מכון באר שלמה
Active member
בעלי מחברים רבים מתלבטים האם להוציא את חיבורם במכון הוצאה לאור מסודר,
או לנסות לחסוך כסף (בהמשך ארחיב על כך) ולפנות לכל בעל מקצוע בפני עצמו.
אני אפרט את השיקולים לטובת מכון הוצאה לאור (ואקווה שהעורכים וכדו' יגיבו ויכתבו שיקולים הפוכים, כך נזכה לדיון פתוח):
א. נוחות:
בהוצאה לאור מסודרת יש מנהל קשרי לקוחות שעומד לשירות בעל המחבר בכל עת, ומספק לו את כלל שירותי ההוצאה לאור כולל הדרכה ופירוט מקיף על כל שלב. כך שבעל המחבר שמוסר כתב יד/ קובץ וורד, יכול להיות רגוע בכל שלבי ההוצאה לאור עד וכולל השיווק וההפצה ברשתות הספרים. בעוד בעל המחבר יכול לשבת 'תחת גפנו ותאנתו'.
לעומת זאת, אילו בעל המחבר פונה לכל אחד משירותי ההוצאה לאור לבעל מקצוע נפרד, או צריך להתנהל מול אנשי מקצוע רבים, לסכם עם עורך, עם מעמד, עם מעצב גרפי לכריכה ושערים, עם בית דפוס, עם משווק וכו'. בכל אחד מהתחומים בעל המחבר צריך לסכם פרטים מחדש, להתרגל לצורת עבודה וכו'. ויש לו פחות רוגע נפשי.
ב. תוכנית עבודה מקיפה ומסודרת:
במכון הוצאה לאור מסודר יש עובד (מנהל המכון, מנהל עבודה או לקטור) שתפקידו להיפגש עם בעל המחבר, ולשוחח עמו על החיבור. במהלך השיחה מחדדים את הקהל יעד המדויק, ואיך מגיעים לאותו קהל יעד באופן המיטיבי ביותר. בעל המחבר מקבל תוכנית עבודה (והצעת מחיר) מסודרת, הכוללת פירוט מדויק של כלל שלבי ההוצאה לאור. במקביל העובדים במכון מודרכים על ידי אותו עובד כך שאופי החיבור כפי שסוכם עם בעל המחבר נשמר ומחודד בכל תקפו.
לעומת זאת, בפנייה לכל אחד משירותי ההוצאה לאור, בדרך כלל אין חפיפה מלאה בין העובדים, כך שבעוד לדוג' העורך עורך בשפה תורנית כבדה המעמד מעצב בסגנון אקטואלי יותר, או להיפך. או לדגו' המעמד מעצב בהתאם לקהל יעד ליטאי - תורני, ואילו המעצב של הכריכה והשערים מעצב בהתאם לקהל יעד בני עדות המזרח, או להיפך. אחד העובדים בונה אופי המותאם לנוער ואילו רעהו בונה אופי המותאם לצעירי הצאן. והצלחת החיבור בהתאם....
ג. חפיפה ותיאום:
במכון הוצאה לאור, כל עובד מכין את החומר לעובד הבא, העורך שולח קובץ מסודר לעימוד, המעמד שולח קובץ סגור לדפוס. המעצב כריכה ושערים שולח אלמנטים גרפיים למעמד, ומשוחח עם המפיק דפוס לגבי סגנון הכריכה וכדו'.
לעומת זאת, בפנייה לכל אחד משירותי ההוצאה לאור, העורך שולח קובץ שאינו מוכן לעימוד (עיכוב בעבודה ועלות של כמה מאות ש"ח), עיצוב הכריכה והשערים ועימוד הספר אינו תואם. לעיתים העיצוב של הכריכה והשערים אינו תואם לסוג הכריכה שנבחרה (עוגמת נפש מרובה, עיכוב בעבודה, ועלות שמגיעה לעיתים לכמה אלפי ש"ח...). הדפוס לא מבין את הוראות בעל המחבר (שבדר"כ לא נמסרים בשפה מקצועית, כך שהדפוס יכול לטעות, נזק וסכסוך שיכול להגיע לעשרות אלפי ש"ח !!!!).
ד. עלויות:
למכון הוצאה לאור יש עלויות הרבה יותר נמוכות, אמנם המכון מחזיק שירותי משרד וכדו'. אך כיוון שהמחזור גדול, עלות הייצור נמוכה. העורכים יותר מקצועיים יעלים ומהירים, המעמדים והמעצבים הגרפיים מצוידים בספריקטים לשיפור המהירות בעלות של עשרות אלפי ש"ח, הדפוס נותן הנחות להוצאה לאור בהדפסה של בסביבות ה 20%, זאת בנוסף לכך שהוצאה לאור גדולה רוכשת לבד נייר כריכות וכדו', כך שנחסך עוד עלויות תיווך גדולות. עלות השיווק וההפצה נחתכת לעיתים עד כדי חצי.
לעומת זאת עורך פרטי צריך פיצוי על כל השעות שבהם הוא מבוטל, ולכן הוא מוכרח לקחת יקר יותר. המעמדים והמעצבים גרפיים כנ"ל, בתוספת כך שעבודתם הרבה יותר איטית כי אין להם אפשרות להשקיע בספריקטים וכדו'. הדפוס לוקח ממחבר פרטי עוד כמה עשרות אחוזים, הן בשל המחזור הנמוך והן בשל כך שבדר"כ בעבודות של מחבר פרטי יש המון אי הבנה וטעויות הנגרמות מחוסר הבנה בתהליכי ההוצאה לאור. שום חנות לא מסכימה לקחת את הספר, והמשווקים לוקחים יקר. ועוד.....
עד כאן הצגתי את דעתי, בתוספת גילוי נאות שאני משמש בעבודתי כמנהל מכון הוצאה לאור.
אשמח לשמוע דעות נוספות ואף מנוגדות.
או לנסות לחסוך כסף (בהמשך ארחיב על כך) ולפנות לכל בעל מקצוע בפני עצמו.
אני אפרט את השיקולים לטובת מכון הוצאה לאור (ואקווה שהעורכים וכדו' יגיבו ויכתבו שיקולים הפוכים, כך נזכה לדיון פתוח):
א. נוחות:
בהוצאה לאור מסודרת יש מנהל קשרי לקוחות שעומד לשירות בעל המחבר בכל עת, ומספק לו את כלל שירותי ההוצאה לאור כולל הדרכה ופירוט מקיף על כל שלב. כך שבעל המחבר שמוסר כתב יד/ קובץ וורד, יכול להיות רגוע בכל שלבי ההוצאה לאור עד וכולל השיווק וההפצה ברשתות הספרים. בעוד בעל המחבר יכול לשבת 'תחת גפנו ותאנתו'.
לעומת זאת, אילו בעל המחבר פונה לכל אחד משירותי ההוצאה לאור לבעל מקצוע נפרד, או צריך להתנהל מול אנשי מקצוע רבים, לסכם עם עורך, עם מעמד, עם מעצב גרפי לכריכה ושערים, עם בית דפוס, עם משווק וכו'. בכל אחד מהתחומים בעל המחבר צריך לסכם פרטים מחדש, להתרגל לצורת עבודה וכו'. ויש לו פחות רוגע נפשי.
ב. תוכנית עבודה מקיפה ומסודרת:
במכון הוצאה לאור מסודר יש עובד (מנהל המכון, מנהל עבודה או לקטור) שתפקידו להיפגש עם בעל המחבר, ולשוחח עמו על החיבור. במהלך השיחה מחדדים את הקהל יעד המדויק, ואיך מגיעים לאותו קהל יעד באופן המיטיבי ביותר. בעל המחבר מקבל תוכנית עבודה (והצעת מחיר) מסודרת, הכוללת פירוט מדויק של כלל שלבי ההוצאה לאור. במקביל העובדים במכון מודרכים על ידי אותו עובד כך שאופי החיבור כפי שסוכם עם בעל המחבר נשמר ומחודד בכל תקפו.
לעומת זאת, בפנייה לכל אחד משירותי ההוצאה לאור, בדרך כלל אין חפיפה מלאה בין העובדים, כך שבעוד לדוג' העורך עורך בשפה תורנית כבדה המעמד מעצב בסגנון אקטואלי יותר, או להיפך. או לדגו' המעמד מעצב בהתאם לקהל יעד ליטאי - תורני, ואילו המעצב של הכריכה והשערים מעצב בהתאם לקהל יעד בני עדות המזרח, או להיפך. אחד העובדים בונה אופי המותאם לנוער ואילו רעהו בונה אופי המותאם לצעירי הצאן. והצלחת החיבור בהתאם....
ג. חפיפה ותיאום:
במכון הוצאה לאור, כל עובד מכין את החומר לעובד הבא, העורך שולח קובץ מסודר לעימוד, המעמד שולח קובץ סגור לדפוס. המעצב כריכה ושערים שולח אלמנטים גרפיים למעמד, ומשוחח עם המפיק דפוס לגבי סגנון הכריכה וכדו'.
לעומת זאת, בפנייה לכל אחד משירותי ההוצאה לאור, העורך שולח קובץ שאינו מוכן לעימוד (עיכוב בעבודה ועלות של כמה מאות ש"ח), עיצוב הכריכה והשערים ועימוד הספר אינו תואם. לעיתים העיצוב של הכריכה והשערים אינו תואם לסוג הכריכה שנבחרה (עוגמת נפש מרובה, עיכוב בעבודה, ועלות שמגיעה לעיתים לכמה אלפי ש"ח...). הדפוס לא מבין את הוראות בעל המחבר (שבדר"כ לא נמסרים בשפה מקצועית, כך שהדפוס יכול לטעות, נזק וסכסוך שיכול להגיע לעשרות אלפי ש"ח !!!!).
ד. עלויות:
למכון הוצאה לאור יש עלויות הרבה יותר נמוכות, אמנם המכון מחזיק שירותי משרד וכדו'. אך כיוון שהמחזור גדול, עלות הייצור נמוכה. העורכים יותר מקצועיים יעלים ומהירים, המעמדים והמעצבים הגרפיים מצוידים בספריקטים לשיפור המהירות בעלות של עשרות אלפי ש"ח, הדפוס נותן הנחות להוצאה לאור בהדפסה של בסביבות ה 20%, זאת בנוסף לכך שהוצאה לאור גדולה רוכשת לבד נייר כריכות וכדו', כך שנחסך עוד עלויות תיווך גדולות. עלות השיווק וההפצה נחתכת לעיתים עד כדי חצי.
לעומת זאת עורך פרטי צריך פיצוי על כל השעות שבהם הוא מבוטל, ולכן הוא מוכרח לקחת יקר יותר. המעמדים והמעצבים גרפיים כנ"ל, בתוספת כך שעבודתם הרבה יותר איטית כי אין להם אפשרות להשקיע בספריקטים וכדו'. הדפוס לוקח ממחבר פרטי עוד כמה עשרות אחוזים, הן בשל המחזור הנמוך והן בשל כך שבדר"כ בעבודות של מחבר פרטי יש המון אי הבנה וטעויות הנגרמות מחוסר הבנה בתהליכי ההוצאה לאור. שום חנות לא מסכימה לקחת את הספר, והמשווקים לוקחים יקר. ועוד.....
עד כאן הצגתי את דעתי, בתוספת גילוי נאות שאני משמש בעבודתי כמנהל מכון הוצאה לאור.
אשמח לשמוע דעות נוספות ואף מנוגדות.