אמן על ביטוי חסידי

[קורסיה]

ספרדי השומע ברכה מחסיד, שמברך אשר קידשוני וציוני. האם יענה אמן?
הרי לשיטתנו הוי כמו מחרף.

 

[מוח חושב]

זה סוג שאלות שמרבה מחלוקות ושנאת חינם סתם בישראל, צריך לגדול מהמשחקים של קטנים אלו, זה המבטא שלו, ואצלו זה מברך ולא מנאץ, ואתה עונה אמן לפי מה שהוא מתכוון ומברך

 

[קורסיה]

ולא לענות אמן על הלל שאשכנזים מברכים, זה לא מחלוקת ושנאת חינם ומשחקים של קטנים??
זו שאלה הלכתית גרידא, ומי שאינו מצליח לראות את הדברים כהווייתם אין עלינו תרעומת!

 

[יי"ש]

מסברא נראה ודאי שאין בעיה בזה.

וזכורני, שמרן זיע"א סיפר או ספרו עליו שהיתה תקופה שהיה מתפלל אצל האשכנזים (אולי אלו לא החסידים.. אך מה ההבדל?)
וגם חכם שלום סיפר בעצמו שהיה מתפלל בשטיבלאך (לא זוכר שמו) וראב"ד העדה החרדית ר' דוד יונגרייז ז"ל היה נוטל ידיו לברכת כהנים. ובאיזה נוסח ולשון התפללו שם? ודאי בהגיה חסידית..

 

[קורסיה]

כבר כתב הבא"ח שאין לענות אמן בניקוד שונה

מה שזכור לי שהבא"ח כתב לא להוסיף ניקוד סגול בנ' של אמן
לא כל שטיבלאך הוא חסידי, ולא כל ראב"ד העדה החרדית היה חסיד

 

[יהודה סאל]

לגבי אמן על ברכת ההלל בר''ח ראיתי שנהגו לצאת מבי''כ קודם הברכה בכדי שלא להתחייב בעניית אמן

 

[יי"ש]

לא כל שטיבלאך הוא חסידי, ולא כל ראב"ד העדה החרדית היה חסיד

לא דברתי על מקור מוצאו של הראב"ד אלא שמרן / חכם שלום התפללו בבית כנסת אשכנזי (חסידי או ליטאי) ובודאי ענו אמן

 

[בנימין לוריא]

לגבי אמן על ברכת ההלל בר''ח ראיתי שנהגו לצאת מבי''כ קודם הברכה בכדי שלא להתחייב בעניית אמן

מה זה ראית שנהגו? כתוב על זה בהלכה. לא עונה אמן, וטוב שיענה אמן בהרהור [או שיגיד "ברוך ה' לעולם אמן ואמן"].

 

[קורסיה]

כל השאלה היתה על ביטוי חסידי ולא ליטאי
כי כיון שהם אומרים קידשוני וציוני דמשמע קידש רק אותו (או אולי גם משמע קדשוני בשורוק משמע שיש כמה שקדשוהו) למנהגינו יש שיבוש בברכה
וא"א להביא ראיה מסיפור שאין אנחנו יודעים את הפרטים עליו

 

[יהודה סאל]

אני זוכר שהרב עובדיה אמר בשיעור במוצא''ש שאם אתה מבין את מה שהם אומרים אזי אפשר לצאת ידי חובה וכ''ש לעניית אמן

 

[שילה אפרהימי]

ראה בהלכות קידוש שהרב דן את מבטא האשכנזים וכדו' כלשון לע"ז ולכן אם מבין יצא ואם לא מבין לא יצא, שלא כמו לשה"ק שגם אם לא הבין, יצא.

 

[יי"ש]

וכן בפרשת זכור דן שם