שלחו לי במייל.
זכרון להולך
המנוח הג"ר דוד בן יצחק זצ"ל
אחת הדמויות המיוחדות שקשטו את עיר הקדש ירושלים, הלא הוא ידידי היקר והנעלה, הרה"ג המפואר ביראתו הקודמת לחכמתו, כמהר"ר דוד בן יצחק זצ"ל, שעלה בסערה השמימה לפני שבוע ימים והוא בן ע"ה שנה.
למרות הבדלי הגילאים בינינו, היה עמי ממש כחבר, והיינו משתעשעים המון בלימוד התלמוד והפוסקים, והמריצני רבות בימי נערותי [בהיותי בן ט"ז י"ז] להתחבר לספרי הפוסקים הספרדים הלא ידועים, ולמשוך בשבט סופרי'ם, והכל באהבה ובענוה מיוחדת...
באותם ימים שמעתי ממני עובדות רבות על חכמי הספרדים, ובפרט על שני המאורות הגדולים, מרנן ורבנן הגר"ע יוסף והגרב"צ אבא שאול זכר צדיקים לברכה.
הוא היה קרוב מאד לשני הגאונים הנ"ל, וסיפר לי שבימי בחרותו נשאל פעם מהגרע"י ממי שהוא שומע שיעור בישיבה, השיבו ר' דוד, אני כעת בכיתה של הגרב"צ, וכך אמר לו הגרע"י, "אם אתה לא מכין את הסוגיא כמה פעמים, אין לך למה להכנס לשיעורו של הגרב"צ, כי הוא עמוק עמוק מי ימצאנו"...
והעיד לי על שקידתו של הגרע"י זיע"א, והיה רגיל על לשונו מה שסיפר ר' מנשה לוי ז"ל, שהרבנית מרגלית ע"ה אמרה לו שבכל פעם שהיא מתעוררת בלילה, היא רואה שהגאון אינו נמצא במטתו, וקמה לחפשו והוא תדיר שקוד על לימודו עד לפנות הבקר...
עוד סיפר לי, שהיתה תקופה שהגרע"י נרדף על ידי קבוצה מסויימת ששרפו את ספריו וביזוהו בכל מקום, ואז נפל הגרע"י למשכב, ולאחר זמן זמנים באו לבקש את מחילתו, ובענות קדשו אמר להם "מחול לכם", ולאחר שהלכו אמר לר' דוד בן יצחק, "ארבעים יום נפלתי למשכב בגלל האנשים הללו, ואז כתבתי חיבור מיוחד על שו"ת תרומת הדשן"...
והעיד לנו שהגרע"י היה מגיע לישיבת הגאון המקובל מהר"ר מרדכי שרעבי זיע"א ובידו ספר "שער הכונות", והכל בהצנע לכת. אך אמר לי אלוף נעורינו גאון יעקב יוסף זצ"ל, שלאחר פטירת הרבנית אשר הגרע"י, כבר לא עסק הגרע"י בקבלה כלל ועיקר.
בימי צעירותי זכיתי למצוא חן בעיני הגרע"י, והייתי בא אליו מפעם לפעם, והכל בזכות מסירות נפשו של אבי ר' מרדכי שליט"א בעבור הגרע"י בימים עברו, והרב הכיר טובה מרובה על זה למר אבי, ותמיד היה מקבלני בסבר פנים יפות ודורש בשלומו של אבי שיחי'. ועל טוב יזכר בנו הרה"ג הצנוע ר' משה יוסף שליט"א שנהג בי טובת עין תדיר, כה לחי.
פעם אחת אמר לן הגרע"י שיש לו את הספר "דברי מנחם" לרבי מנחם מרדכי מאדרייאנו, אך רק החלק השני יש בספרייתו, וחלק א' חסר לו, וספרתי זאת לרבי דוד בן יצחק, וטרח להדפיס את הספר מדפוס ראשון, וכרכו בכריכה נאה ויצק עליה באותיות של זהב הקדשה לכבוד מרן הגרע"י, והלכנו יחדיו לבית הגרע"י באישון לילה, וקבלנו בסבר פנים יפות.
כשראה הגרע"י את הספר "דברי מנחם" המדובר, נהרה גדולה עלתה על פניו... והחל לשוחח עם רבי דוד זצ"ל בחדוה ואהבה, וזכורני ששאלו בתוה"ד, היכן אתה לומד היום, ואמר לו, בבוקר אני ב"פורת יוסף", ובצהרים אני הולך ל"נהר שלום"... ואמר לו הגרע"י בפליאה ובידידות... עד היום אתה בפורת יוסף??!!
אכן זה היה האיש, מימי נערותו ישב בפורת יוסף, והגה בתורה יומם ולילה ביראת ה' טהורה, והיה כרוך אחר רבותיו עיני העדה, ראש וראשון רב רבנן מהר"ר עזרא עטיה, והגאון מהר"ר יהודה צדקה, והגאון חכם בן ציון אבא שאול, והגאון רבי מנצור בן שמעון, והגאון רבי יהודה מעלם, עם כל שאר צדיקים וחסידים, וכך המשיך להיות כבחור ישיבה עד יומו האחרון...
זקנה ובחרות יחדיו ראינו בו ברבי דוד הנעלה, רץ ללימודו עם תיק הספרים הנייר והקולמוסים... ורוגע מיוחד ויישוב הדעת מסוג דעת זקנים המשובח והעתיק כפי שחזה אצל מאורי העדה גאוני קדישי הנ"ל.
לא כתבתי כאן כלום רק גרגיר פורתא כדיי להשתתף בכבודו של המנוח ז"ל, ולבקשת רבים הנני שולח כאן כמה תמונות לעורר "הוד קדומים"...
כמה תמונות מביקורינו אצל הגרע"י להביא לו את הספר "דברי מנחם", ניכרת השמחה בפגישה זו וגם עידודו הנלהב של מרן זיע"א ללומדי התורה. [באותה פגישה הבאתי להגרע"י בהשאלה את הספר "אברהם את עיניו" ועוד ידובר מזה].
מצ"ב גם תמונות מימים קדומים, מר אבי שיחי' בהתייעצות עם הגרע"י בעניני הכלל, ועם בנו הגאון המופלא מהר"ר יעקב זצ"ל לאחר לימודם בחברותא.
