בלאו דלא ימיר

[אד יעלה]

בפסוק כתוב לא יחליפנו ולא ימיר אותו
ובגמרא בתמורה אם המיר מומר ולוקה את הארבעים
בתמורה ג. כל ל''ת שבתורה עשה בו מעשה לוקים חוץ מממיר ומקלל את חבירו בשם ואיכא מ''ד שם שלא תשנה ממיר כיון שע''י דיבורו נעשה מעשה שהבהמה השנייה נעשה קדושה ואע''פ שהוא עשה זאת בדיבור, ושמעתי להקשות הלא האיסור זה שרוצה להמיר את הקדושה מהבהמה הראשונה ולא שחל קדושה על השני וא''כ מה החומר שקרה מעשה קדושה בבהמה השנייה.

 

[פשוט]

וביותר קשה, שהרי הממיר בהמת שותפין או ציבור, אין תמורתו קודש, ואפ"ה לוקה. ולמה? ה"ז לאו שאין בו מעשה.
חיילך לאורייתא

 

[אד יעלה]

שמעתי ליישב שבאמת כל הסיבה שהקרבן השני חל הוא בגלל ההמרה ובאמת היא חלה אלא שיש גזירת הכתוב שהראשון יישאר עם קדושתו ולפי''ז מיושב מדוע זה נחשב מעשה