יהודה בן דוד - משנת יוסף
Well-known member
הנה מודע'ת כל הארץ דמרן רבינו הגדול זיע"א ס"ל שאין לספרדי לענות אמן אחר ברכת ההלל הקצר של אשכנזי, וכמו שכתב ביבי"א ח"א סי' כט, וביחו"ד ח"ד סי' לא, ובחזו"ע חנוכה עמ' רצו, שכיון שברכה זו לא נפקא מידי מחלוקת, אין לענות אמן על ברכתה, וכמש"כ הרמב"ם בתשו'. ואף בדבר שמורין לברך כ' הפמ"ג להסתפק האם יענה אמן, והתשב"ץ כ' ליישב המנהג לקדש בביהכנ"ס ועכ"ז ס"ל שאין לענות אמן. ע"ש.
וכבר נשתפכו הרבה דיות על פסקו זה מכמה טעמי, ועי' למורנו הראש"ל שליט"א בכמה דוכתי שהאריך בזה, וע"ע לבנו הגרע"י שליט"א בקובץ משנ"י גליון ד' סי' לו אות ח, ולהגר"א בחבוט בגליון ז סי' כו, שהרחיבו בזה מטעמי אחריני.
והעירוני דהיוצא מדברי מרן זיע"א אלו שבכל ברכה שיש בה מח' ואנו מברכים מחמת הכלל דסב"ל במקום מנהג לא אמרי', א"כ מחמת הספק אין לענות אמן על ברכה זו.
ועי' עין יצחק ח"ב עמ' תעז שהביא יג דוגמאות לסב"ל במקום מנהג שאנו מברכים, וגם כמדומה נוהגים לענות אמן באין פוצה פה ומצפצף.
וע"ש עמ' תקא עוד כמה דוגמאות לברכה ע"פ ס"ס, ובעמ' תקב שמותר לענות עמן ע"פ ס"ס.
ומצוה ליישב.
וכבר נשתפכו הרבה דיות על פסקו זה מכמה טעמי, ועי' למורנו הראש"ל שליט"א בכמה דוכתי שהאריך בזה, וע"ע לבנו הגרע"י שליט"א בקובץ משנ"י גליון ד' סי' לו אות ח, ולהגר"א בחבוט בגליון ז סי' כו, שהרחיבו בזה מטעמי אחריני.
והעירוני דהיוצא מדברי מרן זיע"א אלו שבכל ברכה שיש בה מח' ואנו מברכים מחמת הכלל דסב"ל במקום מנהג לא אמרי', א"כ מחמת הספק אין לענות אמן על ברכה זו.
ועי' עין יצחק ח"ב עמ' תעז שהביא יג דוגמאות לסב"ל במקום מנהג שאנו מברכים, וגם כמדומה נוהגים לענות אמן באין פוצה פה ומצפצף.
וע"ש עמ' תקא עוד כמה דוגמאות לברכה ע"פ ס"ס, ובעמ' תקב שמותר לענות עמן ע"פ ס"ס.
ומצוה ליישב.
