בעניין הדלקת נר שבת

גרינפלד

Well-known member
בשבת לד, א מה"מ דג' דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשכה עשרתם ערבתם הדליקו את הנר. א"ר יהושע בן לוי אמר קרא (איוב ה, כד) "וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא". והר"ח שם כתב המקור שצריך להדליק נר בשבת, שנאמר "וידעת כי שלום אהלך" וגו', ואין "שלום" אלא באור, שנאמר "וירא אלוקים את האור כי טוב", עכ"ד.

וכן יפרש הר"ח את הגמ' שם כה, ב "מאי "ותזנח משלום נפשי" (איכה ג, יז), אמר ר' אבהו זו הדלקת נר בשבת", והוא ז"ל לא העתיק שם את המילה "שבת", ויתכן שפירש זאת באופן כללי.

ובבראשית רבה (פרשה ד סי' ו) איתא "למה אין כתיב בשני כי טוב..., רבי חנינא אומר שבו נבראת מחלוקת שנאמר "ויהי מבדיל בין מים למים". והמשך המדרש "א"ר טביומי אם מחלוקת שהיא לתקונו של עולם ולישובו אין בה כי טוב מחלוקת שהיא לערבובו על אחת כמה וכמה", וחזינן ש"טוב" זה לא מחלוקת, וכהר"ח שזה שלום.​
 
בשבת לד, א מה"מ דג' דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשכה עשרתם ערבתם הדליקו את הנר. א"ר יהושע בן לוי אמר קרא (איוב ה, כד) "וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא". והר"ח שם כתב המקור שצריך להדליק נר בשבת, שנאמר "וידעת כי שלום אהלך" וגו', ואין "שלום" אלא באור, שנאמר "וירא אלוקים את האור כי טוב", עכ"ד.

וכן יפרש הר"ח את הגמ' שם כה, ב "מאי "ותזנח משלום נפשי" (איכה ג, יז), אמר ר' אבהו זו הדלקת נר בשבת", והוא ז"ל לא העתיק שם את המילה "שבת", ויתכן שפירש זאת באופן כללי.

ובבראשית רבה (פרשה ד סי' ו) איתא "למה אין כתיב בשני כי טוב..., רבי חנינא אומר שבו נבראת מחלוקת שנאמר "ויהי מבדיל בין מים למים". והמשך המדרש "א"ר טביומי אם מחלוקת שהיא לתקונו של עולם ולישובו אין בה כי טוב מחלוקת שהיא לערבובו על אחת כמה וכמה", וחזינן ש"טוב" זה לא מחלוקת, וכהר"ח שזה שלום.​
לא הבנתי כיצד לומדים שאין שלום אלא באור שכתוב וירא את האור כי טוב כתוב שאור זה טוב זה אומר שזה שלום
ועל דרך סוד הדברים מבוארים היטב כיון שמידת יסוד הוא שלום כעין שכתוב הנני נותן לו את בריתי שלום ועניין טוב זה יסוד ככתוב ראה צדיק כי טוב ממילא וירא אלוקים כי טוב זה מקור לשלום
 
חזור
חלק עליון