• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

בעניין האיסורים שיש בבעלי חיים טמאים

גרינפלד

Well-known member
חידושי הגאון רבי דוב לנדו שליט"א מכות סימן לג
בגמ' דריסק ט' נמלים וכו' מבואר דאיסור נבילה איכא בנמלה. ולכ' מתבאר מזה דכל בע"ח שאסור באכילה יש עליו במותו איסור נבילה, ולפי"ז דג טמא נמי מלבד האיסורים שבו יש בו גם איסור נבילה דמ"ש משרץ.
ויש בזה נפ"מ לענין פיקו"נ דקיי"ל הקל הקל תחילה. והנה בס' מלבושי יו"ט ח"ב קונטרס קל וחומר סי' ה' דן במי שיש לפניו דג טמא ובשר חזיר והוא פיקו"נ מי הוא הקל שבהם ובהמשך הדברים שם כתב דחזיר חמור מדג טמא דאית ביה איסור נבילה, ויעו"ש מה שכתב בזה. ולהאמור בדג טמא אית ביה נמי איסור נבילה.
והנה הדבר מתבאר בתוס' שנץ כאן דיש בדג טמא איסור נבילה ויעו"ש מה שהקשה מכח זה [ויש לדון בענין שם ואכ"מ].



וכמדומה שבמנחת דבר כתב הגרד"ל שיתכן שיש מספר גדול יותר של לאוין בדג טמא מאשר בחזיר, וממילא להנ"ל עדיף שיאכל את החזיר.

ולכאורה יש פה חידוש גדול בתוס' שאנץ כי בדגים טהורים הרי אין שחיטה, ומנין שבטמאים יהיו נבילה.
ונראה מדברי הגרד"ל שמבין זאת בפשטות, וכנראה שמכיון שהתורה לא התירה זאת - הוא כשאר בעלי חיים,
ולשיטות שבדג - האסיפה מתירה אלא שאפשר לאסוף גם מתים, אם כן יל"ד שבטמאים אין אסיפה כמו שבבהמה טמאה אין שחיטה.​
 
ראוי לציין את שיטת האבן עזרא שגם בשרץ העוף יש טומאת נבלה וחלק עליו האוה"ח [פר' שמיני] בתוקף וכתב עליו בחריפות וז"ל:

ואני אומר שיותר היה לו שלא לומר דבר שאינו נשמע ולא יחלוק על מקבלי תורה, כי מי ישמע לדבריו כאן ואפילו ללומדם והם הפך קבלת תורת משה, ומה גם בפשט הכתוב שאפילו בי רב זוטר כן יבין בתחילת ההשכל, וממי נעדר את אשר ראו עיניו ויותר מהמה, ומה כחו לחלוק עמהן גם בלא הכרח ואפילו אם יהיה המנגדו כיוצא בו ומכל שכן גדולים ממנו וכל שכן וקל וחומר אשר קטנם עבה ממתניו, וצא ולמד מה שאמרו האמוראים על גדולים שקדמום (שבת קיב ב) אם הראשונים וכו'. וללמד על הרב ז"ל זכות אולי שפירוש זה לא כתבו אלא לסיבה ידועה לו, ונהג מנהג ע' זקנים (מגילה ט א) ששינו בכמה מקומות, וגם לזה ה' יכפר בעדו:

ואני חושב שפעם חיפשנו מה פשר דברי האוה"ח שפירוש זה לא כתבו אלא לסיבה ידועה לו, איזה סיבה יכולה להיות לאבן עזרא לחלוק בדין זה על חכמי ישראל, ולא זכור לי שבאנו אל הישוב.

ואגב גם בשבוע הבא פר' תזריע חולק האוה"ח בתקיפות על האבן עזרא וכותב עליו ובמחילה מכבודו אם באנו לחלוק על רז"ל ולפרש מלות התורה בלשון ישמעאל היינו עושים תורת שקר, וכי כעורה זו שפירשו רז"ל בלשון הזה"ב, ובפירושים כאלו נתן הרב יד לחכמי הדורות לזלזל בכבודו, וכלן כמין פירוש זה ישתקעו הדברים ולא יאמרו:
 
חזור
חלק עליון