א.
השנה פורים ביום שישי והרמ''א כתב שיעשו בשחרית מפני כבוד שבת והמשנ''ב כתוב לכתחילה קודם חצות ומציין יד אפרים בשער אפרים בשם מהרי''ל עד שעה עשרית שזה יותר מחצות, נמצא שלכתחילה לפי הרמ''א עד חצות ומהריל אומר עד שעה עשירית.
ב.
הרמב''ם מביא שאסור לקבוע סעודה ומשתה בער''ש אבל מותר לאכול ולשתות עד שתחשך ומ''מ מפני כבוד השבת ימנע מהמנחה ולמעלה לקבוע סעודה שזה שעה שעירית והמגיד משנה מבאר שיש סעודה גדולה שלא רגיללקבוע ביום חול שזה אסור ביום שיש כלל אבל סעודה רגילה מותר וכדאי להמנע משעה עשירית.
וביאור הדברים שסעודה גדולה זה זלזול בשבת ולכן אסור כל היום
אבל סעודה רגילה שזה אסור מפני תיאבון וזה משעה עשירית
והמגיד משנה מביא מקור מהגמרא בגיטין לח שהיו שתי משפחות שנעקרו כיו שהיו קובעים סעודה בער''ש.
ולכן צריך להזהר מאד לא לאכול ביום שישי סעודה גדולה
השנה פורים ביום שישי והרמ''א כתב שיעשו בשחרית מפני כבוד שבת והמשנ''ב כתוב לכתחילה קודם חצות ומציין יד אפרים בשער אפרים בשם מהרי''ל עד שעה עשרית שזה יותר מחצות, נמצא שלכתחילה לפי הרמ''א עד חצות ומהריל אומר עד שעה עשירית.
ב.
הרמב''ם מביא שאסור לקבוע סעודה ומשתה בער''ש אבל מותר לאכול ולשתות עד שתחשך ומ''מ מפני כבוד השבת ימנע מהמנחה ולמעלה לקבוע סעודה שזה שעה שעירית והמגיד משנה מבאר שיש סעודה גדולה שלא רגיללקבוע ביום חול שזה אסור ביום שיש כלל אבל סעודה רגילה מותר וכדאי להמנע משעה עשירית.
וביאור הדברים שסעודה גדולה זה זלזול בשבת ולכן אסור כל היום
אבל סעודה רגילה שזה אסור מפני תיאבון וזה משעה עשירית
והמגיד משנה מביא מקור מהגמרא בגיטין לח שהיו שתי משפחות שנעקרו כיו שהיו קובעים סעודה בער''ש.
ולכן צריך להזהר מאד לא לאכול ביום שישי סעודה גדולה
