במעשר שני (ג, יא) תנן צבי שלקחו בכסף מעשר ומת, יקבר על ידי עורו. ויש נידון מדוע לא נימא שיבוא עשה של אכילת מעשר שני, וידחה הלאו של נבילה. ותירץ בתשובת ר' אלעזר משה הורוויץ שאין כאן כלל מצוות אכילת מעשר שני, כי זה נבילה והוא טמא, ומדיני מעשר שני אין לאוכלו.
עוד כתב שם שיש ראשונים שיש בנבילה איסור עשה של אינו זבוח, ואין עשה דוחה לא תעשה ועשה. וכתב שם שלפי"ז ניחא מדוע נקטה המשנה "מת" ולא "נטרף", כיון שאם יהיה טריפה אכן יהיה עשה דוחה לא תעשה.
מיהו בפשוטו קצת קשה לומר שיהיה מותר לאכול טריפה כה"ג. וכנראה צ"ל שלא שייך מצוות אכילה בדבר מתועב. וזה כעין מה שניתן לומר על קושיית השאגת אריה מדוע לא אוכלים גיד הנשה של קדשים, שנימא שיבוא מצוות אכילה ותדחה את הלאו של גיד הנשה [ויש שם עוד תירוצים].
עוד יש להוסיף שכל הערה זו היא רק לפשטות הרמב"ן (מצוות עשה הנוספות עשה א) שיש מצווה חיובית לאכול מעשר שני. אבל החזו"א (שביעית יד, י ד"ה והא דכתב) נוקט שאין זה מצוות עשה ממש. עוד העיר דודי הגרי"ד גריינימן זללה"ה, שגם אם יש עשה חיובי, יתכן שבלקוח אין עשה חיובי. וכעי"ז עי' מנחת חינוך שיתכן שאין מלקות על אכילת לקוח חוץ לירושלים.
ועי' עוד בחו"ב (מע"ש שם) מש"כ בזה [ובחדשים שונה ע"פ הגראמ"ה].
עוד כתב שם שיש ראשונים שיש בנבילה איסור עשה של אינו זבוח, ואין עשה דוחה לא תעשה ועשה. וכתב שם שלפי"ז ניחא מדוע נקטה המשנה "מת" ולא "נטרף", כיון שאם יהיה טריפה אכן יהיה עשה דוחה לא תעשה.
מיהו בפשוטו קצת קשה לומר שיהיה מותר לאכול טריפה כה"ג. וכנראה צ"ל שלא שייך מצוות אכילה בדבר מתועב. וזה כעין מה שניתן לומר על קושיית השאגת אריה מדוע לא אוכלים גיד הנשה של קדשים, שנימא שיבוא מצוות אכילה ותדחה את הלאו של גיד הנשה [ויש שם עוד תירוצים].
עוד יש להוסיף שכל הערה זו היא רק לפשטות הרמב"ן (מצוות עשה הנוספות עשה א) שיש מצווה חיובית לאכול מעשר שני. אבל החזו"א (שביעית יד, י ד"ה והא דכתב) נוקט שאין זה מצוות עשה ממש. עוד העיר דודי הגרי"ד גריינימן זללה"ה, שגם אם יש עשה חיובי, יתכן שבלקוח אין עשה חיובי. וכעי"ז עי' מנחת חינוך שיתכן שאין מלקות על אכילת לקוח חוץ לירושלים.
ועי' עוד בחו"ב (מע"ש שם) מש"כ בזה [ובחדשים שונה ע"פ הגראמ"ה].