• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

בעיא בגדר גרמא בשבת

יואח

Member
חוו דעתכם בעלי תריסין
הרב זיע"א בחזו"ע חלק ד' כתב בביאורים להלכה שמותר לחמם לח על הפלטה בשבת על ידי שעון שבת, שההיתר נובע מצד ספק ספיקא:
ספק
שמא גרמא בשבת מותר (ואינו אפילו איסור דרבנן), וגם אם נאמר שאסור, ספק הלכה כהרמב"ם וסיעתו שאין בישול אחר בישול בלח.
המעיין שם היטב יראה נכוחה שהרב נוטה לצד שגרמא בשבת מותר בשופי, וכתב שכך רוב הפוסקים, אך עכ"פ מידי ספק לא יצא,
א"כ יוצא לכאורה: שגדר גרמא בשבת הוא: ספק איסור דרבנן. ע"כ באנו חשבון.
ואם כן הבן שואל: האם לפי"ז גרמא בדרבנן, יהיה מותר מעיקר הדין משום ספק דרבנן לקולא? (וכל מה שאוסרים גרמא בדרבנן זה רק משום "פריצותא דשבת", שעכ"פ נראה בשאר פסקי הרב שמחמיר בסתם גרמא בדרבנן)
או שמא, אנו מתייחסים לגרמא בתור איסור דרבנן רגיל, ורק בצירוף עם היתר אחר אנו מתייחסים לגרמא בתור ספק איסור דרבנן כעיקר הגדר שלו.
וממילא גרמא בדרבנן תהיה שבות דשבות רגיל. (אם לא שנאמר ש"דרבנן" גופא זה סוג של קולא גם כן, וממילא נתייחס לגרמא בתור ספק. ודוק').
 
חזור
חלק עליון