ישראל קרמר
Member
כידוע דעת הרב עובדיה וסיעתו שבארץ אין לברך על ההלל בר"ח כי כך המנהג בא"י לפי מה שכתוב השו"ע אותו שנהגו לברך צריכים לשנות מנהגם בארץ, אך ישנן כמה טענות ניצחות נגד דעה זאת:
בא"י לא היה מנהג המקום אחיד והמנהג המקורי בארץ היה שלא לומר הלל כלל בר"ח וזאת למדים מרב שביקר בבל בר"ח והתפלא על אמירת ההלל עד שראה שהם אומרים הלל בדיאלוג ואמר שמנהג אבותיהם בידיהם ואם מנהג א"י היה לומר הלל בלי ברכה על מה התפלא? אלא שבא"י שממנה בא רב לא אומרים הלל כלל בר"ח ולכן התפלא וכן אם בבל לא בירכו על ההלל אז רב כבר היה צריך להבין שמנהג אבותיהם בידם כי בשאר ימים שאומרים הלל מברכים עליו וזה אומר שסבל מברכים על ההלל. ומפני שלא היה מנהג אחיד בארץ והמנהג לומר הלל ללא ברכה הוא מאוחר יותר ופשרה בין מנהג א"י המקורי למנהג בבל, גם יחידים שבאים מחו"ל רשאים להמשיך במנהגם בארץ ובפרט שהוא המנהג המקורי והעיקרי אצל האשכנזים, כולל גם במקומותיהם של הגדולים האשכנזים שהתנגדו לברך על מנהג, אצל הספרדים, הקהילות שמקורם במגורשי ספרד, לא עדות המזרח שהן העדות במדינות שממזרח לא"י, כשבספרד הקדומה כולם בירכו על ההלל.
לרש"י שאף שבכל אשכנז כולל במקומו בירכו על הלל בר"ח הוא התנגד לברך בברכה המקובלת על מנהג כי א"א לומר "וציונו" על מנהג, בכל זאת כן בירך על הלל בר"ח בנוסח מיוחד ללא "וציונו".
וכן לא ברור שמר"ן הכריע כמו הרמב"ם כי כשהיא כותב "יש אומרים" ו"יש אומרים" ייתכן שהוא הכריע כמו הדעה הראשונה שהיא כאן לברך על ההלל בר"ח או שלא הכריע בין הדעות (ב"שדי חמד") מובאות שלוש הדעות.
מתנגדי הברכה על מנהג מסתמכים רק על מנהג ערבה אך ישנם מנהגים אחרים שמברכים עליהם כמו על הדלקת נר חנוכה בבית כנסת וראה להלן בפסקה על כך, וכמו על מנהג שהיה בכמה קהילות אשכנזיות, להפטיר במנחה של שבת ובירכו על מנהג זה, ושיבולי הלקט משווה ברכה זו לברכה על הדלקת נר חנוכה בביהכ"נ ולברכה על הלל בר"ח וכן הריב"ש משווה בין ברכה על הדלקת נר חנוכה בביהכ"נ לברכה על הלל בר"ח.
ומה שהבית יוסף כותב שלא בא לשנות מנהגים קבועים הקיימים לפניו, לא מסייג את דבריו לגבי כאלו שעולים מחו"ל ממקומות שמנהגם שונה ממנהג א"י.
לגבי דברי הרב עובדיה שלברך על הדלקת נר חנוכה בביהכ"נ הוא הרחבה של מצוות הדלקת נר חנוכה ולכן מברכים עליה, אז הברכה על הלל בר"ח היא הרחבה של אמירת הלל בחגים (למעט ר"ה ופורים) כדברי בעל שיבולי הלקט שמשווה ברכה זו לברכה על הפטרה במנחה של שבת שהייתה נהוגה במקומות מסוימים, שהיא הרחבה של הברכה על הפטרה בשחרית. וכן דעת הריב"ש שיש לברך על הדלקת נר חנוכה בביהכ"נ כשם שיש לברך על הלל בר"ח והשו"ע עצמו מביא אותו.
בקיצור הנוהגים לברך על ההלל בר"ח, אשכנזים ויהודי מרוקו, רשאים להמשיך במנהגם וגם יחידים (ומנהג זו הוא המנהג העיקרי והמקורי גם בין הספרדים) וכל הטענות נגד נהיגת מנהג זה בארץ
אינן נכונות!!!
בא"י לא היה מנהג המקום אחיד והמנהג המקורי בארץ היה שלא לומר הלל כלל בר"ח וזאת למדים מרב שביקר בבל בר"ח והתפלא על אמירת ההלל עד שראה שהם אומרים הלל בדיאלוג ואמר שמנהג אבותיהם בידיהם ואם מנהג א"י היה לומר הלל בלי ברכה על מה התפלא? אלא שבא"י שממנה בא רב לא אומרים הלל כלל בר"ח ולכן התפלא וכן אם בבל לא בירכו על ההלל אז רב כבר היה צריך להבין שמנהג אבותיהם בידם כי בשאר ימים שאומרים הלל מברכים עליו וזה אומר שסבל מברכים על ההלל. ומפני שלא היה מנהג אחיד בארץ והמנהג לומר הלל ללא ברכה הוא מאוחר יותר ופשרה בין מנהג א"י המקורי למנהג בבל, גם יחידים שבאים מחו"ל רשאים להמשיך במנהגם בארץ ובפרט שהוא המנהג המקורי והעיקרי אצל האשכנזים, כולל גם במקומותיהם של הגדולים האשכנזים שהתנגדו לברך על מנהג, אצל הספרדים, הקהילות שמקורם במגורשי ספרד, לא עדות המזרח שהן העדות במדינות שממזרח לא"י, כשבספרד הקדומה כולם בירכו על ההלל.
לרש"י שאף שבכל אשכנז כולל במקומו בירכו על הלל בר"ח הוא התנגד לברך בברכה המקובלת על מנהג כי א"א לומר "וציונו" על מנהג, בכל זאת כן בירך על הלל בר"ח בנוסח מיוחד ללא "וציונו".
וכן לא ברור שמר"ן הכריע כמו הרמב"ם כי כשהיא כותב "יש אומרים" ו"יש אומרים" ייתכן שהוא הכריע כמו הדעה הראשונה שהיא כאן לברך על ההלל בר"ח או שלא הכריע בין הדעות (ב"שדי חמד") מובאות שלוש הדעות.
מתנגדי הברכה על מנהג מסתמכים רק על מנהג ערבה אך ישנם מנהגים אחרים שמברכים עליהם כמו על הדלקת נר חנוכה בבית כנסת וראה להלן בפסקה על כך, וכמו על מנהג שהיה בכמה קהילות אשכנזיות, להפטיר במנחה של שבת ובירכו על מנהג זה, ושיבולי הלקט משווה ברכה זו לברכה על הדלקת נר חנוכה בביהכ"נ ולברכה על הלל בר"ח וכן הריב"ש משווה בין ברכה על הדלקת נר חנוכה בביהכ"נ לברכה על הלל בר"ח.
ומה שהבית יוסף כותב שלא בא לשנות מנהגים קבועים הקיימים לפניו, לא מסייג את דבריו לגבי כאלו שעולים מחו"ל ממקומות שמנהגם שונה ממנהג א"י.
לגבי דברי הרב עובדיה שלברך על הדלקת נר חנוכה בביהכ"נ הוא הרחבה של מצוות הדלקת נר חנוכה ולכן מברכים עליה, אז הברכה על הלל בר"ח היא הרחבה של אמירת הלל בחגים (למעט ר"ה ופורים) כדברי בעל שיבולי הלקט שמשווה ברכה זו לברכה על הפטרה במנחה של שבת שהייתה נהוגה במקומות מסוימים, שהיא הרחבה של הברכה על הפטרה בשחרית. וכן דעת הריב"ש שיש לברך על הדלקת נר חנוכה בביהכ"נ כשם שיש לברך על הלל בר"ח והשו"ע עצמו מביא אותו.
בקיצור הנוהגים לברך על ההלל בר"ח, אשכנזים ויהודי מרוקו, רשאים להמשיך במנהגם וגם יחידים (ומנהג זו הוא המנהג העיקרי והמקורי גם בין הספרדים) וכל הטענות נגד נהיגת מנהג זה בארץ
אינן נכונות!!!
נערך לאחרונה:
