• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ו. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

בענין חיוב הדלקת נרות בחנוכה

גרינפלד

Well-known member
הרמ"א סי' תרפ"ז [המקור מהר"ן] כתב [לגבי קריאת מגילה] שפירסומי ניסא קודם לדאורייתא רק בזמן, אבל אם אין אפשרות לקיים את שניהם - דאורייתא קודם.
והט"ז סק"ב ועוד אחרונים חולקים, והט"ז כתב שהטעם הוא משום שזה דברי קבלה, שנאמר ע"י הנביאים, ולפי"ז בנר חנוכה - לא ידחה, וכן מבואר בט"ז סי' תרע"ח [לענין לחם משנה] שדאורייתא קודם לנר חנוכה.
אכן, הגר"א הביא דברי הגמ' בשבת כ"ג ב' שנ"ח קודם לקידוש היום משום פרסומי ניסא, ולראשונים שקידוש על היין דאורייתא - מוכח שפרסומי ניסא דוחה דאורייתא, והר"ן שהביא הרמ"א - ס"ל שקידוש על היין מדרבנן, עכ"ד; וחזינן מהגר"א שלראשונים שיין לקידוש דאורייתא - נר חנוכה דוחה דאורייתא [מיהו עיי"ש בריטב"א].
והנה ז"ל הגמ' שם: בעי רבא נר חנוכה וקידוש היום מהו קידוש היום עדיף דתדיר או דילמא נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא בתר דאבעיא הדר פשטה נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא, ע"כ; ויל"ע לפי הגר"א למה הגמ' הסתפקה רק מצד שקידוש תדיר, ולא מצד שקידוש דאורייתא. וכ"ת שפשוט שפרסומי ניסא דוחה דאורייתא כדילפינן במגילה ג' א' "משפחה ומשפחה" שמגילה קודמת לעבודה בביהמ"ק [ולשיטה זו גם דוחה לגמרי], א"כ רואים שגם תדיר נדחה, כעבודה [ואם זה מסברא מה שפרסומי ניסא דוחה דאורייתא ולא ילפינן ממגילה, למה במגילה צריך פסוק]; ויל"ד בזה, ואולי אפשר ליישב בדוחק.

ובמש"כ שנר חנוכה אי"ז דברי קבלה, כמדומה שהגרי"מ פיינשטין ביאר לשון הרמב"ם פ"ג מהל' חנוכה ה"ג שהדלקת נר חנוכה מדברי סופרים כקריאת המגילה, שכוונתו שנותנו לזה חומר כדברי קבלה [ואולי יש על זה בשלמי תודה]; ולפי"ז יל"ע במה שכתבתי [ואולי זו כוונת חי' מהרצ"א (לבעל בני יששכר) שכתב שנר חנוכה זה דברי קבלה].​
 
ובמש"כ שנר חנוכה אי"ז דברי קבלה, כמדומה שהגרי"מ פיינשטין ביאר לשון הרמב"ם פ"ג מהל' חנוכה ה"ג שהדלקת נר חנוכה מדברי סופרים כקריאת המגילה, שכוונתו שנותנו לזה חומר כדברי קבלה [ואולי יש על זה בשלמי תודה]; ולפי"ז יל"ע במה שכתבתי [ואולי זו כוונת חי' מהרצ"א (לבעל בני יששכר) שכתב שנר חנוכה זה דברי קבלה].
עי' בספר "מעשה רקח" על הרמב"ם שהקשה מהו דימוי הרמב"ם מצות נ"ח למגילה, במש"כ דהדלקת הנרות בהם מצוה מדברי סופרים כקריאת המגילה.

ובביאור הדבר כתב מרן הגרב"צ פלמן זצוק"ל (שלמי תודה עמ' ט"ו) משמיה דמרן הגרי"מ פיינשטיין זצוק"ל, דכוונת הרמב"ם הינה דתוקפה של מצוות הדלקת נ"ח הינה כקריאת המגילה שהיא מדברי קבלה, ולא ככל מצוות דרבנן.

ונפק"מ, דהנה יעוי' במשנ"ב סו"ס תרצ"ב שכתב בשם הפמ"ג, דאפשר דבקריאת המגילה לא אמרינן סד"ר לקולא כיון שהיא דברי קבלה. ולפי הנ"ל ה"ה לנ"ח.

ועיי"ש שביאר הגרב"צ פלמן המקור מניין לומר שמצות הדלקת נ"ח הינה כדברי קבלה ולא ככל מצוות דרבנן.
 
והנה ז"ל הגמ' שם: בעי רבא נר חנוכה וקידוש היום מהו קידוש היום עדיף דתדיר או דילמא נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא בתר דאבעיא הדר פשטה נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא, ע"כ; ויל"ע לפי הגר"א למה הגמ' הסתפקה רק מצד שקידוש תדיר, ולא מצד שקידוש דאורייתא. וכ"ת שפשוט שפרסומי ניסא דוחה דאורייתא כדילפינן במגילה ג' א' "משפחה ומשפחה" שמגילה קודמת לעבודה בביהמ"ק [ולשיטה זו גם דוחה לגמרי], א"כ רואים שגם תדיר נדחה, כעבודה [ואם זה מסברא מה שפרסומי ניסא דוחה דאורייתא ולא ילפינן ממגילה, למה במגילה צריך פסוק]; ויל"ד בזה, ואולי אפשר ליישב בדוחק.​
ואולי י"ל שזה היה פשוט לרבא שמצד דאורייתא אין עדיפות על פני נר חנוכה [עי' תיבת גומא וירא שאין קדימה לברית על פני תפילה, כיון שלא תסור זה גם דאורייתא; אכן כאן זה לבטל לגמרי, וגם בלא זה הסברא צ"ע. ואולי אפשר ליישב ע"פ החת"ס שהק"ו במגילה י"ד א' [עיי"ש בריטב"א שהוא גם לגבי חנוכה] הוא מן התורה], ולכן דן רק מצד תדיר; ומה שמגילה צריך פסוק שקודם לעבודה - הוא משום שעבודה דוחה שבת, עי' מגילה ג' ב'.​
 
נערך לאחרונה:
חזור
חלק עליון