• חדש מאיגוד האברכים והקהילות: חוברת בחומרת איסור הגיוס לצבא ובשבח לימוד התורה בישיבות הקדושות, ממרן רשכבה"ג רבינו עובדיה יוסף זיע"א ומנהיג הדור מרן רבינו יצחק יוסף שליט"א. לקריאה והפצה לחצו כאן

ברכת "בורא עשבי בשמים" - שוו"א נע או נח?

בנימין לוריא

Administrator
חבר צוות
תמיד שמעתי וידעתי שאומרים "בורא עִשְׂבֵּי בשמים" כשהאות ש' בשוו"א נח (והאות ב' אחריה דגושה).
אולם בפמ"ג במשבצות זהב בסי' רט"ז ס"ק י"ב כתב:
1725987507615.png
וכן ראיתי כמה הוצאות של משנ"ב שניקדו כך.
(אמנם באקדמיה ללשון העברית ראיתי שכתוב לומר "עִשְׂבֵי", אך במשלי כ"ז, כ"ה כתוב במפורש: "עִשְּׂבוֹת הָרִים").
 
אולם בפמ"ג במשבצות זהב בסי' רט"ז ס"ק י"ב כתב:
1725987507615.png
ואע"פ שהפמ"ג סמך על זלמן הענא, רבים מגדולי ישראל כהיעב"ץ ז''ל ועוד יצאו נגדו ונגד תיקוניו ונגד תלמידו יצחק סטאנוב בתוקף.
 
ואע"פ שהפמ"ג סמך על זלמן הענא, רבים מגדולי ישראל כהיעב"ץ ז''ל ועוד יצאו נגדו ונגד תיקוניו ונגד תלמידו יצחק סטאנוב בתוקף.
לא הבנתי. הפמ"ג הביא דעה בשוו"א ודעה בסגו"ל, אבל גם אם לא אומרים בסגו"ל אלא בשוו"א, יש לומר בשוו"א נע ולא נח.
ואין לנו אלא מה שנהגו אבותינו וחס ושלום לשנות
וכך נוהג הצדיק הקדוש מרן שליט"א בכל הפעמים שמברך בכניסה לבית הכנסת שלנו. אהה.
איך נהגו? בשוו"א נע?
 
מדוע?
הרי בפסוק כתוב "עִשְּׂבוֹת הָרִים" וכן מנוקד בספרים. אז מהיכן הגיע להניח את השוו"א?
איני יודע. אני כתבתי מה המנהג. צא וראה.
שו"ר כעת בסידור עוד יוסף חי שבהוצאת החכם המדקדק רבי יוסף חיים מזרחי הי"ו שכתב עשבי בעין חרוקה, שין שמאלית עם שווא נח, בית דגושה וצרויה. והוא כהמנהג.
 
נערך לאחרונה:
רבים מגדולי ישראל כהיעב"ץ ז''ל ועוד יצאו נגד
כמדומני שהיעב"ץ עצמו כתב כאן כהפמ"ג
עיין בלוח ארש ח"א אות תמה, שהביא את דברי שערי תפלה דנקט לומר ע' בסגול, והשיג עליו היעב"ץ מהפס' הנ"ל עשבות הרים וכתב שם דצ"ל ע' בחיריק ושין דגושה
 
ואין לנו אלא מה שנהגו אבותינו וחס ושלום לשנות
וכך נוהג הצדיק הקדוש מרן שליט"א בכל הפעמים שמברך בכניסה לבית הכנסת שלנו. אהה.
כבודו גר בסנהדריה?
כבודו הפסיד לברך ברוך שחלק על מרן קודש הקודשים שליט"א כיון שרואהו הרבה.
 
תשובה באתר איש מצליח ..

במקומות שעל פי הדקדוק אין הדבר מוכרע, כלומר שמצינו בזה יוצא דופן, סומכים בזה על המנהג.
לגבי ברכת על עשבי בשמים, אדרבא מהפסוק שהבאת "עשּבות הרים" נוכח שצריך לומר עשבי בשמים. אלא שבפסוק הדגש הוקדם לשין לתפארת הקריאה, וכמו מקְּדָש שהדגש הוקדם מהדל"ת לקו"ף. ועיין עוד במשנה ברורה עם הערות איש מצליח סימן רט"ז סעיף קטן נ' ובהערה שם.
 
א"כ צריך לדעת מה המקור לומר בש' רפויה, או שבאמת אין לזה מקור וזו טעות שנשתרשה, ויש לתקן.
הגגאון הנאמ"ן שליט"א כותב כאן שכיון שהדגש אינו לפי הכללים הפשוטים אלא ל"תפארת המקרא", לכן כשאנחנו לא נוקטים ממש את לשון הפסוק, יש לומר לפי הכללים הפשוטים, בשוא נח, כמנהג העולם.
 

קבצים מצורפים

  • אוצר החכמה_-_ אור תורה - תשנד - (שטו) - כהן, ישראל (עורך)__ 65_66.pdf
    734.9 KB · צפיות: 8
שיעור בדקדוק

המלה עִשְּׂב֥וֹת השי'ן בשוא נע בגלל שיש בה דגש והאות בי'ת חיבת להיות רפה בגלל שאחרי שוא נע לא יכול להיות דגש

אבל המלה עשבי בשמים

1.יכול להיות שצריך להיות דגש בשי'ן כמו במילה עִשְּׂב֥וֹת

אבל נראה שאין דגש בשי'ן

והראיה בשופטים פרק ה אָ֥ז הָלְמ֖וּ עִקְּבֵי־ס֑וּס הק' בדגש אבל בשיר השירים פרק א צְֽאִי־לָ֞ךְ בְּעִקְבֵ֣י הַצֹּ֗אן -הק' לא מודגשת גם כאן בעשבות יש דגש בשי'ן אבל בעשבי אין דגש בשין – וכיון שאין הוכחה להדגיש לא מדגישים

2.עדיין שאין דגש בשי'ן הבי'ת יכולה להיות רפה ויכול להיות שלא

אבל נראה שהיא רפה שכל הפסוקים שראיתי בבי'ת הבי'ת רפה

ויקרא פרק ו חֶלְבֵ֥י הַשְּׁלָמִֽים

שיר השירים פרק א בְּעִקְבֵ֣י הַצֹּ֗אן

ירמיהו פרק כג מְגַנְּבֵ֣י דְבָרַ֔י

יונה פרק ב לְקִצְבֵ֤י הָרִים֙

זכריה פרק יד יִקְבֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ

איוב פרק כא רִגְבֵ֫י נָ֥חַל

ואין ראיה מהמנהג שידוע שבערבית אין בי'ת רפה ולכן נהגו בטעות להדגיש את הבתי'ם הרפים
 
נערך לאחרונה:
חזור
חלק עליון