממלא כל מזרח ומגיע מצפון לדרום: והא לית ליה פצימין. אלא כותלי הבית של צפון ודרום: עדי פצימין. באמת שנמשכים עד שם מכל מקום פצימים הם: חזא דליכא אלא חד פצימא משמאלא ועבד ליה מזוזה. והיה כותל הבית לצד ימין הפתח עובר לה מן הפתח נמצא שלא היה לו פצים אלא משמאל וקבע בפצים המזוזה שבשמאל. וכתב עוד (שם) ונראה דהלכה כרבי מאיר דרבי ישמעאל ורבי עקיבא (מנחות שם) קיימי כוותיה וכן משמע מדאמר אימור דאמר רבי מאיר מימין משמאל מי אמר משמע דאי הוה פצים מימינא הוה ניחא דעבד כרבי מאיר. והרי"ף כתב כל סוגיא זו (הל' מזוזה ו.) ולא הכריע הלכה כדברי מי אבל הרמב"ם פסק הלכה כחכמים שכתב (שם ה"א) שאין הבית חייב במזוזה עד שיהיו לו שתי מזוזות והשמיט ההיא דפתחא דאקדנא ואפשר דטעמא משום דממילא משמע שראשי הכותלים הם חשובים מזוזות:
ובשו"ע פסק כדברי הרמב"ם:
שולחן ערוך יורה דעה הלכות מזוזה סימן רפז
אין הפתח חייב במזוזה א אלא אם כן יש לו שתי מזוזות ומשקוף.
ולדעת השו"ע חזינן להדיא דפסק כרמב"ם דבעינן שתי מזוזות.
וא"כ מדוע פסק מרן זצוק"ל דיניח בלא ברכה.
ואין לומר דלחומרא פסק, דבהרה מקרים אחרים הביא בהליכות עולם שנח' הראשונים, ובכ"ז שהשו"ע הכריע שפטור, אף מרן זצוק"ל פסק שפטור.
(ובשאלתו על הבא"ח בהערה, הו"ל להקות טפי, שלדעת שו"ע בכלל פטור מברכה, וכיצד פסק הבא"ח שיברך)
