שלום לכל הרבנים היקרים!
בילקוט יוסף סימן קז סעיף ז כתב : "ז מי שהיה עומד בתפלה, ונזכר באמצע תפלתו שכבר התפלל אותה תפלה, יפסיק אפילו באמצע הברכה. (ויאמר אחר כך ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד), ולא יועיל שיסיים תפלתו בתורת נדבה ויחדש בה דבר, שמכיון שהתחיל בתפלה על דעת תפלת חובה, אין להתפלל תפלה אחת שמקצתה חובה ומקצתה נדבה. אבל אם היה מתפלל ערבית, ונזכר באמצע תפלתו שכבר התפלל, יסיים תפלתו על דעת נדבה, ויחדש בה דבר, שהואיל ועיקר תפלת ערבית רשות, יכול לסיימה על דעת נדבה. [שאר''י ח''ג עמו' סג. ילקו''י סי' קז הערה ז', במהדורת תשס''ד תפלה כרך א עמוד תקלב]."
בהערות הרב מביא שאין מחלוקת רמבם וראב"ד ולדעת שתיהם ערבית רשות ולכן בשונה משחרית ומנחה אפשר להמשיך להתפלל.
מה שהצלחתי להבין בשכלי הקטן, למה הרב הוסיף בהלכה "יסיים תפלתו על דעת נדבה(משמע שלא תהחיל כנדבה) ויחדש בה דבר?"
הרי אם אמרנו שערבית מראש היא רשות, מה יש לכוון שהיא נדבה?ומה יש לחדש?
אני חושב אולי על תירוץ שערבית בשורשה רשות אבל היום קיבלנו אותה כחובה, ודעת המתפלל שטעה עד לשלב בו הבין שהוא כבר התפלל, הייתה תפילת חובה מתוך קבלתינו אותה כחובה. ומעכשיו היא רק רשות
ואולי במקרה כזה יותר קל כן "לערבב" בין תפילת חובה לתפילת רשות,בשונה מהטועה בשחרית או מנחה שלא יכול לעשות חצי תפילה חובה וחצי נדבה, כי סוף סוף מעיקרא ערבית רשות.
אבל זה קצת תירוץ דחוק כי ממה נפשך,או שהיא חובה או שהיא רשות. זה בעצם לעשות עוד קטגוריה של תפילה שהיא "רשות מעיקרא וחובה והיום" וזה הגדרה קצת דחוקה לענ"ד..
מה דעת הרבנים ?
בילקוט יוסף סימן קז סעיף ז כתב : "ז מי שהיה עומד בתפלה, ונזכר באמצע תפלתו שכבר התפלל אותה תפלה, יפסיק אפילו באמצע הברכה. (ויאמר אחר כך ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד), ולא יועיל שיסיים תפלתו בתורת נדבה ויחדש בה דבר, שמכיון שהתחיל בתפלה על דעת תפלת חובה, אין להתפלל תפלה אחת שמקצתה חובה ומקצתה נדבה. אבל אם היה מתפלל ערבית, ונזכר באמצע תפלתו שכבר התפלל, יסיים תפלתו על דעת נדבה, ויחדש בה דבר, שהואיל ועיקר תפלת ערבית רשות, יכול לסיימה על דעת נדבה. [שאר''י ח''ג עמו' סג. ילקו''י סי' קז הערה ז', במהדורת תשס''ד תפלה כרך א עמוד תקלב]."
בהערות הרב מביא שאין מחלוקת רמבם וראב"ד ולדעת שתיהם ערבית רשות ולכן בשונה משחרית ומנחה אפשר להמשיך להתפלל.
מה שהצלחתי להבין בשכלי הקטן, למה הרב הוסיף בהלכה "יסיים תפלתו על דעת נדבה(משמע שלא תהחיל כנדבה) ויחדש בה דבר?"
הרי אם אמרנו שערבית מראש היא רשות, מה יש לכוון שהיא נדבה?ומה יש לחדש?
אני חושב אולי על תירוץ שערבית בשורשה רשות אבל היום קיבלנו אותה כחובה, ודעת המתפלל שטעה עד לשלב בו הבין שהוא כבר התפלל, הייתה תפילת חובה מתוך קבלתינו אותה כחובה. ומעכשיו היא רק רשות
ואולי במקרה כזה יותר קל כן "לערבב" בין תפילת חובה לתפילת רשות,בשונה מהטועה בשחרית או מנחה שלא יכול לעשות חצי תפילה חובה וחצי נדבה, כי סוף סוף מעיקרא ערבית רשות.
אבל זה קצת תירוץ דחוק כי ממה נפשך,או שהיא חובה או שהיא רשות. זה בעצם לעשות עוד קטגוריה של תפילה שהיא "רשות מעיקרא וחובה והיום" וזה הגדרה קצת דחוקה לענ"ד..
מה דעת הרבנים ?
