מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח ועשה את חטאתך ואת עולתך וכפר בעדך ובעד העם ועשה את קרבן העם וכפר בעדם כאשר צוה ה' (ט ז)
בתורת כהנים כאן, "וישחט את עגל החטאת אשר לו", בקרבנו התחיל תחילה, "ויקרב את קרבן העם" משנפנה מקרבנותיו בא לו לקרבן העם, תדע שקרבנו מכפר יותר מקרבן העם, שקרבן העם אינו מכפר על הכהנים, וקרבנו מכפר על ידו ועל יד העם, שנאמר "ועשה את חטאתך ואת עולתך וכפר בעדך ובעד העם, ועשה את קרבן העם וכפר בעדם", ע"כ. מבואר מדברי התו"כ, דהטעם שקרבן אהרן קדם לקרבן העם, משום שקרבנו של אהרן כפר גם על העם, כדכתיב "וכפר בעדך ובעד העם", ואילו קרבנו של העם לא כפר על אהרן, משום שלא כפר על הכהנים כלל, דאין כהנים בכלל "עם" כמבואר בשבועות יג:, וממילא גם אהרן לא התכפר בו, וכ"כ הראב"ד לפרש, דדברי התו"כ הם נתינת טעם להקדמת קרבנו של אהרן לקרבן העם, משום דמרובה כפרתו.
וקשה למה לי טעם זה, הרי בלאו הכי צריך להקדים קרבנו של אהרן לקרבן העם, בכדי שיבוא זכאי ויכפר על החייב, וכמו שמצינו לגבי קרבנות יוהכ"פ דאע"פ שהציבור אינו מתכפר בשל אהרן מ"מ מקדימים את קרבנו של אהרן מטעם דמוטב יבוא זכאי ויכפר על החייב, וכן מבואר בהוריות יג. דלעולם קרבנו של כה"ג קודם לקרבן העם, כגון אם עומדים לפניו פר כהן משיח ופר העדה, פר כהן משיח קודם לפר העדה בכל מעשיו, משום שדין הוא שיקדים המכפר למתכפר, ויליף לה מקרבנות יוהכ"פ. ובאמת הרמב"ן כאן ובדעת זקנים מבעלי התוס' כאן כתבו דהטעם שקרבנו קודם הוא משום דיבוא זכאי ויכפר על החייב, אמנם על התו"כ קשה למה הוצרך לטעם אחר משום שמרובה כפרתו.
ואולי יש לומר, דהנה קרבנות אלו באו לכפר על חטא העגל, וחטאו של אהרן בעגל היה רק מה שהביא על העם חטאה גדולה, והעון שלהם הוא הוא שתלוי בצוארו, וא"כ מה שיתכפר העם מועיל לכפר לאהרן, שבזה שנתכפר החטא שגרם להם, הוקל חטאו של אהרן שגרם אותו, א"כ אדרבה מצד הסדר הראוי בשביל הכפרה היה נכון יותר שיתכפר העם תחילה וימחק חטאם, ושוב יהיה אהרן מוכן יותר לכפרה, [ואדרבה על ידי כפרת העם גופא, אהרן נעשה זכאי], ורק משום מעלת הקרבן עצמו דקרבן אהרן מרובה כפרתו, לכן הקדימו את קרבן אהרן.
ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח ועשה את חטאתך ואת עולתך וכפר בעדך ובעד העם ועשה את קרבן העם וכפר בעדם כאשר צוה ה' (ט ז)
בתורת כהנים כאן, "וישחט את עגל החטאת אשר לו", בקרבנו התחיל תחילה, "ויקרב את קרבן העם" משנפנה מקרבנותיו בא לו לקרבן העם, תדע שקרבנו מכפר יותר מקרבן העם, שקרבן העם אינו מכפר על הכהנים, וקרבנו מכפר על ידו ועל יד העם, שנאמר "ועשה את חטאתך ואת עולתך וכפר בעדך ובעד העם, ועשה את קרבן העם וכפר בעדם", ע"כ. מבואר מדברי התו"כ, דהטעם שקרבן אהרן קדם לקרבן העם, משום שקרבנו של אהרן כפר גם על העם, כדכתיב "וכפר בעדך ובעד העם", ואילו קרבנו של העם לא כפר על אהרן, משום שלא כפר על הכהנים כלל, דאין כהנים בכלל "עם" כמבואר בשבועות יג:, וממילא גם אהרן לא התכפר בו, וכ"כ הראב"ד לפרש, דדברי התו"כ הם נתינת טעם להקדמת קרבנו של אהרן לקרבן העם, משום דמרובה כפרתו.
וקשה למה לי טעם זה, הרי בלאו הכי צריך להקדים קרבנו של אהרן לקרבן העם, בכדי שיבוא זכאי ויכפר על החייב, וכמו שמצינו לגבי קרבנות יוהכ"פ דאע"פ שהציבור אינו מתכפר בשל אהרן מ"מ מקדימים את קרבנו של אהרן מטעם דמוטב יבוא זכאי ויכפר על החייב, וכן מבואר בהוריות יג. דלעולם קרבנו של כה"ג קודם לקרבן העם, כגון אם עומדים לפניו פר כהן משיח ופר העדה, פר כהן משיח קודם לפר העדה בכל מעשיו, משום שדין הוא שיקדים המכפר למתכפר, ויליף לה מקרבנות יוהכ"פ. ובאמת הרמב"ן כאן ובדעת זקנים מבעלי התוס' כאן כתבו דהטעם שקרבנו קודם הוא משום דיבוא זכאי ויכפר על החייב, אמנם על התו"כ קשה למה הוצרך לטעם אחר משום שמרובה כפרתו.
ואולי יש לומר, דהנה קרבנות אלו באו לכפר על חטא העגל, וחטאו של אהרן בעגל היה רק מה שהביא על העם חטאה גדולה, והעון שלהם הוא הוא שתלוי בצוארו, וא"כ מה שיתכפר העם מועיל לכפר לאהרן, שבזה שנתכפר החטא שגרם להם, הוקל חטאו של אהרן שגרם אותו, א"כ אדרבה מצד הסדר הראוי בשביל הכפרה היה נכון יותר שיתכפר העם תחילה וימחק חטאם, ושוב יהיה אהרן מוכן יותר לכפרה, [ואדרבה על ידי כפרת העם גופא, אהרן נעשה זכאי], ורק משום מעלת הקרבן עצמו דקרבן אהרן מרובה כפרתו, לכן הקדימו את קרבן אהרן.
